הבוס רוצה הוכחות?בצע פיברוק קונסטרוקטיבי
אליעוז רבין יוצא נגד המוסכמות; הוא טוען שהצורך להוכיח כל דבר ולהביא אסמכתאות לכל רעיון הוא טרחני ושגוי ושאם אינכם יכולים לגמול את מעסיקיכם מן הדרישה להביא אסמכתאות לכל רעיון שלכם - פברקו אותן
האם היה לכם פעם רעיון נפלא, אותו הצגתם להנהלה שלכם? האם התבקשתם בתגובה על ידי ההנהלה להגיש אסמכתאות, ביבליוגרפיה וחקר מקרי עבר, כהוכחה לתקפותו של הרעיון שלכם? - במלים אחרות, האם התבקשתם להביא הוכחות מן העבר, להצדקת רעיון עתידני?
באקדמיה הליך זה הוא לחם חוקם של בעלי הרעיונות, התזות; אינך יכול להגיש עבודה כלשהי מבלי לבססה על מובאות מקדמונים כאלה ואחרים התומכים בדעתך, ומניחים תשתית ראויה להצדקתה בעיני מוריך, האמורים להעניק לך את הציון המיוחל.
לגישה ארכאית זו יש דמיון רב לביטוי "לעבוד לפי הספר", לה נדרשים מנהלים רבים לאורך הקריירה שלהם. עבדו לפי הספר, מצווים עליהם, כי רק הסתמכות על ספרי עבר, וחוכמת קדמונים היא-היא הדרך הראויה... על האבסורד הזה כתבתי כבר ספר בעצמי.
אבראקדברא
בעל הרעיונות המתוסכל, אשר הגה- יש מאין - רעיון מבריק השווה לכל הפחות נסיון, שואל עצמו ביאושו: מניין אמציא להם מובאות ואסמכתאות, שהרי המצאתי את הרעיון ממוחי הקודח! אז זהו - שזה בדיוק הפתרון: להמציא את האסמכתאות!
הסופר הארגנטיני המהולל, חורחה לואיס בורחס, הוא זה שזיהה את הרעיון המקסים של המצאות ביבליוגרפיות שלא היו ולא נבראו, ציטטות מומצאות, ואסמכתאות הזויות. הוא עושה זאת בכל סיפוריו המקסימים, ומשתית את רעיונות פעמים רבות על דברי פרופסורים כאלה ואחרים, או חוקרי עיתים ומדענים, כמו גם ביבליוגרפים ואנציקלופדיות - אשר לא היו ולא נבראו.
הוא לא עשה זאת סתם. במעשה הקונדס המחוכם שלו חבויה חכמה עמוקה. כל מה שאנחנו יודעים, כך בורחס, הוא מה שנכתב על ידי מאן דהו. בין אם זה התנ"ך, ספר הסטורי כלשהו, או העיתון של אתמול - אלו הביסוסים שלנו לנסח את עולמנו ואת אמיתותיו. אם כך, אומר בורחס, אם אתם רוצים הוכחה כתובה, הנה אני כותב אותה! (שהרי ודאי שכתיבתו שלו, של בורחס, אינה ראויה פחות משל כותב אלמוני כזה או אחר).
תקדים רטרואקטיבי
שמעתי על עורך דין אמריקאי שנהג להופיע בבית המשפט העליון של ארה"ב ולצטט בנאומי הסיכום שלו תקדימים משפטיים (שלא היו ולא נבראו) מן העבר. השופטים התרשמו כל כך, עד כי זיכו את לקוחותיו. כמובן מבלי לבדוק כלל את נכונות התקדימים שנהג להביא.
כולנו עושים זאת לפעמים. מי מאיתנו לא אמר "בעולם המערבי נהוג", או "חכמינו אמרו", או "קראתי באיזה מקום ש", כדרך להצדיק את טיעונינו. הצורך להוכיח כל דבר על פי מובאות עבר הוא טרחני ושגוי, אם אינכם יכולים לגמול את מעסיקיכם מן הדרישה להביא אסמכתאות לכל רעיון שלכם, פברקו אותן. כמו שאמר סטיבן רייט, או לפחות כך אני טוען שאמר - 42.7% מכל הסטטיסטיקות מומצאות במקום!
הכותב הוא יועץ ניהולי ומנהל "אתר הספר ".