עובדי ליהמן ביום האחרון: "סוג של הקלה"

קשה לומר שההודעה על פשיטת הרגל של ליהמן ברדרס תפסה את עובדי החברה עם המכנסיים למטה. הצניחה המתמדת בשווי המניה הביאה לגל של שמועות וספקולציות בסוף השבוע האחרון, ולחששות שהתאמתו לבסוף בבוקר יום שני.  

בניו יורק כמו בניו יורק, בכל פעם שיש ידיעה חדשותית מרעישה (ע"ע מקרה אליוט ספיצר, הית' לדג'ר ואחרים), אפשר להיות בטוחים שמקום ההתרחשות יהפוך למוקד עלייה לרגל לתושבי העיר, ובעיקר לתיירים עם תיקי גב ומצלמות וידיאו זעירות. רק חסר שמישהו יתחיל למכור טי־שירטס בסגנון "הייתי שם כשזה קרה, ליהמן ברדרס 15.9.2008".

ואכן, בפתח הבניין הכחול־אפור, בלב השדרה השביעית ובין רחובות 49 ו־50, מצטופפים צוותי טלוויזיה וכלי תקשורת רבים. כולם עטים על כל עובר ושב, בין אם הוא נושא קיטבג אישי או מזוודת עסקים, בתקווה למצוא סגן נשיא שיסכים לשפוך את ליבו ולספר על הנעשה במסדרונות ההנהלה.

אחד כזה היה ברוקר צעיר בשם ג'ון, שדיבר על הקשיים של העובדים הצעירים. "חברים שלי לעבודה באו לכאן בראשון בלילה ופשוט העיפו את הציוד שלהם למכונית", אמר. "כל סוף השבוע אף אחד לא ישן וכולם דיברו אחד עם השני בטלפון ובפייסבוק. האווירה בקרב העובדים הצעירים היא על הפנים, כי לנו אין חבילות שכר עצומות או בסיס כלכלי איתן.

אחד הוותיקים אמר לי שהוא לא זוכר דבר כזה אי פעם ושהוא מצטער בשבילי כי הוא חושב שהימים של משכורת בת שש ספרות לאנשים שרק יצאו מהקולג' חלפו מהעולם. אחרי מרץ (הקריסה של בר סטרנס — א"ק) מי חשב שהיום הזה יגיע?".

ומה לדעתך יקרה עכשיו?

"אני חושב שהמשבר לא יפגע רק בוול סטריט ובבנקים. מה כבר נשאר פה? מורגן סטנלי וגולדמן זאקס? חכה ותראה מה יקרה ל־AIG ולחברות כאלו שכבר חטפו זעזועים. קולגה שלי חושבת שעכשיו כולם ימכרו נפט, והמחיר של החביות יצנח, כי בשעת משבר הולכים על הקלפים המנצחים. עכשיו אני הולך לשמוע מה קורה במסחר".

עוזבים בקז'ואל

כמה עובדים, חלקם אפילו ללא חליפת העסקים המסורתית אלא בג'ינס וטי שירט, יוצאים מהבניין עם שלל קופסאות קרטון גדולות כקטנות, חומות ולבנות, מלאות במסמכים וחפצים אישיים. הדלת המסתובבת לא נחה לרגע, והכל נפרק לתוך תאי המטען של המוניות הצהובות הממתינות בדממה לכוכבי וול סטריט שאיבדו את משרתם. בכלל, נדמה שמוניות הן כמו תיקנים, וקופסאות הפח הצהובות האלו ישרדו ויעבדו גם לאחר שואה גרעינית. מומחי השקעות, לעומת זאת, יצטרכו לחפש את מזלם במקום אחר, וזה לא שהשווקים סובלים ממחסור חמור בכוח אדם.

"סוג של הקלה"

"זה מדהים, איבדנו כבר כמעט 100% משווי המניה של החברה, ובקצב הזה ברור שאף אחד לא יכול היה להרים אותנו", אומר בריאן, עובד בליהמן ברדרס שהסכים לחשוף רק את שמו הפרטי. "לפעמים, מרוב הציפייה שדבר מחורבן כמו פשיטת רגל צפוי לקרות, זה סוג של הקלה כשזה באמת מגיע. זה מוזר אבל זו האמת. אני חושב שזו פשיטת הרגל הכי גדולה אי פעם, או כזו שתיזכר כאחת הגדולות, וזה מרגיש חרא".

"אף אחד באמת לא יודע מה יהיה מחר או בעוד שבוע, אבל לפחות בקרב העובדים, כולם חוששים ממקרה בר סטרנס שתיים. לאן אנשים ילכו עכשיו? איפה יעבדו? יש כאלו שראו את הכתובת על הקיר וכבר גיששו אצל מכרים וקשרים במקומות אחרים ויש כאלו שכבר ארזו את עצמם מראש".

בחור תמהוני לידי סופק כפיו ומביט לשמים, ספק בתחינה לבורא עולם וספק מתוך הרגל. מה שבטוח, שהוא גם הוא מהווה חלק בפסיפס האנושי הרחב המרכיב את עובדי החברה: אמריקאים, בריטים, הודים, אסייתים, בריטים, שחורים ולבנים, כולם הגיעו לחברה כדי להשתתף בחגיגות השכר המפורסמות של קברניטיה. הם רצו להיות חלק מאגדה כלכלית בת 158 שנה. עכשיו המציאות טופחת לכולם בפרצוף. את העניבות ונעלי העור הם השאירו הבוקר בביתם, מקום שכפי הנראה רבים מהם יבלו בו את התקופה הקרובה.