להפליג עם לווייתנים
פעם היו חופי ניו אינגלנד בארה"ב ונובה סקוטיה בקנדה שדות הציד של יונקי הענק הימיים. היום כבר אין להם ממה לחשוש, אם כי ללובסטרים מומלץ להסתתר
מדי יום, בדיוק ב12- בצהריים, עומדים חיילים קנדים במדי הגדוד הסקוטי של חיל התותחנים המקומי ויורים פגז תותח עתיק אל שמיה הרגועים של הליפאקס, העיר הגדולה של חצי האי נובה סקוטיה. החיילים הם שומרי המצודה שנבנתה ב1749- בעיר השלווה בצפון-מזרח קנדה. למען האמת, מעולם לא נורתה אפילו ירייה אחת לעבר אותו מבצר, אבל חיילי המשמר עם החצאיות הסקוטיות והרובים העתיקים עדיין עומדים על משמרתם ומקיימים את טקסי החלפת המשמר בסגנון בריטי.
לעבר חופי נובה סקוטיה וניו ברונסוויק, מחוזות קנדיים שלווים ומעוטי אוכלוסין, אפשר להגיע בהפלגה מפורט ליברטי בניו ג'רזי. הספינה הענקית "אקספלורר אוף דה סיז," שנושאת על סיפונה לא פחות מ3,400- נוסעים ו1,300- אנשי צוות, מרבה להפליג לקאריבים ולאתרי ים ושמש, אבל לעתים פוקדת גם את הנמלים ואתרי התיירות בחבל הארץ שבו התעשרו בעבר הלא רחוק ציידי לווייתנים. כיום מסתפקים המקומיים בציד לובסטרים עסיסיים בלבד.
מספר הנוסעים על הספינה הענקית גדול בהרבה ממספר המהגרים שהגיעו אל חופי חצי האי נובה סקוטיה בעידוד הכתר הבריטי במאה ה.18- ההתיישבות החלוצית בחופי צפון-מזרח קנדה לא התנהלה על מי מנוחות. הצרפתים, שקדמו לבריטים בהתיישבות בחבל קוויבק הסמוך, יצרו יחסים תקינים עם שבטי האינדיאנים ויחדיו הם דאגו למרר את חיי המתיישבים הבריטים בהתקפות רבות. לוחמי שבט המיקמאק, שחי בחצי האי נובה סקוטיה ובחצי האי השכן, ניו ברונסוויק, נאבקו על אדמתם, ללא הצלחה רבה בסופו של דבר.
מזג האוויר לעתים גשום למדי גם בקיץ, אבל כמה ימים שטופי שמש מעירים לחיים את הליפאקס, ובמיוחד את רציף הנמל בו מרוכזות האטרקציות של העיר, כמו המוזיאון הימי והספינות ההיסטוריות. ביום קייצי נדמה שכל התושבים נוהרים למסעדות, לפאבים ולשאר מוקדי המשיכה של הנמל, בהם צפייה בלווייתנים ענקיים ששטים להנאתם לא הרחק מהחופים.
אקספלורר אוף דה סיז במפרץ ניו לונדון (צילומים: יוסף ג'קסון)
עבדים היינו
התחנה הראשונה של ה"אקספלורר" הייתה בעיר ניו לונדון שבמדינת קונטיקט (חלק מניו אינגלנד,( חבל הארץ שבו התחיל הכל. לכאן הגיעו המתיישבים הפרוטסטנטים הראשונים על הספינה "מייפלאור" כדי להימלט מרדיפות הדת ביבשת הישנה, אירופה. תושבי ניו אינגלנד היו הראשונים שהוציאו את העבדות מחוץ לחוק ועד היום זהו מעוז הליברלים של אמריקה. כאן גם נוסדו האוניברסיטאות הוותיקות הרווארד וייל.
ניו לונדון נוסדה ב1646- והייתה זירת קרב במלחמת העצמאות האמריקנית. הבוגד הידוע לשמצה בנדיקט ארנולד, ששימש גנרל בצבא האמריקני וערק לזרועות הבריטים, שרף את העיר ב.1781- הנמל בניו לונדון הפך מסוף המאה ה18- לנמל של ספינות לציד לווייתנים ועד היום מונצחת התקופה הזו בציורים על בתי העיר ובמוזיאון המקומי הקטן. ג'וזף לורנס, שעשה את הונו מציד לווייתנים, תרם לעיר מונומנט אבן גבוה לזכר חיילי המקום שנהרגו במלחמת האזרחים. בראש האנדרטה ניצבת לה עלמה מפוסלת עם עלה זית ענקי בידיה.
העיר, על 30 אלף תושביה, גאה בהיותה תחנה בדרך לחופש של עבדים שנמלטו מהדרום. יש בה גם מסלול הליכה היסטורי בין הבתים מהתקופה שקדמה למלחמת האזרחים. אפילו הבית הראשון שנבנה בעיר ,(1678) בית המפסטד, עומד עד היום.
תושבי ניו לונדון מצביעים בגאווה על התפקיד שמילאה העיר בסאגה של ספינת העבדים "אמיסטאד," שבה התרחש ב1839- מרד של השחורים המושפלים כנגד הקברניט. בסופו של דבר נלכדה הספינה על ידי הצי האמריקני והובאה לנמל ניו לונדון. במשפט, שהתפרסם והונצח בסרט של סטיבן ספילברג, תמך השופט הליברלי המקומי בשחרורם המיידי של העבדים, ובסופו של דבר הם הוחזרו לארץ מוצאם, סיירה לאון.
