הלאמת החברות בארה"ב: עידן ההפרטה נגמר?
כשמעוז הקפיטליזם העולמי רוכש בחזרה את נכסיו המופרטים, זה סימן שהכלכלה הגלובלית נמצאת בצרות גדולות באמת. גם המשק הישראלי, שעדיין מתפקד היטב, צפוי לספוג את המשבר
אתמול, בשולי הכותרות, התבשרו הקורא והצופה הישראלי על אחד האירועים שישפיעו על חייהם בקרוב יותר מכל אירוע אחר: בין חקירות רה"מ, חוק פרידמן, פינוי-פיצוי והידידה החדשה של יהודה לוי, עבר לידנו רחש כלשהו על כך ש"שר האוצר פולסון
החליט לסייע לפאני ופרדי": ארצות הברית של אמריקה הלאימה את שתי חברות המשכנתאות הגדולות בעולם.
ממשל בוש ביצע את הרכישה בלית-ברירה באופן מוצהר, כיוון שהימנעות ממנה הייתה מאפשרת לחברות הללו להגיע לידי קריסה, שהייתה מביאה לאנדרלמוסיה בשוק ההון העולמי. כאשר בשבת קרס והולאם בנק קטן בנוואדה, הבנק האמריקני ה-11 שקרס מאז תחילת השנה, ניתן היה לומר שבמונחים אמריקניים מדובר בקריסת סניף מינימרקט. אבל פאני מיי ופרדי מאק אינן מינימרקט לפי שום קנה מידה.
שיגעון ההפרטה, שפקד את העולם בעשורים האחרונים, יצר בשיח הציבורי העולמי תחושה, כאילו הוויכוח ההיסטורי בין הסוציאליזם והקפיטליזם הסתיים בניצחונו של האחרון. קל לשכוח ששיגעון ההפרטה היה רק תנועה אחת במטוטלת היסטורית גדולה, שהחליף את שיגעון ההלאמה. עד שנות ה-30 של המאה ה-20 נמצאו מרבית החברות הגדולות בעולם בידיים פרטיות. בריטיש פטרוליום ובריטיש גז הבריטיות, למשל, החלו את דרכן כחברות פרטיות, והולאמו באותה תקופה.
לידיעה האפרורית הזאת יש השפעה על חיי היום-יום של כל אחד מאתנו. אם עד אתמול, היה עוד למישהו ספק שהמשבר הכלכלי הפוקד את ארצות-הברית הוא רציני, הרי שהספק הזה התבדה אתמול, ובגדול. מדובר באחת ההלאמות הגדולות ביותר של חברות בהיסטוריה: ההיקף הכספי של הרכישה, שטרם פורסם, מוערך במאות מיליוני דולרים.
ההלאמה הגדולה
פאני מיי ופרדי מאק הולאמו באופן רישמי
סוכנויות הידיעות
שר האוצר האמריקני, הנרי פולסון: חברות המשכנתאות פאני מיי ופרדי מאק יועברו לפיקוח ממשלתי. זאת, בניסיון לעצור את הידרדרות האמון בחברות הללו המהוות למעלה ממחצית משוק המשכנתאות האמריקאי שהיקפו 12 טריליון דולר
קוביות הדומינו נופלות
אסור לשגות באשליות: השאלה היא לא אם המשבר הכלכלי העולמי יגיע לכאן, אלא מתי. ראש הממשלה אולמרט מבושם, אולי, בגלל שקרא בכתבה קטנה ב"אקונומיסט" שכלכלת ישראל עדיין מתפקדת היטב, אך הוא יודע היטב שמדובר במצב זמני. אנחנו רק קובייה קטנה בשרשרת דומינו שמקיפה את העולם, וכרגע עוברת גל של התמוטטות, שהחל באוקיאנוס השקט ומתקדם במהירות מזרחה. שתיים מהקוביות הקרובות אלינו ביותר מצד מערב, איטליה ויוון, כבר נופלות בימים אלה. אנחנו עומדים בראש התור.
ארצות הברית היא היבואנית הגדולה ביותר של מוצרים ישראליים. מרבית הייצוא שאינו לארה"ב הוא לאירופה, שגם היא כבר סובלת מירידה חדה בצמיחה. עובדים ומנהלים בחברות היי-טק ובמפעלי תעשיה בישראל, שמוכרים מוצרים בחו"ל, כבר מרגישים את כל הסימפטומים המפחידים של המשבר: הזמנות מדלדלות, הקפאת גיוסים, הקפאת שכר, חופשות כפויות, רשימות שחורות של מפוטרים...
