הסבך הביורוקרטי מעכב את שיקום חירייה
חברי סיעת מרצ אשר סיירו השבוע בפארק אריאל שרון (אתר חירייה לשעבר) זכו לסקירה מקיפה אודות שלל הבעיות המעכבות את שיקומו - החל מתקציבים, הסכמי חכירה שלא חודשו וגם קשיים משפטיים. בינתיים, בתוך סבך ההאשמות והקשיים, התוכנית להקמת "ריאה ירוקה" באזור נראית רחוקה מתמיד
למעלה משלוש שנים חלפו מאז קיבלה ממשלת ישראל החלטה לשקם את אתר חירייה ולהופכו לפארק איילון. בהחלטת הממשלה משנת 2005 נכתב אז כי הפארק, שישתרע על-פני 8,000 דונם, יהווה "ריאה ירוקה" במטרופולין תל-אביב וישמש את תושבי האזור למטרות פנאי ונופש.
בינתיים, הספיק האתר לשנות את שמו ולהיקרא על שם ראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון - אך נדמה גם עובדה זו לא סייעה ליישומה המלא של אותה החלטה. על הסיבות לעיכובים בתוכנית שמעו השבוע גם חברי סיעת מרצ, אשר במהלך סיורם בפארק זכו לסקירה מקיפה בנושא מצד מנכ"ל החברה הממשלתית האחראית על הפארק, דני שטרנברג.
אז מה מונע מפארק שרון להפוך מעוד החלטת ממשלה לא-מיושמת לפארק נגיש לתושבי גוש דן? התשובה, כך על-פי שטרנברג, נעוצה בפעילותם של שלושה גורמים מרכזיים. בראש ובראשונה מצביע שטרנברג על חברת "הזרע 1939" - אשר עדיין אוחזת בקרקע, למרות פקיעת הסכם החכירה שלה כבר בשנות השמונים.
"הזרע", נחשבת למתנגדת הבולטת להקמת הפארק במתכונתו הנוכחית. מאז החלטת הממשלה הגישה החברה לא פחות מ-23 התנגדויות לתוכנית. כיום, על אף שרוב ההתנגדויות שהגישה נדחו, עדיין מתנהלת תביעה משפטית שהגישה החברה כנגד המועצה המחוזית לתכנון ולבניה – על סכום של כ-250 מיליון שקלים.
הקרקע עליה משתרע הפארק מתחלקת בין מספר רב של בעלים - בהם חקלאים, מקווה ישראל, רשויות מקומיות וגם "הזרע". אולם לדברי שטרנברג, מנהל מקרקעי ישראל אינו ממהר לפצות את בעלי הקרקע ולהחכיר את שטחי הפארק לחברה הממשלתית.
"ריאה ירוקה"? תוכנית הפארק (באדיבות חברת פארק אריאל שרון)
השחקן האחרון בדרמה הביורוקרטית הסבוכה הוא משרד האוצר – אשר לטענת שטרנברג אינו מעביר תקציב להסדרת הניקוז ולהפקעת הקרקעות לטובת הפארק. לדבריו, על אף העובדה כי מדינת ישראל צפויה להרוויח מעליית ערך הקרקעות סביב הפארק ולמרות העובדה כי ישנם כספי תרומות רבים המוקדשים לטובת הטיפול באתר הפסולת הישן ובשיקום ההר - הרי שמשרד האוצר אינו ממהר לפתוח את הקופה.
בשיחה עם ynet הוא מותח ביקורת חריפה על ההתנהלות התקציבית בסוגיה. "המדינה אינה מוכנה לשאת בעלות הריאלית של שיקום הפארק", הוא מתקומם. "על-מנת להסדיר את הנחלים מול חירייה צריך כסף להפקעת המקרקעין, אולם התקציבים להפקעה, שעל פי החלטת הממשלה היו אמורות לעבור בתוך שנה מהקמת החברה - לא הגיעו".
היעדר התקציבים מקשים לדבריו על המשך פיתוחו של הפארק, שכן לחברה הממשלתית המופקדת על מלאכת השיקום אין אפשרות לפתור את בעיות הניקוז, או את סוגיית פיצוי הקרקעות. ההערכות הן כי כ-90 מיליון שקלים נחוצים לצורך פיצוי בעלי הקרקעות וכ-290 מיליון שקלים נוספים דרושים עבור הסדרת הניקוז.
יו"ר מפלגת מר"צ, חבר הכנסת חיים אורון, מבהיר בשיחה עם ynet כי "אין שום הצדקה להמשיך ולגרור את הנושא. למדינה יש כוח ויש יכולת להפעיל את הכללים, אין חוקי הפקעה נפרדים לפארק אריק שרון".
אורון, אשר נכח בסיור השבוע עם חברי סיעתו,קרא "לכל הגורמים המפריעים לשיקום ולפיתוח הפארק לשתף פעולה עם החברה הממשלתית כדי לחלץ אותה מהפקקים הביורוקרטיים ולאפשר לה להתקדם". אורון העריך כי סכום של 290 מיליון לפיתרון בעיות הניקוז "אינו בשמים".
חבר הכנסת יוסי ביילין, החבר גם בוועדת הפנים והגנת הסביבה, מתח גם הוא ביקורת חריפה על התנהלות הגורמים השונים ואמר: "העובדה שהתקבלה החלטת ממשלה לגבי הפארק ושעד היום לא הועבר אפילו סנטימטר אחד מהשטח שהוקצה לטובתו היא שערורייה שהדעת לא תופסת".
האוצר: הבעיה איננה תקציבית, אלא משפטית-תכנונית
במשרד האוצר דחו את הטענות בדבר היעדר תקצוב מצדם והבהירו כי הסוגיה קשורה בקשיי החברה הממשלתית להוציא את התוכנית לפועל. "הממשלה החליטה שהיקף הפרויקט לא יעלה על 100 מיליון שקלים, כאשר חצי מהסכום ימומן על ידי המדינה ומחציתו מכספי תרומות. בהתאם להחלטת הממשלה, משרד האוצר תקצב כבר בשנת 2006 את הפרוייקט כולו והעניק לחברה הרשאה להתחייב לביצוע פעולות בהיקף של 50 מיליון שקלים", נמסר.
עם זאת, "חברת פארק אריאל שרון נתקלה בקשיים להוציא לפועל את תוכנית הפיתוח של הפארק ונציגי משרד האוצר על אגפיו השונים נרתמו לסייע ככל שניתן בקידום תוכניות החברה. לצערנו תוכנית הפיתוח לא קודמה והיקף התקציב שנוצל עומד על כ-1.4 מיליון שקלים בלבד. בעת הזאת ברור לכל הצדדים שתקציב אינו המכשול המרכזי ליישום תוכנית הפיתוח, אלא הקשיים המשפטיים והתכנוניים בהם נתקלה החברה".
מנהל מקרקעי ישראל: לאט לאט, שלב שלב
ממנהל מקרקעי ישראל נמסר בתגובה,"שטח הפארק כולו הוא נרחב ביותר ולפיכך המנהל יבצע הקצאת זכויות במתווה רב שלבי שיתמקד בתא השטח הדחוף ביותר לחברת הפארק ובתיאום עמה".
במנהל ביקשו להבהיר כי "הפקעת קרקעות לפתרון בעית הניקוז אינו נעשה כלל על ידי המנהל אלא באמצעות רשות הניקוז בהתאם לסמכויותיה לפי דין, ולפיכך יש לפנות בעניין זה אל רשות הניקוז הרלוונטית".