אובאמה לא ממריא
הוא סחף מפלגה שלמה אחריו וזכה במועמדותה לנשיאות כשהוא מביא עמו רוחות של שינוי וחדשנות. אז איך קרה שהמועמד השחור הראשון לא ממריא בסקרים?
לפני שבועיים פתחה אישתו, מישל, את ועידת המפלגה הדמוקרטית בנאום כריזמטי למענו. בהמשך הוועידה, הצהירו הילרי וביל קלינטון שהם תומכים במועמדותו ההיסטורית. הם גם קראו למיליוני תומכיה של הילרי להצביע למענו. ואולם, אפילו אחרי המופע המהמם והמתוזמן היטב של הדמוקרטים, הציפיות לשינוי במאזן הכוחות התבדו. גם היתרון הקל בסקרים ממנו נהנה ברק אובאמה, נעלם אחרי ועידת הרפובליקנים בשבוע שעבר. למעשה, אובאמה ויריבו הרפובליקני, מקיין, יוצאים לישורת האחרונה לפני הבחירות ממצב של שוויון.
מה קורה פה? איך זה שמועמד, שהצליח לסחוף מיליונים מחברי המפלגה בפריימריס, מתקשה כל כך בקרב על ליבו של הציבור הרחב? סיבה מרכזית אחת היא הבחירה בסגן הנשיא. זוהי ההזדמנות הראשונה לבחון באמת את יכולת קבלת ההחלטות של המועמד ואת שיקול הדעת שלו. במהלך, שנתפס על ידי רבים כמבריק לפחות מבחינה אלקטורלית, מינה מקיין מועמדת אישה לתפקיד. במבצע סודי, הוטסה שרה פיילין, מושלת אלסקה, לאירוע בו הודיע מקיין על החלטתו למנותה. מאז לא מפסיק מינויה להכות גלים.
אובאמה, לעומתו, מינה את ג'וזף ביידן, סנטור ותיק שנחשב מנוסה מבחינת מדיניות חוץ, אבל בלתי שקול בהתבטאויותיו הפומביות. אפילו הילרי קלינטון, שמאז הפסדה בפריימריס עושה כל מאמץ להפגין את תמיכתה באובאמה, לא הצליחה להתאפק והגיבה בצורה חיובית כשנשאלה על המועמדת הטריה.
מעבר להיותה אטרקטיבית מבחינה פוליטית בעיני חלק מתומכותיה המאוכזבות של הילרי קלינטון, מחזקת פיילין את מקיין גם בקרב האוונגליסטים. כשהייתה בהריון עם ילדה החמישי, אובחנה אצל העובר תסמונת דאון. התנגדותה להפלות הביאה אותה ללדת את הילד. השמרנות הבלתי מתפשרת שלה בעניין זה ובעניינים נוספים וקרבתה הרבה לדת, עשויות להחזיר את מצביעי הימין הקיצוני לזרועות הרפובליקנים. הנאום חוצב הלהבות שלה במהלך ועידת המפלגה הרפובליקנית המריץ אלפי פעילי מפלגה לחזור לפעילות למען מקיין.
והתוצאה? אובאמה ממשיך להתקשות בגיוס תמיכתם של המצביעים הלבנים מהמעמד הבינוני. כעת הוא גם נאלץ להתמודד עם העובדה ש"בזכותו" המפלגה שמציבה אישה כריזמטית ומצליחה כמועמדת לתפקיד היוקרתי, היא המפלגה הרפובליקנית ולא מפלגתו שלו.
ומה יקרה מכאן ואילך? שוויון בשלב הזה מעיד על התמודדות צמודה עד ליום הבחירות. בשל שיטת הבחירות, המנצח ייקבע, ככל הנראה, לפי התוצאות במדינות כמו אוהיו ופנסילבניה. מבחינת מקיין - קל יותר לחזות את מזג האוויר מאשר לנבא את צעדיו. במהלך ועידת המפלגה, הוא הצליח לתרגם את היתרון הטקטי ממינויה המפתיע של פיילין, לנכס אסטרטגי. ועם זאת, עוד ייתכן כי המינוי יתברר כצעד חפוז. בנאום סיכום הוועידה, מקיין מיצב את עצמו כפוליטיקאי בעל חשיבה עצמאית, המוכן להושיט יד ליריביו הפוליטיים. לכאורה בניגוד לאובאמה, עתיד האומה, ולא עתידו שלו, מככבים בקמפיין המתעורר של מקיין. אין לזלזל בג'ון מקיין. מדובר בשועל פוליטי ותיק, שהצליח כבר להפתיע ולנצח גם מעמדת האנדרדוג.
לזכותו של אובאמה, לעומת זאת, עומדות בין השאר כריזמה, רעננות רעיונית, פופולריות בקרב הדור הצעיר, ויכולת גיוס כספים חסרת תקדים. מצד שני, הוא נתפס כאליטיסט וכחסר ניסיון. ישנם גם תחומים בהם הוא פגיע יותר ממקיין. לדוגמא, דעותיו בנושאים שטרם נידונו עד כה ועשויים לעלות כעת, כגון מערכת בתי המשפט, עלולות להיות לו לרועץ. ולבסוף, אובאמה עוד לא ממש התמודד עם הטלת רפש אישי ופוליטי מהסוג שחיסל ב-2004 את מועמדותו של ג'ון קרי.
אובאמה עצמו מודע לנקודות התורפה שלו ולביקורת המוטחת כלפיו, ומעדכן את מסריו בהתאם. בנאום בוועידת מפלגתו, ובכינוסי בחירות בסדר גודל מצומצם שניהל בשבוע האחרון, הוא התנער מדימוי הסלבריטי שמנסים להדביק לו. אובמה הציג באסרטיביות את מדיניותו ותקף בחריפות את מקיין ואת הרפובליקנים.
ואולם, אובאמה יודע שהוא לא יכול ללכת רחוק מדי עם שינויים בתדמית ובמסר. הבוחר האמריקני מתעב הפכפכות. אובאמה לא יכול להטיף לאחדות מצד אחד, ומצד שני לבקר באופן קיצוני מדי את המפלגה היריבה. לכן, נותר לראות האם יצליח למצוא את שביל הזהב ולהימנע מלהיתפס כאופורטוניסט. ולבסוף, יש חשיבות עליונה לאופן שבו יתמודד אובאמה עם אירועים בלתי-צפויים לפני מועד הבחירות, החל מפיגוע טרור אפשרי על אדמת ארצות הברית וכלה בהכפשות פוליטיות ואישיות מהזן הגרוע ביותר.
הכותב הוא פרופסור למדע המדינה באוניברסיטה של ניו יורק באולבני