עוברים את הגבול

בשנים האחרונות שומעים יותר ויותר על טיולים וביקורים באתרים הנמצאים מעבר לקו הירוק. מקומות כמו גוש עציון, ההרודיון, ואדי קלט והר חברון - שנזנחו עקב המצב הביטחוני והוויכוח הפוליטי על עתידם השלטוני - חוזרים להם אט אט אל מפת הטיולים המשפחתיים של אזרחי ישראל.

אם חשבתם שזו תופעה מקרית, חישבו שנית. מאחורי הפופולריות המתחדשת עומדים מאמצים קשים של אנשי המועצות המקומיות, ואפילו ארגוני טיולים פרטיים, המאמינים שהדרך לשינוי דעת הקהל היא נופים ירוקים ואתרים ארכיאולוגיים. חובבי האתגרים לא צריכים להסתפק באיזורים בשליטה ישראלית - שכן המגמה היא להרחיב בסיוע צה"ל את הטיולים גם בשטחים שהיו אסורים לכניסת ישראלים בשנים האחרונות.

שעה נסיעה מתל אביב

יהושע מור יוסף, איש יחסי הציבור של המועצה האזורית בנימין, הוא אחד השמות המרכזיים בכל הקשור לתיירות ביש"ע. "ישראלים לא מטיילים בדרום הר חברון פשוט כי הם חוששים", הוא מספר, "אך למעשה יש מקומות מדהימים שאינם מצויים על מפת הטיולים והם בטוחים לחלוטין - כמו יער יתיר ואתר סוסיא. המועצה מקיימת המון אטרקציות לכל המשפחה במקומות אלה כדי שאנשים יכירו ויבואו. סוסיא, למשל, מתעוררת לחיים בפסח וסוכות עם פעילויות במערות וסדנאות קדרות וגיזוז צמר. מדובר במחזה מרהיב באתר שמבחינת העתיקות בו הוא יפה ממצדה".

"יותר יפה ממצדה". סוסיא (מרכז סיור ולימוד סוסיא)

למה לאנשים לחצות את הקו הירוק כשיש בארץ מקומות יפים ולא מסוכנים?

"לא מסוכן לטייל כאן. מה שמצער הוא שאנשים בוחרים שלא לבוא בגלל אידיאולוגיה. אני מזמין אותם לבוא לבקר - לא לגור פה. הוויכוח על שאלת המגורים במקומות האלה הוא לגיטימי - אבל הטיול בהם צריך להיות בתוך הקונצנזוס. אם אנשים מטיילים בדרום אמריקה, עוברים לסיני ומסתננים לפטרה אז למה שלא יגיעו ליו"ש? תוך שעה נסיעה מתל אביב תוכלו למצוא את נופי הר חברון, ואדי קלט או ארץ בראשית הנפלאים וללמוד על ההיסטוריה של עם ישראל".

מה המטרה? למלא את האזור במטיילים ישראלים וכך לשמור על האחיזה במקום?

"המטרה שלנו היא להפיל את החומה המנטלית שיש על גבולות הקו הירוק בין ישראלים למתנחלים", מכריז יוסף, "הגענו למסקנה שהדרך אל התודעה של הציבור הישראלי היא לא במאבק פוליטי ולכן החלטנו לשים דגש על תיירות. אם נזמין את עם ישראל לבוא ולהכיר את המקומות היפים כך הם יתאהבו בהם ויכירו בחשיבותם".

כלומר, לשנות דעות פוליטיות בעזרת נוף פסטורלי?

"אני לא מגדיר מראש את הטיולים האלה כמסע לשכנוע או סדנת חינוך. אני לא מאמין בשטיפות מוח. אבל ברור לנו שכדי לבסס את האחיזה ביו"ש אנו צריכים כמה שיותר ישראלים שיחשבו על זה באופן חיובי. אני שם לבנאדם את המציאות בעיניים. כשבנאדם בא לסוסיא ורואה את העיר העברית הקדומה קמה לחיים ומתלהב ואומר שיבוא בסוכות עם הילדים זה מספיק עבורי. מחר אם תהיה הצבעה והוא יחליט שבכל זאת בשביל שלום אמיתי יש לוותר על סוסיא - אני אמנם מתנגד, אבל אדע שלפחות עשיתי פעולה ושהוא לא אומר את זה מחוסר ידיעה.

