הקלות הבלתי נסבלת של העוני
עבור רוב האנשים, העניים הם חלק מהסטטיסטיקה. עוד מספר שפוגש אותנו מדי פעם. אנחנו מגיבים אליו באדישות בדרך כלל, לפעמים ב"לא יאומן" או ב"נמאס" ו"אולי נרד מהארץ". אבל עבור יותר מ-400 אלף משפחות שחיות מתחת לקו העוני - כל ילד שלישי, כל קשיש רביעי ומשפחה חמישית בישראל, "הרעב בארץ" הוא לא עוד שיחת סלון מתסכלת, הם מרגישים אותו בבטן
תורמים עכשיו:
- לתרומת ארוחת חג למשפחה נזקקת לחצו כאן
בישראל ישנן יותר מ-400 אלף משפחות שחיות מתחת לקו העוני. כל ילד שלישי, כל קשיש רביעי וכל משפחה חמישית חיים בעוני בחברה הישראלית. 200 אלף משפחות שהם כמיליון אנשים, סובלים מאי ביטחון תזונתי ואינם יכולים לספק לעצמם ולמשפחתם את המזון הבסיסי הדרוש לקיום תקין, מאוזן ובריא. הדבר האלמנטרי שהאנשים הללו מבקשים, זה לספור במשך היום שלוש ארוחות.
עבור רוב האנשים, העניים הם חלק מהסטטיסטיקה. עוד מספר שפוגש אותנו מדי פעם. אנחנו מגיבים אליו באדישות בדרך כלל, לפעמים ב"לא יאומן" או ב"נמאס" ו"אולי נרד מהארץ". יש מקרים בהם אנחנו מאשימים את הממשלה ומנהלים איזה ויכוח קצר. וזהו, עוברים למספר הבא – הגרלת הלוטו, כמה לרשום בצ'ק לחתונה של החבר מהעבודה, שער הדולר, הסטטיסטיקה של תאונות הדרכים, כמה מס הכנסה שילמנו למדינה החודש.
אנחנו רגילים למספרים שסובבים אותנו, ובינינו, התרגלנו גם למספרים של העניים. אז מדי פעם מציקים לנו עם עוד נתון, אנחנו עדים לעוד סיפור שהתפרסם, הממשלה לא עושה כלום כדי להתמודד באופן אמיתי עם המצב, בשטח יש המון עמותות שמבקשות שנתרום, ובכלל כל הסיפור הזה מתחיל להימאס – כמה כבר אפשר לשמוע על זה? וכמה פעמים אפשר לתרום מזון? אנחנו משלמים מיסים, והרבה, שיתנו לחיות בשקט.
חלוקת מזון של "לתת". צילום: זיו קורן
אבל למספרים של העניים ושל האנשים שאין להם מספיק אוכל אי אפשר להתרגל. מאחורי הסטטיסטיקה והמספרים האלה יש אנשים אמיתיים. הם נראים כמונו וחיים בתוכנו, רובם עובדים קשה אבל זה לא מספיק
לקיומם. בדרך כלל זה כי משהו קרה להם בדרך: ייתכן שלקחו החלטה לא נכונה ועכשיו אינם מסוגלים לעמוד בתשלומי המשכנתא, חלק הפכו משפחות חד הוריות, אחרים פוטרו מהעבודה או שהם עובדים רק במשרה חלקית כדי לטפל בילדים. וכך, בתהליך קצר ואכזרי, הם מוצאים את עצמם פתאום נזקקים לתמיכה של מישהו אחר.
לנו אסור לעמוד מהצד ולהיות אדישים למספרים וקהים למה שקורה סביבנו. זה לא חברי ולא אנושי. בחברה ערכית בה כולנו רוצים לחיות, כל אחד יכול לעשות משהו למען האחר וצריך לחיות בתחושה שיהיה מי שיושיט לו יד אם הוא ייקלע לצרה. להיות ישראלי, זה בין היתר לדאוג שכל אחד יוכל לערוך את שולחן החג בכבוד. להיות ישראלי זה לתת.
בעיית העוני ותופעת אי הביטחון התזונתי החמירו מאוד בשנה האחרונה, כתוצאה מתהליכים גלובליים ומקומיים, ביניהם עליית מחירי המזון ומוצרי הצריכה, שחיקה בשכר ובכוח הקניה של העשירונים התחתונים, שחיקה ביכולת העמותות לתת מענה כתוצאה מעליית מספר הנזקקים וירידה בשער הדולר, וגם כתוצאה משחיקה בתודעה הציבורית וירידה בתרומות. לאור המצב, יזם ארגון לתת את מבצע "דרוש אוכל" במסגרתו יפעלו אלפי מתנדבים להעלות את המודעות, לאסוף וחלק מזון לאלה שזקוקים באמת, כדי לתת ארוחה לראש השנה ולחודשים לאחר מכן.
אז תחשבו על מספר הארוחות שאתם יכולים לתת , או על מספר השעות שאתם מעוניינים להתנדב . לתרומות באמצעות הטלפון -054-4001717, תודה.
- הכותב עו"ד ערן וינטרוב הוא מנכ"ל ארגון "לתת
".
גולשים המעוניינים לפרסם מאמרים, הגיגים, מחשבות ודעות אודות החברה בישראל ובעולם, מוזמנים לשלוח לדוא"ל hevra@y-i.co.il ולציין בנושא - עבור מדור "קריאה לסדר". החומרים יפורסמו בהתאם לשיקולי המערכת.
לקריאות נוספות לסדר:
"האוצר קובר את תוכנית הקליטה לאתיופים "
"שנת שמיטה: בואו נשמוט לחייבים את חובם "
"זה לא היה תלוי בי וזה יכול לקרות לכולם"
"אני מעביר אתכם בחושך סמיך ומרתק"
לפנייה לכתב/ת 
