טסים לחו"ל? משקיעים בבורסה? תחשבו פעמיים
הפריימריז בקדימה, המרוץ לבית הלבן, העימות בקווקז והמשבר הכלכלי העולמי - אלו רק חלק מהסיבות לחוסר היציבות וחוסר הוודאות, שיהיו מנת חלקנו בתקופה הקרובה. זה מחייב איפוק וזהירות, ולא רק מצד ההנהגה
מי שמתכנן כעת השקעה כלכלית, או אפילו נסיעה ארוכה לחו"ל - כדאי שישקול היטב את צעדיו. אנו נמצאים בפתחה של תקופה, בה הצבר נדיר יחסית של אירועים ומגמות יוצר מצב של חוסר ודאות וחוסר יציבות בזירה המקומית, האזורית והבינלאומית. תקופה זו, שתימשך לפחות עד פברואר 2009, טומנת בחובה אפשרות להתפתחויות לא-צפויות כמעט בכל התחומים: הפוליטי, המדיני, הכלכלי ואולי אף הביטחוני. כל אחד מהגורמים ליצירת מצב זה ידוע ומוכר, אולם מה שמחייב שימת לב מיוחדת זו העובדה, שכולם עתידים לקרות - למעשה כבר קורים - בבת אחת:
בישראל: המאמצים להרכיב קואליציה חדשה בעקבות הפריימריז בקדימה; כתב אישום אפשרי נגד אולמרט; ואולי אף כניסה למערכת בחירות לכנסת יכרסמו קשות ביכולתה של הממשלה לתפקד ולהנהיג את המדינה בעת משבר. זאת בשעה שהמשק נמצא אולי בפתחו של מיתון כלכלי; הפסקת האש ברצועת עזה שבירה; וחיזבאללה מנסה לממש את איומו לנקום את חיסול מורניה.
בזירה הפלסטינית: תקופת כהונתו של אבו-מאזן עומדת להסתיים ב-9 בינואר. החמאס ינסה בהזדמנות זו להשתלט פוליטית גם על הגדה, אם באמצעות בחירות כלליות או באמצעות החלת החוקה הפלסטינית, הקובעת שאם לא נערכות בחירות - מחליף את הנשיא יו"ר הפרלמנט (איש חמאס היושב בכלא הישראלי) או סגנו (אף הוא איש חמאס, מחברון). אם יצלחו מאמצי החמאס, יפחתו לאפס הסיכויים להגיע בשנים הקרובות להסדר כלשהו עם הרשות, בתנאים הקבילים על ישראל. המאבק בין פתח לחמאס יחריף -ועלול לגלוש גם אלינו.
בארצות-הברית: הממשל משותק למעשה בתקופת מערכת הבחירות לנשיאות, שתימשך עד נובמבר. הנשיא החדש ייכנס לתפקידו רק בינואר. גם אם יהיה זה מקיין, המנוסה יחסית, תעבור תקופה של כמה חודשים לפחות עד שהממשל החדש יעצב לעצמו מדיניות פנים וחוץ, יתחיל לתפקד ולטפל במשבר הכלכלי העמוק - ולמלא את תפקידו כמנהיג העולם החופשי.
רוסיה: נראה שזו אינה מתכוונת, לפי שעה, להרפות את המתח שנוצר ביחסיה עם המערב בעקבות העימות בגאורגיה. פוטין ומדבדב עלולים לנקוט בתקופה הקרובה צעדי תגמול, שיזיקו לא רק לאינטרסים של ארצות-הברית ואירופה - אלא גם לאינטרסים הביטחוניים של ישראל.
במרכז אסיה: התעצמות איראן, המצב הפוליטי המעורער בפקיסטן, התחזקות הטליבאן בפקיסטן ובאפגניסטן - כל אלה מגבירים את האיום הנשקף מהאיסלאם הרדיקלי.
המשבר הכלכלי העולמי, שמקורו במשבר המשכנתאות בארצות-הברית, מתרחב והולך - וכבר משפיע גם עלינו.
הרוחות מגיעות אלינו
כמעט לכל המגמות הללו, סביר שתהיה השפעה ישירה או עקיפה עלינו: המשא-ומתן עם סוריה ייעצר. יהיו אמנם עוד מפגש או שניים עקיפים בטורקיה, אבל הנשיא הסורי כבר הבהיר שלא צפויה שום התפתחות ממשית עד אחרי הבחירות לנשיאות ארצות-הברית ועד שתקום ממשלה חדשה בישראל. אסד רוצה חסות אמריקנית למגעים - אבל לא שממשל בוש העוין לו יהיה שותף להם. הוא גם רוצה - ובצדק - לדעת עם מי הוא נושא ונותן בישראל, ובאילו תנאים.