"אני מאמין שחלק ניכר מהאנשים שיבואו, בלי לעבור שטיפת מוח, יגיעו לדעה שצריך לשמור על המקום. אני רק צריך שהוא יראה בעיניים כדי שיתחזק בעמדתו, שיבין שכאן זה ערש האומה היהודית. אין הרבה עמים שיכולים להצביע איפה ההורים המייסדים שלהם קבורים. אלה ציוני דרך מהותיים בהיסטוריה שלנו שחשוב שגם התל אביביים יבואו להכיר וזה לא אומר שאחרי שראו הם יגידו שחייבת לקום פה התנחלות. אם הם יאמרו לי 'תשמע, אני מכיר בחשיבות ההיסטורית של זה אבל לא שווה לי למות בשביל כפרים, אדמה או אבנים' - זה בסדר!".

ואדי מז'ור (צילום: רועי סימון)

המודל: רמת הגולן

פשטני ככל שזה נשמע, נופים יפים נוטים לעצב את דעת הקהל בקלות רבה יותר מנאומים חוצבי להבות ולבבות על ציונות. אנשי יו"ש לא המציאו את הגלגל. רמת הגולן היא המודל שמתנוסס בראשם בבואם להפוך מקום שנוי במחלוקת לקונצנזוס בעזרת חוות סוסים ויקבים מוצלחים.

מור יוסף: "אנחנו אמנם נמצאים בתחילת הדרך ועדיין לא יכולים לספק את כל האטרקציות שיש ברמת הגולן, אבל ככל שנתפתח נוכל בקלות להוות אטרקציה לישראלים. אמנם ברמת הגולן אין ערבים או טרור ויש אלף סיבות להישאר שם עוד 500 שנה, אבל המודל הוא זהה - ככל שמגיעים יותר מבקרים ומתאהבים באזור כך פחות אנשים חושבים שאפשר לוותר עליו. אצלנו יש ערבים וזה יותר מסובך כי חלק מהישראלים רוצים הפרדה, אבל היתרון שלנו הוא שאנחנו במרחק של שעה בלבד מתל אביב והשלג שלנו נגיש הרבה יותר".

ומה לגבי ביטחון?

"זה נכון שיש לנו מקומות בעייתיים יותר מבחינה ביטחונית, אבל יש גם מקומות שאליהם אנו יכולים בשקט להביא אנשים מבלי לסכנם. אם הם יטיילו בכל מערב בנימין הנמצא מעל תל אביב הם יבינו לבד כמה שההרים האלה קריטיים לביטחון שלהם. אני לא אקרא להם 'בואו תראו את ההר ששומר על הסלון שלכם' כי זה לא יעניין אותם. אני פשוט אומר 'בואו תראו נחל יפה' ובדרך אתם תראו לבד גבעה שמשקיפה על מסלול הנחיתה וההמראה של נתב"ג. אותם מטיילים יגידו בעצמם שאת האזור הזה לא נחזיר להם בשום הסכם משום שהוא קריטי לביטחון שלנו".

רעיון דומה עומד מאחורי עמותת "ארץ נהדרת" המארגנת טיולים לאזורים בהם "זכותנו ההיסטורית עומדת למטיילים מול העיניים". סמדר בת אדם, דוברת העמותה, מסבירה: "את 'ארץ נהדרת' הקימו ד"ר עוזי לנדאו וחברים מתוך הבנה שיש בורות גדולה בציבור הישראלי לגבי זכותנו על ארץ ישראל. אנו רוצים לחדד את הזיכרון לגבי מורשתנו ההיסטורית ואת המורשת הציונית החדשה".

זה כולל טיולים מעבר לקו הירוק?

"מה זה הקו הירוק? אין דבר כזה. במדינת ישראל אין קו שכשעוברים אותו עוברים את הגבול. כמו שאפשר לטייל בגלבוע ולחצות אותו לאזור הבקעה. מי שנמנה עם המטיילים לא רואה את הקו הדמיוני".

זה לא קו דמיוני לפלסטיני שרוצה לחצות אותו מהצד השני.

"אנחנו יוצאים לטיולים בהם יש עניין יהודי מובהק ולא נפסול את המורשת היהודית שנמצאת במה שאת מגדירה 'מעבר לקו'. חשוב לציין שהעמותה אינה שמה דגש על טיולים 'מעבר לקו' - הדגש הוא על מקומות בהם יש לנו זכות היסטורית ושחשובים לעם ישראל ברוח מגילת העצמאות. אנחנו מטיילים איפה שניתן לנו ובאותה מידה בה אנו נוסעים לירושלים או לרמת הגולן כך גם ניסע להרודיון, ואדי קלט וגוש עציון".

