בניו יורק, גם נגן הרחוב בהפסדים

הסתיו בניו יורק הוא הפכפך. יום אחד אפור ומהביל, שני שמשי וקריר, והבא אחריו אפור וגשום. בבוקר שאחרי המפולת בוול סטריט - הקשה ביותר מאז מתקפת הטרור של 11 בספטמבר 2001 - מזג האוויר מעונן וקריר, והולם את הלך הרוח הציבורי.

בבירת העסקים של ארצות הברית, אם לא של העולם כולו, המשבר הכלכלי משפיע באופן ישיר על הרבה מאוד אנשים. למרות קריסתו של בנק ההשקעות ליהמן ברדרס והמפולת, ביקשו מושל מדינת ניו יורק, דיוויד פטרסון, וראש העיר, מייקל בלומברג, להרגיע את התושבים. בלומברג אף ציין כי לפי שעה לא נראה שהגרעון התקציבי של העיר יתפח כתוצאה מהמשבר.

למרות דברי ההרגעה, האווירה ששררה אתמול (יום ג') ברחובות מנהטן לא היתה עולצת במיוחד. בתחנת הרכבת התחתית של רחוב 68, אנשים עטויי חליפות וארשת רצינית קברו את פניהם בתוך עיתוני הבוקר שכותרותיהם מכריזות על המשבר. בקצה הרציף ישוב חצוצרן, נרתיק כלי הנגינה שלו פתוח לפניו, מחצצר נעימה נוגה. אולי זה המשבר, ואולי סתם הלחץ של שעות הבוקר, אך איש אינו משליך מטבעות לתוך הנרתיק הפתוח.

האווירה ברחובות לא הייתה עולצת במיוחד (צילום: דנה צימרמן)

התקשורת הניו יורקית לא חסכה בתיאורים למשבר החמור. "טבח בוול סטריט", צעקה כותרת החינמון "מטרו ניו יורק". "סיוט!", זעקה כותרתו של חינמון אחר, "AM NY". העיתונים היוקרתיים היו כמובן מאופקים יותר, אבל התקשורת היתה תמימת דעים - המשבר מעמיק למרות הניסיונות של הממשל האמריקני להרגיע את חששות המשקיעים ולשנות את המגמה בשוק.

"אף אחד לא קפץ מהגג"

בחנויות הפרחים הרבות ברחוב 28 מערב מודאגים. נכון, הם אומנם לא נסחרים בבורסה - אבל הלקוחות כן נסחרים, או סוחרים. "היום בטח יהיה יום איטי. קונים פחות פרחים כשהדאו ג'ונס צונח", אומר אחד המוכרים, המסדר את אגרטלי החמניות שהגיעו זה עתה. “אבל צריך לשמור על פרופורציות", עונה לו מוכרת עמיתה. "עוד לא ראיתי אף אחד קופץ מן הגג", היא מתבדחת.

גם שלי, העובדת בארגון צדקה הקשור לאגודה האמריקנית למלחמה בסרטן, מציעה לשמור על פרופורציות. "הבורסה תעלה שוב. אני משוכנעת. ככה זה תמיד - הבורסה היא כמו הדופק של המערכת הכלכלית. לפעמים היא עולה ולפעמים היא יורדת. זו טיבה של המפלצת. מי שמשקיע לטווח הארוך לא צריך להיות מוטרד מזה. משקיעים לטווח קצר צריכים לקחת את זה בחשבון".

המשבר הכלכלי של המאה (צילום: רויטרס)

הסתיו בניו יורק היא כאמור עונה של שינויים, אבל מהם שינויי מזג האוויר לעומת השינוי האמיתי שעתיד לבוא רק בנובמבר - לאחר שייבחר נשיא חדש בארצות הברית. למרות שברחובות העיר לא תלויים שלטי בחירות, העובדה שהבחירות קרבות ניכרת. היא נוכחת מאוד בכותרות הצהובונים הניו-יורקיים ובמסכי הטלוויזיה הענקיים התלויים באזור טיימס סקוור, שם מצויים מרבית גופי התקשורת בעיר.

סיכות של אובאמה בעברית

מערכת הבחירות נוכחת גם בחנויות ובדלפקים בפינות רחוב במרכז העיר, שבהם מוכרים מזכרות הקשורות לבחירות. הדוכן בפינת הרחובות 28 ו-29, שם מוכרים סיכות וחולצות, זוכה לפופולריות רבה. "תקני, הסיכה היא רק שלושה דולר", הוא מציע סיכה שעליה כתוב שמו של אובאמה בעברית.