לכאורה, הקפאת המשא-ומתן עם דמשק אינה אבידה מדינית גדולה. ממילא היה ברור שלא צפויה פריצת דרך או פיצוץ בשיחות בתקופה הקרובה. אבל עצם קיומו של מו"מ פעיל שיכך את המתיחות בזירה הצפונית. הוא העניק לסוריה שיפור במעמדה בזירה הבינלאומית, וסיפק לאסד תירוץ טוב שלא להיענות לדרישות הניצים בממשלו להגיב על תקיפת המתקן הגרעיני ולשתף פעולה עם חיזבאללה בהכנת פיגוע נקם על חיסול מורניה. הקפאת השיחות עלולה לגרום למחשבה מחודשת במשטר, ואולי אף לשינוי הקו של הנשיא הלא-ממש-יציב בעמדותיו.
גורם נוסף בזירה הצפונית, חיזבאללה, עלול לנסות לנצל את חוסר היציבות הפוליטית בישראל. נסראללה ופטרוניו האיראנים עשויים להעריך, שמצב פוליטי נזיל בישראל מעניק להם "חלון הזדמנויות" לפיגוע נקמה על חיסולו של עימאד מורניה, מבלי לסבך את לבנון בתגובה ישראלית חריפה. פיגוע נגד יעד ישראלי בחו"ל או נגד אישיות ישראלית בארץ, מבלי לקחת אחריות מפורשת, עשוי להיראות להם כהימור שאפשר לקחתו מבלי להסתכן במלחמה כוללת.
בזירה הפלסטינית כבר ניכרים אותות המשבר הפוליטי בישראל. בשבת האחרונה הודיע אבו-מאזן במצרים כי אין סיכוי שהמו"מ הישיר, שניזום בוועידת אנאפוליס, יביא להסכם עד סוף 2008. הוא אמנם השמיע הכרזה זו כדי להאיץ ולהעמיק את מעורבותו של ממשל בוש במו"מ - וכדי שילחץ על ישראל. הוא גם רוצה להנמיך ציפיות במחנה הפלסטיני, כדי שהמו"מ לא יירשם ככישלון על שמו. אבל אם באמת ייגמר המו"מ הישיר בין ישראל לפלסטינים בלא-כלום, תגביר עובדה זו את יוקרתו של חמאס, תקדם את מטרותיו הפוליטיות ותחליש עוד יותר את מעמדם של אבו-מאזן והפתח.
המשא-ומתן על גלעד שליט, גם הוא במידה מסוימת קורבן של חוסר היציבות בישראל. לחמאס יש כעת אינטרס להשהות את המגעים בעניין החייל השבוי, כערובה להמשך ה"תהדיאה". הארגון, בגלל חילוקי דעות פנימיים, גם מתקשה להגמיש את רשימת האסירים שהוא דורש את שחרורם. ראשיו עלולים להעריך כי ממשלה חדשה בירושלים, לכשתקום, תהיה חופשייה יותר בקבלת החלטות, ולכן תיכנע ביתר קלות ללחצים המופעלים עליה מבית להיכנע לדרישות חמאס. בנוסף, עסקה שבה תשחרר ישראל מאות אסירים פלסטינים ללא ספק תסייע לחמאס בבחירות לנשיאות או בכל מאבק אחר מול הפתח. מדוע, אם כן, לא לחכות עם סגירת העסקה לפחות עד ינואר, ואז לחתום עליה ולממש אותה באופן שישרת בצורה המיטבית את מטרותיו הפוליטיות של הארגון?
העימות הדיפלומטי בין רוסיה למערב, כמו גם המשבר הכלכלי העולמי, ישפיעו ללא ספק על נכונותה של רוסיה להסכים לסבב נוסף וחמור של סנקציות על איראן. העימות הזה עלול גם לדחוף את מוסקבה להעניק לאיראן ולסוריה מערכות נשק, שעד כה נמנעה מלספק להן.
אלו רק כמה מההשלכות הלא-חיוביות, שתהיינה לתקופת חוסר היציבות המקומית והעולמית. סכנה נוספת בתקופות מעין אלו היא שגורמים במערכת הפוליטית הישראלית ומחוץ לה ינסו לבצע מחטפים, שישרתו את האינטרסים שלהם. מצב כזה יכול להתפתח לאחד משני תרחישים: האחד - המשך הסטטוס-קוו הבלתי יציב, אך ללא התלקחות אלימה. סוריה, איראן, חיזבאללה וחמאס ימשיכו להתעצם, אבל ההרתעה הישראלית תביא אותם להימנע מליזום פיגועים או התלקחות בקנה מידה גדול לפחות עד אמצע 2009. התרחיש השני - התלקחות בחודשים הקרובים, כתוצאה מיוזמה של חיזבאללה או הפרת הפסקת האש על-ידי חמאס ובעלי בריתו העזתים.
עלינו כאזרחים וכמדינה להיות מוכנים וערוכים בעיקר לאפשרות שהתרחיש השני - הגרוע - יתממש. מה שמחייב כל אחד ואחת מאיתנו לגלות ערנות, איפוק, זהירות ושיקול דעת מירביים בכל צעד שנעשה בחדשים הקרובים.
לפנייה לכתב/ת 