בסופי שבוע נערך בעיר שוק ססגוני. נעים גם לשתות בירה על מרפסת אחת המסעדות הצופה לנמל העמוק, שמאפשר גם לספינת ענק לעגון לא הרחק מהרציף. בצדו האחר של המפרץ ניצב מבנה סודי שבו בונה הצי האמריקני את הצוללות הגרעיניות שלו.
יום אחד של הפלגה הספיק כדי להגיע לתחנה הבאה, הצפונית ביותר במסע, העיר הליפאקס בחצי האי נובה סקוטיה. האירוע הטראומתי בחיי היישוב השליו אירע בעת מלחמת העולם הראשונה, בשנת ,1917 ועלה בחייהם של יותר מ2,000- בני אדם. ספינה עמוסת תחמושת בדרכה לחזית באירופה התנגשה בנמל עם ספינת משא מקומית. אלפי האזרחים שעמדו באותו יום על הרציף וצפו במחזה ראו את מלחי שתי האוניות מזנקים לים בהבינם את האסון שעומד להתרחש, אך רק מעטים הצליחו להימלט מהתופת. בעקבות הפיצוץ האדיר נהרס החלק ההיסטורי של העיר כמגדל קלפים. 2,600 טונות של חומרי נפץ יצרו את האסון הנוראי שאת סיפורו ניתן ללמוד במוזיאון הקטן הצמוד למצודה של העיר.
נמל ניו לונדון, בו בונים גם צוללות אטומיות חסויות
הפארק של רוקפלר
השיט ממשיך לכיוון סנט ג'ון, עיר לחופי מפרץ פנדי במחוז הקנדי של ניו ברונסוויק. כאן אפשר להתרשם מתופעת טבע מופלאה: ההפרש הגדול ביותר בעולם בין גאות לשפל. פעמיים ביום יורדים פני המים ב18- מטר וניתן ללכת למרחק של כ16- ק"מ על קרקעית הים החרבה. הים חוזר בעת הגאות במהירות הבזק וכל הספינות שהתיישבו על הקרקעית חוזרות לצוף על פני גלי הים. תושבי העיר סנט ג'ון גאים מאוד בתופעה, שגם גורמת לכך שבעת הגאות זורמים מימי הנהר במעלה הצוקים בקניון הסמוך.
העיר סנט ג'ון נוסדה על ידי נאמני בית המלוכה הבריטי בעת מלחמת העצמאות האמריקנית והיא מוקפת בפארקים ובגנים ירוקים. הגדול שביניהם נקרא על שם מפרץ פנדי. גם פה חששו לשווא ממתקפות של אויבים עלומים והקימו מצודות מבוצרות, כמו מגדל מארטלו שנמצא על גבעה המשקיפה על העיר ונבנה בתחילת המאה ה.19- בעיר יש קהילה יהודית ותיקה שמתחזקת. ליד בית הכנסת המרשים של העיר, גם מוזיאון יהודי שמציג את תולדות הקהילה החל מ.1858-
התותח שהגן על תושבי סנט ג'ון מפני התקפה אמריקנית אפשרית
תחנתה הבאה של הספינה היא שוב על אדמת ארה"ב - באר הארבור, עיירת החוף המפורסמת במדינת מיין. מפרץ העיירה נושק לפארק אקאדיה, אזור של טבע פראי ובתולי שכבר ב1919- רכש אותו ג'ון רוקפלר כדי להופכו לאתר נופש לעשירים. יותר מאוחר הפך המקום לפארק ציבורי, שאליו נוהרים רבבות נופשים, בעיקר בקיץ. רחובות באר הארבור מלאים באתרי בילוי ובמסעדות המיועדים לנופשים שבאים לחרוש את הפארק.
ליד צריף הריינג'רים במרכז העיירה עומדים כמה קווי אוטובוסים שמכסים את מרבית האטרקציות של הפארק. הנסיעה בהם חינם למי שרכש כרטיס כניסה לפארק. כך אפשר לבקר בחופים ובצוקים שלאורך האי. מסעדות באר הארבור מתמחות בלובסטרים, וחוץ מהם אף אחד לא מתלונן. חלק ממלונות העיירה שימשו בעבר בתי קיץ למיליונרים אמריקנים.
פורטלנד, השוכנת על חצי אי במדינת מיין, היא התחנה הבאה בשיט. העיר, שבה חיים כיום 66 אלף תושבים, נוסדה על ידי הבריטים כעיירת דייגים ב1633- ומילאה תפקיד מפתח במלחמת העצמאות. ב1866- היא כמעט נשרפה כליל, אך התאוששה עדי כדי כך שכונתה על ידי המשורר הנרי לונגפלו, תושב המקום, כ"פנינה על שפת הים."
הדאונטאון של העיר חביב למדי. השוק הציבורי (הסגור) נבנה בצורת ספינה מהופכת. אסור לוותר על ביקור במגדלור הד לייט משנת ,1791 שהפך למצולם ביותר בין כל המגדלורים לאורך חופי מיין. מומלץ לפקוד את בית המשורר לונגפלו ואת "אחוזת ויקטוריה" מ,1859- כדי להתרשם מאורח החיים של אז בפורטלנד המשגשגת.
לפני שובה לנמל הבית בניו ג'רזי, פוקדת האונייה את בוסטון המרהיבה.
לפנייה לכתב/ת 
