טיול היסטורי בדרך הצנובר ביער מראשה

דרך הצנובר ביער מראשה נמצאת בסמוך למושב נחושה, על גדת נחל גוברין בשפלת יהודה. לפני כ-120 שנה אנשי היישוב הישן בחברון, חבורה חדשנית ונועזת, קיבלה החלטה לצאת מתחומי היישוב ולחיות חיי קהילה יצרניים שאינם נסמכים על "כספי החלוקה". על חבורה זו נספר במסלול "דרך הצנובר".

ביער שפע של מערות מסתור, אמת מים עתיקה, בארות ובורות מים, שרידי מבנים וקבר שיח' ממנו ישנה תצפית אל השפלה והרי חברון.

תעודת זהות

אתרים נוספים בסביבה: יער המלאכים שחריה, יער אמציה ונחל אדוריים, גן לאומי בית גוברין.

דרך הצנובר ביער מארשה (צילומים: טלילה ליבשיץ, קק"ל)

קצת היסטוריה

יער מראשה הינו יער קהילתי הנמצא מדרום לכביש 35 (קרית גת-בית גוברין), בסמוך למושב נחושה, והוא משתרע על פני שטח של כ-2,000 דונם. נטיעות היער החלו בשנת 1968 במגוון של עצי מחט וחורש ים תיכוני, וכן מצויים בו שפע של עצי אלה אטלנטית ועצי זית עתיקים.

היער נושא את שם העיר מראשה, עיר מבוצרת מימי המלך רחבעם, שבנחלת שבט יהודה. בתקופה ההלניסטית הגיעה לשיא שגשוגה ובימי בית שני פינתה את מקומה לבית גוברין כעיר ראשית.

בשנים האחרונות הסדירה קק"ל את זרימתו של נחל גוברין כדי למנוע את סחף הקרקע על ידי החקלאים שחרשו עד קצה הנחל. היער ניטע בסמוך לגדת הנחל במטרה לשמש "ריאה ירוקה" לתושבי הסביבה.

הרב עקיבא יוסף שלזינגר והרב אליהו מני, שעמדו בראש קהילת חברון, הקימו יחדיו את חברת "מחזירי עטרה ליושנה". בשנותיה הראשונות פעלה חברה זו בסתר ורק בשנת תרל"ג (1873) הוחלט לחשוף בפומבי את יעדיה: "פרודוקטיביזציה של חיי היישוב הישן בדרך של הקמת יישובים חקלאיים ברחבי ארץ ישראל". רוב מנהיגי היישוב הישן ניהלו מלחמת חורמה ברעיון זה, והרב שלזינגר הוחרם ונודה על ידי רבני ירושלים האשכנזים, אך המשיך תוך כך במאמציו לגאול את אדמות הארץ בסמוך לחברון.  

באר נאוה (נבעה)

יוצאים לדרך

תחילה, נעצור בחורשת בוסתן נחושה - חורשת עצים שניטעה על ידי בני מושב נחושה בט"ו בשבט 2006. בני היישוב רואים עצמם כממשיכי דרכם של אנשי היישוב היהודי הישן בחברון, אותם אלה שנמנו עם "החולמים והנועזים", ונטיעת העצים הפכה להם למסורת רבת שנים. 

הרב יוסף שלזינגר ביקר במקום בשנת 1875 במקום בלוויית תלמידו דוד גוטמן ובן הרב של חברון ומספר: "נסענו לתור את האדמה וראינו בה דברים שלא היינו מאמינים שישנם כאלה בארץ ישראל. כ"ו גבעות פוריות ויערות, ואוויר עד להפליא!".

אתר נוסף שנפקוד הוא ברכת צאנן, בריכת מים זכים בה שוחים ראשני צפרדעים, בצל עצי שיזף ודקל וסבך קנים. בשנת תרל"ה, 1875, שלחה קהילת יהודי חברון אל השר משה מונטיפיורי בקשת סיוע לרכישת הכפר צאנן (סנבירה), חורבת צנובר הסמוכה, לשם התיישבות חקלאית.

יחיאל פינס מתאר את המקום: "הלכתי אל סענאברא. אדמתה פורייה ודשנה מאוד... מים טובים בה ממעיינות ומבארות. מרעה טוב מאין כמותו לבקר ולצאן. מערות הרבה חצובות בתוך ההרים משנים קדמוניות, הראויות להיות מחסה לצאן הרבה". הניסיון לרכוש את אדמת הכפר מהשלטון הטורקי דאז כשל בעיקר בשל התנגדות מנהיגי היישוב הישן בירושלים (במפות של מרכז מיפוי ישראל הוחלף השם צאנן לצנובר).

כיצד מגיעים

נוסעים בכביש מס' 35 (קרית גת- בית גוברין) לכיוון מזרח, חולפים על פני צומת נחושה וממשיכים כ-5.1 ק"מ מזרחה עד לשלט הכניסה ליער מראשה. משם מסומנת "דרך הצנובר" בצבע כחול.