"עניין יהודי מובהק". ההרודיון (צילום: יפה רזיאל)

על אף ההצהרות החזקות, "ארץ נהדרת" מגדירה עצמה כעמותה א-פוליטית: "אנחנו לא נכנסים לוויכוח הפוליטי. אנו לא מארגנים סיורים כמו שעושה 'שלום עכשיו', שלוקחת אנשים להראות להם כמה אנחנו גרועים במחסומים, אלא מביאים אנשים כדי שיכירו את הארץ. אם זכותנו נגזרת מתוך התנ"ך אז יש לנו את אותה זכות בעוד מקומות וזכותו של כל אחד לחשוב שבשביל שלום או שנות שקט אפשר לוותר עליהם. אנחנו מאמינים שישראלי צריך להכיר את מקורותיו גם כדי להשתתף בדיון הפוליטי ולא משנה באיזה צד הוא".

"חשוב שיידעו שבחברון לא נמצאו יהודים בגלל שהם נרצחו על ידי הערבים, שכל יישוב ערבי קם והתפתח סביב יישוב יהודי, שיש הוכחות ארכיאולוגיות לישוב יהודי בנגב עוד מתקופת בית שני, שבגוש עציון יראו את האלון הבודד מתקופת אברהם אבינו, את דרך האבות ואת סיפור הל"ה. אנחנו לא נעמדים מעבר לקו ועורכים הפגנה, אנחנו רק רוצים ללמוד ולהכיר את ארצנו".

גם בלי הפגנה, הטענה היא שנוכחות ישראלים בגוש עציון, למשל, אינה ניטרלית, שטיול תמים מהווה התגרות באוכלוסייה הפלסטינית במקום.

"הפלסטינים רואים כהתגרות גם טיול שלנו בגליל. הם רואים את קיומנו כאן כהתגרות, אז לא נחיה כאן? מסוכן יותר לטייל בשדרות היום ועליה אין שום חילוקי דעות פוליטיים ובכל זאת ממשלת ישראל הפקירה אותה. לכן חשוב שאנחנו לא נפקיר אותה ונזכיר לעם ישראל את זכותנו עליה. אנחנו מביאים את האוטובוסים שלנו לחנויות מכולת - לא למקומות האופנתיים אליהם הגיעו התל אביביים, אלא לפרברי העיר, איפה שהחנויות קורסות. אנחנו מביאים לשם מטיילים שיערכו את הקניות שלהם - ולמרות הסכנה אנשים באים".

טיול מסוכן

בשונה מהטיולים לשדרות שמטרתם היא תמיכה באוכלוסייה הנמצאת תחת איום של הפגזות, יש טיולים לשטחים מסוכנים שגם היציאה אליהם כרוכה בסכנת חיים אמיתית - אבל מטרתם היא תענוג בלבד. זהו למשל המקרה של תושבי התנחלויות ביהודה ושומרון היוצאים לטייל בשטחים המוגדרים כשטחי A ו-B. בשנים האחרונות אירעו מספר מקרים בהם מטיילים באיזורים אלה נתקלו בחוליות מחבלים, נפצעו ואף איבדו את חייהם. הטיולים האתגריים האלה לא הופסקו גם לאחר שטוראי דוד רובין וסמל אחיקם עמיחי איבדו את חייהם בדרום הר חברון במהלך טיול בשנה שעברה ורק ביוני האחרון נפצעו שלושה בוואדי זרקא.

אולי תתפלאו לדעת כי לא מדובר בצעירים הפועלים על דעת עצמם בקלילות דעת האופיינית לגילם. המועצה האיזורית בנימין יצאה לאחרונה בהצהרה כי צעיריה ימשיכו לטייל בשטחי A ו-B - וזאת בזכות פעילותם של בתי הספר שדה סוסיא ועופרה. אלה פועלים בשיתוף הצבא וכוחות הביטחון במטרה לפתוח עוד ועוד אזורים הנחשבים מסוכנים לטיול בליווי חיילים וג'יפים צבאיים.

