פרשנות: "הלאמת AIG - פתרון יצירתי ונכון"

"הלאמת AIG הייתה הדבר היחיד שהמימשל והפדרל רזרב יכלו לעשות. זה היה פתרון יצירתי ונכון". כך אמר הבוקר (יום ד') הפרופסור לכלכלה חיים בן שחר בראיון ל-ynet על רקע המשבר הכלכלי החמור הפוקד את ארה"ב, שהגיע השבוע לשיאו עם קריסת בנק ההשקעות ליהמן ברדרס והלאמת ענקית הביטוח. "היה צריך להציל את החברה מהפאניקה האידיוטית שהפילה אותה. ואני מדגיש: החברה עצמה במצב טוב. מה שהפיל אותה זאת הפאניקה".

החברה במצב טוב? היא הייתה במחנק מזומנים ועל סף פשיטת רגל!

"היא הייתה על סף פשיטת רגל בגלל הפאניקה. לחברה יש נכסים בסדרי גודל של פי 20 מהמחיר שבו ה'פד' רכש אותה. היא זקוקה לנזילות בגלל הפאניקה. אבל ההלאמה הייתה הדרך הנכונה שנותרה, אחרי שאף אחד לא היה מוכן לגייס לה מזומנים. בעניין הזה יש גם הבדל בין חברת ביטוח לבין בנק. הבנקים, כמו סיטי בנק, לדוגמא, קיבלו הלוואות מה'פד' אבל AIG היא חברת ביטוח ולכן ה'פד' לא יכל להלוות לה כסף מבלי לנקוט בצעד חריג כמו הלאמה כדי לגבות את עצמו". 

מדוע לא נתנו לה להתמוטט, כפי שנתנו לבית ההשקעות ליהמן ברדרס?

"אם AIG הייתה מתמוטטת היו לכך השפעות רוחב הרסניות על הכלכלה העולמית. ברחבי העולם, וגם בישראל, יש לחברה הזאת המון, המון מבוטחים. אם  אנשים היו נשארים ללא ביטוח והיו מפסידים את כספם הייתה לכך השפעת לוואי שהכלכלה העולמית הייתה מתקשה לעמוד בה". 

הממשל עשה עיסקה טובה מבחינתו? הוא יקבל בחזרה את הכסף שהשקיע?

"הממשל ירוויח בגדול. הם קנו אותה לפי שווי של פחות מ-100 מיליארד דולר. זה זיל-הזול. נכון, כיום היא שווה פחות מ-10 מיליארד, אבל השוויה האמיתי שלה הוא הרבה יותר".

האם השבוע הקשה הזה הוא התחלת הסוף של המשבר? הגענו לתחתית, או שאנחנו צפויים לרדת עוד?

"אני לא יודע. אין לי מושג ואני לא חושב שמישהו יודע. אבל צריך לזכור דבר אחד: גם במשברים הכי גרועים, גם במשבר שהיה בשנות ה-30 שהיה חמור לעין ערוך, כל מה שנפל בסוף עלה והיום שווה יותר מאשר לפני המשבר. כלכלה נעה במחזוריות, ואנחנו לא בסוף העולם. אין שום הצדקה רציונלית להיכנס לפאניקה.

האם לא היה נכון יותר למנוע את המשבר מראש, במקום לשפוך כסף בדיעבד?

"אכן, קל לדבר בדיעבד, אבל ברור לכולם היום שהרגולציה על המערכת הפיננסית הייתה לקויה. מאז המשבר הכלכלי של שנות ה-30 הייתה רגולציה טובה מאוד על הבנקים בארה"ב, אבל היא לא התאימה את עצמה להתפתחויות האדירות שהיו בענף הפיננסים שהיו ב-20 השנה האחרונות. כנראה שרק כשיש משברים גדולים נוצרת רגולציה טובה. עכשיו יתחילו להפעיל רגולציה רצינית. גם הרגולציה על הבנקים בישראל החלה רק בשנות ה-80 באה רק בעקבות משבר גדול שהביא לאינפלציה של 400%".

האם הרגולטורים נכשלים בגלל טעויות אנוש, או בגלל שהם קשורים בקשרים הדוקים מדי עם העסקים?

"הבעיה היא לא בקשרים אלא בעובדה שהדברים מתרחשים מתחת לפני השטח. רק מעט מומחים מבינים את הסכנות האמיתיות, ולכן לא נוצר כוח ציבורי ופוליטי שקורא לשלטון לחזק את הרגולציה. לפני שנתיים פרסם הנרי קאופמן, כלכלן גדול בוול-סטריט, מאמר בוול-סטריט ג'ורנל שבו הזהיר מפני מה שעומד לקרות. קאופמן הציע שהבנקים הגדולים להשקעות יוכנסו למסגרת של פיקוח הדוק יותר. אבל אף אחד לא התרגש".

אתה חושב שהיו צריכים להלאים גם את ליהמן ברדרס?

"לא. אני חושב שההחלטה שלא להלאים או לסייע לליהמן ברדרס אלא לתת לו לקרוס הייתה נכונה. הפיננסייריסטים האלה צריכים ללמוד שעל שגיאות משלמים, אחרת הם יעשו דברים יותר גרועים בעתיד. במקרה של ליהמן, המימשל הבין שאסור להציל את כל מי שמפשל, כי זה נותן תחושת ביטחון שרק תגביר את הברדק".

ולסיום - הנקודה הישראלית: האם המשבר פוסח על ישראל, או שעדיין לא הגיע לכאן?

החלקים הפיננסיים של המשבר יכו בנו פחות מאשר בחו"ל. המערכת הפיננסית שלנו חסינה ואנחנו לא חשופים ופגיעים לחלק גדול מהמשבר. החלק האמיתי של המשבר, לעומת זאת - המיתון - פשוט טרם הגיע לכאן. אין שום ספק שתהיה למיתון השפעה שתקטין את קצב הצמיחה בארץ.

פרופסור חיים בן שחר, לשעבר נשיא אוניברסיטת תל-אביב ומייסד בית הספר לכלכלה, משמש כיום יועץ כלכלי