על הפחד מפני טפשים ורשעים

נוכח פעילותם האינטנסיבית של חברי הכנסת ה-17, לנוכח התנהגותם של שרי הממשלה המתפוררת, לנוכח "החלום הרטוב" של שר הביטחון אהוד ברק, הרואה עצמו איש נבון, משכיל וכמובן מופת, ועל כן הוא רוצה להיות שר חינוך וגם כמובן ראש ממשלה, הרי לפנינו קטע מ"שירה" של עגנון המסביר על שום מה אין העולם מתנהל על-ידי חכמים אלא על-ידי הטיפשים והרשעים. סתם חומר למחשבה לאזרח הריבון וזאת הואיל ומועד הבחירות מתקרב.

הדברים מובאים גם נוכח פעלתנותו של עוד איש מופת, שאול מופז, שנפשו יוצאת להיות ראש ממשלה ועל כן הוא מצביע על "מגרעותיה" של ציפי לבני. הוא טוען: "היא לא לויאלית" – הערה מיוחדת במינה מאיש שהכריז ש"לא עוזבים את הבית" ולמחרת נטש את הליכוד ובא תחת חסותו של אריק שרון לקדימה ומכוח חוסר הלויאליות ועודף החיפזון, הביטחון העצמי, הוא רוצה להיות ראש ממשלה, ורואה עצמו כאיש מופת, ישר דרך, נאמן, גלוי לב ויודע כל. בכך הוא דומה לרוב הגנרלים של הדורות האחרונים שתפסו שלטון בדרום אמריקה ובאפריקה.

עגנון הסביר: "חכמים מושכים ידיהם מהנהגת העולם מפני שהם יודעים שיש חכמים מהם ורוצים שיתנהג העולם על-ידי חכמים גמורים. בתוך כך קופצים הטיפשים והרשעים ונוטלים את העולם לידיהם ומנהגים את העולם כפי זדונם וכפי טיפשותם.

"מעתה היאך נותנים החכמים לעולם שיאבד על-ידי השוטים והרשעים, אלא מתוך שהחכמים חכמים ומוסיפים חכמה, כל שנראה להם אתמול כחכמה שלימה רואים אותו היום שאינו חכמה ואינם עומדים על דעתם ואינם תוקעים עצמם לשום דבר מפני החכמה שמוליכה את החכמים ממעלה למעלה. לא כן הטיפשים, כל דבר שנתנו בו עיניהם הרי הם מחזיקים בו ואינם מניחים ממנו, שאם יניחו ידיהם ממנו אין להם מה יעשו בעולם. לפיכך כל ימיהם תחבולות ובלבד שיחזיקו את העולם בידיהם".

שני האדונים האלה, אהוד ברק ושאול מופז, מעוררים בי אימה ופחד. לדעתי, מין הדין למנוע מהם לעמוד בראש המדינה. מאז ימי לוי אשכול ז"ל מדברים על הצורך והכורח להקים "מועצה לביטחון לאומי" אשר תחקור, תמיין, תייעץ ישירות לראש הממשלה ולוועדה לביטחון (המטבחון) של הממשלה. אילו היתה קיימת ועדה כזו יש להניח ש"מצבו" של הצבא בארגון, בהכשרה, בכלים ובשירותים היה טוב במלחמת לבנון השנייה והרבה מוות ופציעה והרס היו נמנעים הן בצבא, הן בקרב האזרחים בישראל והן בקרב הלבנונים. הצבא שלנו לא היה מפזר פצצות מצרר במרכזי אוכלוסייה אזרחית בניגוד לאמנה הבינלאומית.

הואיל ושאול מופז כבר הכריז ש"ביטחון וביטחון וביטחון זה העיקר" וכי הוא מומחה, ויתרה מכך אף הודיע שהוא אישית יטפל בכל הנושא הנוגע ליחסים עם הפלסטינים, ברור לחלוטין שמועצה כזו אפקטיבית הוא לא יקים.

אשר ל"מר ביטחון", אהוד ברק, החוזר ומדגיש את ניסיונו הרב ובקיאותו גם בנושא הביטחון, גם הוא לא יאפשר לקבוצת אנשים שאינם כפופים לו להיות יועצים לו ולממשלתו שהרי הוא היודע הכל יותר מכל. אומרים שהרבה עיטורים וציונים לשבח קיבל. זה נכון, אך כל זה לא היה על הנהגה אלא על פעולות קומנדו, פעולות שבהן מנתקים קשר ויוצאים לפעולה כזו כמו "אביב נעורים" עליה הוא מרצה ומספר בלי סוף. כולם כבר יודעים שבתור בלונדינית או ברונטית הצליח "לחסל", בלשון צה"ל, אחד מהטרוריסטים הפלסטינים בלבנון במיטתו. יופי! אבל זה לא ניסיון להנהיג עם. בשם הניסיון שלו בצבא הוא משוכנע שמקומו על כיסא ראש הממשלה, ובשונה ממופז הוא מרכך אותנו בכך שהוא מודיע כי רצונו לעסוק גם בחינוך.

מכל מקום אין סיכוי שהוא יקים את המועצה הזו (מספר קטן של חכמים ומוחים שאין חולק על סגולותיהם).

הניסיון של מופז ושל ברק אינו מצביע על מנהיגות, אחריות ונאמנות. כך גם הבגידה של מופז מ"הבית שאין עוזבים", וכן התנהלותו כרמטכ"ל שלא מילא אחר הוראות ראש הממשלה בתקופת הפינוי מלבנון וכן ההבטחה החוזרת שהעיקר זה ביטחון, כאילו מדע הוא מיותר ותרבות היא עניין זר. בהרצאתו בפני לשכת עורכי הדין באילת לפני שנתיים או שלוש הוא התלהב סביב המותג "חינוך" ומנה את כל הקלישאות שאפשר לאסוף בעניין. אך בנאומו המתארך הוא הביך חלקים גדולים מאוד בקרב מאזיניו.

ומילה אחרונה על לויאליות, נאמנות ואחריות, והניסיון הגדול של ברק: האם הוא, כמי שהיה ראש ממשלה וראש מפלגה, משנכשל בבחירות האם לא הפקיר את מפלגתו ובמקום לעשות לשיקומה הלך "לעשות לביתו" וכך "איש העבודה", "מר ביטחון" חזר אלינו איש עשיר ובוטח ורוצה סיבוב שני? הרי לכם אדם בעל ניסיון.

לעומת שניהם, ציפי לבני אינה מייצגת אותי וודאי לא אצביע למפלגתה. אך מידה של הגינות מחייבת לציין שהיא תקים מועצה כזו וכמשפטנית אף תדע לשאול את השאלות הנכונות.