אבל מנגד, סקר חדש של מכון "סיינה" שהתפרסם בתחילת השבוע בקרב מצביעים בניו יורק הפתיע: רשת הטלוויזיה המקומית "NY1" דיווחה כי על פי הסקר, הפער בין שיעור התמיכה באובאמה לשיעור התמיכה במקיין בניו יורק הצטמצם באופן דרסטי: 46 אחוזים לאובאמה לעומת 41 למקיין. טווח השגיאה של הסקר הוא 4 אחוזים - עובדה שמציבה את היתרון של אובאמה כמעט בתוך טווח השגיאה הסטטיסטית. בסקר מקביל שנערך ביוני, נהנה אובאמה מיתרון של 13 אחוזים.

מקיין ופיילין גונבים את ההצגה

אייבן בלן הוא אמן צעיר אך מצליח למדי שחי ופועל בברוקלין - אך גם לו יש טענות: עסקי האמנות לא במצב טוב במיוחד. האביב היה חלש למדי, וגם הקיץ. הוא מעריך שהדבר קשור לבחירות. "רוכשי האמנות ממתינים לראות מה תהיינה תוצאות הבחירות, ובינתיים לא ממהרים לרכוש יצירות חדשות", אמר.

למרות שבלן הוא דמוקרטי בהשתייכותו הפוליטית, הוא מעריך שבחירתו של מקיין תועיל יותר לעסקים - בגלל ההקלות במיסוי שמבטיח מקיין להעניק למגזר שאליו משתייכים מרבית קנייני האמנות. "זה די נורא לומר, אבל במידה מסוימת אני מייחל שדווקא מקיין ייבחר", הוא מתוודה.

ההופעות בטיימס סקוור (צילום: דנה צימרמן) 

יותר משבועיים לאחר מינויה לתפקיד סגניתו של מקיין, הסערה סביב שרה פיילין עדיין לא שככה. ממדגם אקראי ובלתי מייצג שנערך בקרב סועדים במסעדה איטלקית יוקרתית באפר איסט סייד ביום ראשון בערב, עולה כי לפחות בשלושה שולחנות התנהלה שיחה ערה על מינויה של פיילין. אפילו התקשורת עדיין לא נרגעה מהמינוי. "מסתבר שג'ורג' בוש מצא לו דרך להישאר בשלטון: הוא חבש פאה והתמנה לסגנית נשיא", התבדח רוברט, מפיק חדשות באחת הרשתות המובילות.

הוא אולי מתלוצץ, אבל בין אם מדובר באנשי תקשורת או בתושבים מן השורה - כולם תמימי דעים: בחירתה של פיילין לתפקיד הפיחה רוח חיים במרוץ לנשיאות. הבחירה וההתנגחות ההדדית בין שני המחנות מפרנסת היטב את צהובוני ניו יורק, המקדישים לחילופי הדברים את הכותרות הראשיות בעיתוניהם.

אבל למרות המשבר הכלכלי והבחירות, ניו יורק היא בסופו של דבר אותה ניו יורק - בירה נהנתנית של תיאטרון, תרבות ואוכל.

ביום ראשון השבוע נערך מופע "ברודוויי בברודווי" - שבמסגרתו נסגרה טיימס סקוור לתנועה ובטבורה הוקמה במה שעליה הופיעו כוכבי ברודווי במחרוזת להיטים ממחזות הזמר המוצגים על בימות העיר. אלפים מתושבי העיר - וגם תיירים רבים - באו לכיכר כדי לצפות במופע שהיה פתוח לקהל.

השיר האחרון במופע היה שיר הנושא מתוך הסרט המוזיקלי "ניו יורק, ניו יורק", על פי מלים של ג'ון קנדר ולחן של פרנק אב, שאותו ביצעו כל כוכבי המופע ביחד. לכמה דקות, הפכו מסכי הווידיאו הענקיים בכיכר למסכי קריוקי לעת מצוא, והקהל הרב בכיכר הפך לשותף מלא בהופעה. “זה תלוי בך, ניו יורק, ניו יורק", שרה הכיכר כולה, ומטר של פתיתי קונפטי שהושלך מבנייני המשרדים הסובבים ציפה את כולם ברסיסים כחולים, אדומים ולבנבנים.