כשהמפעלים יתחילו להיסגר, סניפי רשתות השיווק שלידן יתחילו להרגיש ירידה במכירות. המפוטרים, שלא יוכלו לעמוד בתשלומי המשכנתא וגם לא לשלם שכר דירה, יתקשו להתנחם בכך שהקבלנים ייאלצו להוריד גם כאן את מחירי הדירות. מאחר שאת הזינוק במחירי הנפט, שמייקר את ההוצאות האחרות, הם אינם יכולים לעצור.
גם הסיבות המקוריות למשבר הסאב-פריים רלוונטיות למשק הישראלי כמו לכל משק אחר: המשבר החל בגלל שמיליוני משפחות בארה"ב לא הצליחו לשלם את המשכנתאות שלהם, מאחר וששכרם לא עלה אך הוצאותיהם גדלו בהרבה בגלל התייקרות הנפט.
מי שמשלה את עצמו שדינאמיקה כזאת יכולה לדלג על שני מיליון ומשהו שכירים בישראל, מטמין את ראשו בחול. גם הגאות בכלכלה העולמית, שהחלה בשנת 2002 (אחרי שנתיים של מיתון עולמי קל), הגיעה לכאן רק בסוף 2003 – בסיוע, שעדיין יש מחלוקת על היקפו, של הרפורמות שיזם שר האוצר לשעבר נתניהו.
קץ ההיסטוריה עוד לא כאן
רעידת האדמה האמריקנית תשפיע עלינו מבחינה נוספת, פחות קונקרטית אבל לא פחות משמעותית: הסוגיה הפוליטית. פאני מיי ופרדי מאק הן חברות ממשלתיות במקור, שהוקמו כדי לעזור לאמריקנים דלי אמצעים לרכוש דירות, והופרטו בשנות ה-60 של המאה הקודמת, כמו אלפי חברות אחרות ברחבי העולם שהופרטו ב-50 השנה האחרונות.
טמן ראשו בחול
דיווח: מנכ"ל פרדי מאק התעלם מסימני אזהרה
סוכנויות הידיעות
מנכ"ל סוכנות המשכנתאות הפדרלית ריצ'רד סירון התעלם מסימני אזהרה פנימיים שהיו יכולים להגן על החברה בפני חלק מהבעיות הפיננסיות שאליהן נקלעה. על כך דיווח היום העיתון "ניו יורק טיימס", שנסמך על דבריהם של גורמים בחברה, בהם מנהל הערכת הסיכונים לשעבר
המשק הישראלי, אמנם, נבנה מלכתחילה ברובו בידי ההסתדרות והממשלה, אך גם כאן הלאימה הממשלה חברות רבות עם הקמת המדינה: חברת החשמל, למשל, החלה את דרכה כחברה פרטית בבעלותו של פנחס רוטנברג.
לפני כ-30 שנה החליטה ראש ממשלת בריטניה, מרגרט תאצ'ר, להפוך את הגלגל אחורה, ולמכור את כל החברות שהולאמו. תאצ'ר הנפיקה את החברות בבורסה וחילקה את מניותיהן לציבור. שיגעון ההפרטה הגיע לשיאו בתחילת שנות ה-90', כשנשיא רוסיה, בוריס ילצין, מכר בנזיד עדשים את מרבית המפעלים של המעצמה הקומוניסטית הגדולה לחבורה תאבת-בצע של אוליגרכים.
אחרי תאצ'ר ועם התמוטטות ברית-המועצות, נדמה היה שהסוציאליזם מת, והיה מי שהשתעשע ברעיון שההיסטוריה כולה הסתיימה. באותה תקופה יכלו שרי האוצר ופקידיהם להסביר לציבור הישראלי שהפרטה היא מחויבת המציאות כי "כך עושים בעולם". הם יתקשו לעשות זאת כיום, כשלא רק רוסיה מלאימה בחזרה את נכסיה המופרטים, אלא גם ממשל ימני במעצמה הגדולה והקפיטליסטית ביותר בעולם.
סביר להניח שהמטוטלת הזאת עוד תמשיך להתנועע פעמים רבות, שמאלה וימינה, ושאחרי ההלאמות יבואו גם גלים של הפרטות. גם המשבר הכלכלי ייגמר, ואחריו יהיה מי שייזכר שכוחות השוק מנהלים עסקים טוב יותר מהביורוקרטיה הממשלתית. אבל בינתיים, הכיוון הוא הפוך: המדינה, כל מדינה, תצטרך לחזור ולקחת אחריות על תושביה, או שתסכן את קיומה.
לפנייה לכתב/ת 
המטוטלת נעה שמאלה
צילום: AFP
מומלצים
