100 שנה לתאונת המטוס הראשונה

הוא נקרא "אווירון", אבל המכונה המוזרה שאורוויל רייט הטיס ב-17 בספטמבר 1908 נראתה יותר כמו עפיפון בצורת קופסה עם מנוע. ולא כמו טיסתו הראשונה ב-1903, זו עמדה להסתיים באסון.

פחות מחמש דקות לאחר ההמראה, האווירון של רייט התרסק, הנוסע שהתלווה אליו נהרג והוא עצמו נפגע באופן קשה. היתה זו תאונת הטיסה הקטלנית הראשונה בהיסטוריה - והעולם קיבל טעימה ראשונה מהסכנה שטמונה בתחום החדש של תעופה.  

"האווירון נמצא עדיין עמוק בשלב הניסיוני", נכתב ב"ניו יורק טיימס" שלושה ימים מאוחר יותר. "המכונה המושלמת ללא ספק תהיה שונה ממנו לחלוטין".

17 בספטמבר 1908: הטיסה שהסתיימה בהתרסקות

מאה שנים אחרי, המטוסים המודרניים בהחלט הפכו את התעופה לדרך הבטוחה ביותר לנוע ממקום למקום. ולמרות זאת, לתדהמת תעשיית התעופה, טיסה עדיין מייצרת אצל רוב האנשים את החרדה שכל הנראה אחזה בצופים שראו את האווירון של רייט מתרסק לאדמה בווירג'יניה.

"יש עדיין את אותה הילת המסתורין סביב תעופה", אומר רון נילסן, טייס חיל האוויר האמריקני לשעבר שפתח בקריירה שנייה של ייעוץ לאנשים הסובלים מחרדת טיסה. "יש פחד מלהיות סגור, ויש פחד ממוות".

וזה בטח לא עוזר כשחברות תעופה נתפסות כשהן מפרות את הנחיות הבטיחות הממשלתיות, כפי שקרה עם אמריקן איירליינס וסאות'ווסט איירליינס בתחילת השנה. רמות החרדה עלולות לעלות גם כשחברי הקונגרס האמריקני מאשימים את רשות התעופה הפדרלית (FAA) בקשרים הדוקים מדי עם תעשיית התעופה עליה היא אמורה לפקח.

מה יותר מסוכן - אוטו או מטוס?

אבל העובדות ברורות: בארצות הברית, למשל, לא נהרג אף אדם בהתרסקות מטוס מסחרית במהלך השנתיים האחרונות. גם לפני כן, אחוזי הבטיחות של חברות התעופה היו קרובים למושלמים. בין 1996 ל-2005, רק שני אנשים מתו בהתרסקות מטוס מסחרי לכל 10 מיליארד מיילים שבוצעו בטיסה. זאת בהשוואה לחמישה אנשים לכל 10 מיליארד מיילים בתעשיית רכבות הנוסעים. שלא לדבר על 81 הרוגים לכל 10 מיליארד מיילים שבוצעו במכוניות נוסעים.

תאונות הפכו לכל כך נדירות, שחוקרים לא מוצאים יותר סיבות שכיחות להתרסקות מטוסים, אומר לס דור, דובר ה-FAA: "אם אתה מנסה לגלות מהו הגורם השכיח ביותר להתרסקות מטוסים שאנחנו יכולים לאתר, התשובה היא שאין כזה.

הרבה מאוד עבודה הושקעה כדי להגיע למצב הזה. תחום התעופה תמיד התאפיין בתגובתיות גבוהה, כאשר רבים מהשיפורים הבטיחותיים בנושא התקבלו לאחר תאונות מטוסים גדולות.

זה התנהל כך גם ב-1908. ימים ספורים לאחר התאונה הקטלנית הראשונה, רייט קם ממיטתו בבית החולים וביקש לפגוש את הטכנאי שלו. "אני רוצה לשמוע את דעתו לגבי מה בדיוק גרם לתאונה שלנו", אמר.

האווירון חג באוויר בגובה של כשלושים מטר מעל הקרקע במהלך טיסת תצוגה לצבא כאשר החרטום לפתע נטה מטה והביא להתרסקות. ממיטת בית החולים פיקד רייט על איסוף שרידי המטוס והחליט לבסוף מה גרם למטוס ליפול. "מר רייט גילה כי התאונה התרחשה לאחר שלהב המדחף בא במגע עם אחד מהכבלים של המכונה", דיווח לכתבים שותפו, סי. אס. טיילור. גם מן הדו"ח הצבאי עלה כי להב המדחף נראה כשהוא פוגע בכבל של הגה האווירון.

התרסקות מטוס בספרד באוגוסט 2008 (צילום: אי פי)  

טסים ומשתפרים

בשנים הבאות חקירות בטיחות תעופה הפכו לרשמיות. המועצה הלאומית לבטיחות תחבורה האמריקנית נוסדה ב-1967 ותפקידה להקים צוותי חקירה בעקבות כל תאונת טיסה גדולה. החוקרים מקדישים חודשים לחקירת תאונה בודדת ומגישים בסופה דו"ח המפרט את הדרכים שבהן תעשיית התעופה צריכה לנהוג על מנת למנוע מתאונה דומה לקרות שוב.

כך למשל, שדות תעופה צויידו במערכות חיזוי מזג אוויר ואזהרת שינויי רוח משופרות בעקבות סדרת התרסקויות מטוסים בשנות השמונים. שיפורי בטיחות רבים הגיעו בעקבות תאונות אחרות.

חברות התעופה מתמודדות גם עם כמה מאות הנחיות חדשות של ה-FAA מדי שנה. ה-FAA גם עורכת ביקורות ומבדקי בטיחות למטוסים, ובכוחה לאלץ חברת תעופה לבטל טיסות מתוכננות עד לתיקון תקלות. לעתים חברות התעופה בעצמן מפעילות שיפורי בטיחות.

"כל מי שאני מכיר, בעת שהוא עולה על מטוס, מודאג יותר מהשאלה 'האם אגיע בזמן?' מאשר בשאלה 'האם המטוס הולך להתרסק?'", מסכם דור.