"לא להיסחף בפסטורליה". בריכת כרמל (צילום: מרדכי שטרן)

"אנחנו מבקשים מהצבא לפתוח איזורים יפים וחשובים היסטורית", מאשר נדב אברמוב, רכז החינוך של בית הספר שדה סוסיא, "בחודש שעבר היינו בבריכת כרמל שם יש נביעה טבעית הצמודה לבריכה מדהימה. האזור מוגדר שטח A וצה"ל אסר את הכניסה של ישראלים למקום במשך זמן רב. זה מקום מאוד מסקרן וצה"ל סוף סוף אישר אותו לפני כחודש ונתן לנו ליווי צבאי מלא. הטיול היה נפלא ואנחנו מקווים שבעתיד יפתחו עוד מקומות עבורנו".

אתה לא חושש שהמטיילים יקבלו את הרושם שמותר לטייל באזורים אלו גם עצמאית?

"מטרתו של הטיול הזה הייתה לשחרר את הלחצים ולתת לאנשים את ההזדמנות להכיר ולטייל במקומות שהם רוצים מבלי להסתכן. אנחנו מדגישים בכל טיול שאנשים לא יילכו לשם לבד וצריך גם להיצמד לקבוצה ולא לחרוג כי יש מסלול שהתחייבנו אליו לצה"ל".

איך מגיבים תושבי האיזור?

"אנחנו לא צועדים עם דגלים ולא נכנסים לאזורים מיושבים", מרגיע אברמוב, "אם מגיעים לאזור כזה - עוקפים את היישוב או המאהל ולא דורכים בשדות של חיטה, שעורה או זיתים. אם קורה ופוגשים בדרך את האוכלוסייה, אנחנו מדברים איתם בנועם, מחליפים איתם רשמים, מספרים על ההיסטוריה של המקום וממשיכים הלאה. בסך הכל הערבי הכפרי רוצה לחיות את חייו בשלום בדיוק כמוני - אלו הן הממשלות שמחרחרות מלחמה. כשאותו כפרי רואה אותנו מטיילים באזור הוא לא רואה זאת כהתגרות מצידנו".

מור יוסף: "בכלל, יש תחושה מאוד מוטעית שכשערבי רואה יהודי ישר מיצי הקיבה שלו זועקים לו לקום ולהרגו. זה פשוט לא נכון! טיול בפאתי הכפר ולא בתוכו, תוך שמירה על הצמחייה, לא בא על חשבון האוכלוסייה המקומית. יש לזכור כי אלה מקומות שעד ספטמבר 2000 טיילנו בהם בחופשיות".

במועצה האזורית בנימין מקווים כי בעתיד ייפתחו אתרים נוספים לטיולי ישראלים גם בשטחים המוגדרים מסוכנים - ולא באופן חד פעמי בלבד. בין האתרים המיועדים הם ואדי מז'ור וואדי דולב. פתיחת המסלולים, הם מדגישים, נעשית בתיאום מלא עם צה"ל ורק לאחר סימון שבילים ושילוט מסודר כדי למנוע סיכונים. בכל מקרה יש לעבור אישור של צה"ל בתווך של שבועיים מראש.

"הטיולים באישור וליווי צה"ל הם בטוחים ביותר", מסביר אברמוב. "בטיול לבריכת כרמל אנשים הרגישו כה בטוחים שהייתי צריך להזכיר להם איפה הם נמצאים - לא להיסחף בפסטורליה ולסטות מהמסלול אל אזורים מסוכנים".

מור יוסף: "יש לציין כי אלה לא טיולים שאני ממליץ לכלל עם ישראל. הטיולים ביהודה ושומרון שהם בתוך הקונצנזוס הישראלי ובשליטה ישראלית, אינם מהווים כל סכנה לבטחונם האישי של המטיילים". "כמובן", הוא מוסיף, "שאם מישהו רוצה להצטרף לטיול בבריכת כרמל או ואדי מז'ור אומר לו אהלן וסהלן".

ומה אם בסוף תקבלו את התוצאה ההפוכה - ככל שיותר אנשים ייחשפו למקומות היפים שמעבר לקו, כך הם ירצו שהגבולות יוסדרו בהסכם? שבדמיון הם יראו את עצמם מבקרים באותם המקומות - אבל כשהם מצוידים בדרכון?

אברמוב: "יכול להיות. גם לפלסטינים יהיה טוב יותר שאנשים יטיילו בשטחיהם ויתרמו לכלכלתם. אבל קשה לי להאמין שזו תהיה התוצאה. כשרואים את כל היופי הזה וההיסטוריה המפוארת קשה לוותר עליהם".