שופטים בכל שעריך

בשלוש שנים האחרונות מתרחשת מהפכה שקטה בכל הנוגע לתחיית המשפט העברי במדינת ישראל. על מנת לעמוד על טיבה יש להכיר את הרקע ההיסטורי לשינוי אותו אנו חווים כיום.

לקראת הקמת המדינה פעלו רבים, ובראשם הרב הראשי הריא"ה הרצוג, לכך שהמשפט במדינת ישראל יהיה משפט התורה. ההצעה כללה את ניצול הסמכות שמעניקה ההלכה לתקן תקנות מסוימות שיממשו את עקרונות התורה במציאות המודרנית. ההצעה נדחתה, וסמכות משפט התורה הוגבלה לתחום הנישואין והגירושין. מלבד זאת, מאפשר החוק לפנות לבית דין בהסכמת שני הצדדים במסגרת חוק הבוררות. לפנייה כזו, יש תוקף חוקי ואת פסק הדין ניתן לאכוף על ידי מערכת ההוצאה לפועל.

על בסיס האפשרות להתדיין בהסכמה בבית דין, קמו בארץ עשרות רבות של בתי דין לממונות, חלקם על ידי רבני ערים וחלקם על ידי גופים פרטיים. אולם, בשלוש השנים האחרונות מגמה זו תפסה תאוצה כמותית ואיכותית.

בתי הדין לממונות

ראשית, הוקמו רשתות של בתי דין, שלא הסתפקו במתן מענה לקהילה זו או אחרת, אלא לקחו על עצמם לשרת את כלל הציבור ברחבי הארץ. שנית, הוקם פורום בתי הדין לממונות, המאגד ארבעה ארגונים מרכזיים בתחום זה: גזית - איגוד בתי הדין לממונות, מכון משפטי ארץ, בית הדין משפט והלכה בישראל (ארץ חמדה) ועמותת הליכות עם ישראל.

ארגונים אלה קבלו על עצמם שטר בוררות אחיד המגדיר את סמכויות בתי הדין החברים בו, הן על פי ההלכה והן על פי החוק. כמו כן, נקבע כי בכל בתי הדין ישמרו סדרי דין בסיסיים אחידים, ובראשם, התחייבות למתן פסק דין מנומק בכל תביעה. זאת, על מנת להגביר את השקיפות של בתי הדין.

יוזמות אלה נושאות פרי, וכמי שמנהל את "ארגון גזית" אני חש את השינוי הן במישור הכמותי והן במישור האיכותי. במישור הכמותי מספר הפניות גדל בקצב מסחרר, כאשר אלה מגיעות מכל חלקי הארץ, ממגזרים שונים, ועל רקע משפטי מגוון. במישור האיכותי הדבר בא לידי ביטוי בהופעת אנשי עסקים בפני בתי הדין, אלה מבשרים על כך שבית הדין איננו נתפס עוד כפתרון דתי או קהילתי לסכסוך, אלא כמקום בו ניתן למצוא צדק ביעילות ובמהירות.

אולם, בעיני, העדות לכך שאכן מדובר במהפכה של ממש הגיעה ממש בשבועות האחרונים כאשר הוגשו תביעות לבית הדין על בסיס סעיף בחוזה בין הצדדים, בו נקבע מראש כי כל סכסוך יוכרע באחד מבתי הדין של ארגון גזית. סעיף כזה מלמד שכבר בעת סיכום העסקה וחתימת החוזה היו הצדדים מודעים לקיומו של בית הדין.

חשיבות הדבר היא בכך שמשפט התורה מצליח לחלחל אל העולם הכלכלי והעסקי לא רק כפתרון למשבר, אלא גם כמורה דרך וכמנחה, באופן שאף ימנע סכסוכים עתידיים. ברוח זו פועל מכון משפטי ארץ, עפרה, להטמיע חוזים על פי ההלכה במגוון תחומים, כאשר הנוסח הבסיסי מוצע חינם אין כסף באינטרנט, זאת, לצד האפשרות להתאים חוזה באופן אישי על ידי חוקרי המכון ובליווי צמוד של עורך דין.

קשה להעריך מדוע השינוי מתחולל, אולם, מלבד המניע האידיאולוגי מסתבר שהמניע העיקרי הוא החשש מהסחבת הבלתי נסבלת בבתי המשפט. אל מול האפשרות להתדיין במשך שנים בבית משפט, מציעים בתי הדין תהליך משפטי בן כמה חודשים. זאת, על ידי שלושה דיינים, בתשומת לב ובהתחייבות לפסק דין מנומק בסוף התהליך. לכך יש להוסיף, כי דווקא החולשה החוקית של בתי הדין, וההכרח בקביעת בית הדין כבורר בחוזה או בהסכמת שני הצדדים להתדיינות, מחייבים את בתי הדין להשתדל יותר ולהעניק שירות ידידותי ואמין.

רבי יעקב, מחבר ספר ארבעה טורים, כותב בהקדמתו לטור חושן משפט: "כי המשפט הוא יסוד ועיקר גדול בעבודת השם". בדבריו הוא מדגיש שהמשפט איננו שייך לתחום החול אלא לעבודת ה', והוא זה המופקד על הטבעת החותם היהודי על המרחב הציבורי. הדרך לכך עוד ארוכה, אבל נראה שהצעד הראשון כבר נעשה.