פסיקה: מרכז ספורט ישיב הכסף למנויים שביטלו
בני-זוג רכשו מינוי שנתי למרכז ספורט, וכשביקשו לבטלו - נתקלו בסירוב. ביהמ"ש: המרכז לא טרח לגלות עמדתו בטופסי ההרשמה באשר לחוסר האפשרות לבטל את המינוי, וישיב לתובעים 3,455 שקל
בני הזוג בירן רכשו באוקטובר 2006 מינוי שנתי למרכז הספורט ע"ש לרנר באוניברסיטה העברית בירושלים. הם שילמו בעבור המינוי 5,544 שקל. בראשית מרס 2007, בעקבות שינוי במצב תעסוקתם של התובעים, הם ביקשו לבטל את המינוי ואף הגישו מכתב מנומק, אך מרכז הספורט סירב לבקשה.
בני הזוג הגישו תביעה, שבמסגרתה דרשו 3,455 שקל - החזר דמי המינוי היחסיים ממועד ההודעה הראשונה על ביטול ההסכם, וכן 4,000 שקל - פיצוי בשל עוגמת נפש והפסד השתכרות.
מרכז הספורט טען בכתב ההגנה, כי בעת מילוי טופס הבקשה ידעו התובעים שמדובר במינוי שנתי שאין אפשרות לבטלו. כן נטען כי שינוי במצב תעסוקה אינו עילה לביטול ההתחייבות שנטלו התובעים על עצמם.
בתשובתם לכתב ההגנה טענו התובעים כי במסמכים שעליהם חתמו לא נרשם כי המינוי אינו ניתן לביטול ו/או להשעיה.
רב הנסתר על הגלוי במסמכים
השופטת אנה שניידר מבית-המשפט לתביעות קטנות בירושלים קבעה כי דין התביעה להתקבל, אך בחלקהּ בלבד.
נקבע כי במסמכים שעליהם חתמו התובעים (טופס הרשמה והצהרת בריאות והתחייבות) רב החסר והנסתר על פני הגלוי, במיוחד לעניין האפשרות של התובעים לבטל את המינוי במשך תקופת תוקפו.
"נראה שבמקרה דנן, שבו לא טרחה הנתבעת לגלות את עמדתה בטופס ההרשמה לעניין חוסר האפשרות, מבחינתה, לבטל את המינוי במשך השנה ולהחזיר את הסכומים ששולמו - יש משום הטעיה מצד הנתבעת במובן סעיף 15 לחוק החוזים (חלק כללי)...", פסקה השופטת שניידר.
השופטת הדגישה כי אפשרות הביטול של המינוי או אי ביטולו במשך תקופת תוקפו מהווה תנאי מהותי ביותר אשר יש לו, או יכולה להיות לו, השפעה מכרעת על קיבול ההצעה מלכתחילה.
לאור האמור נקבע, כי ראוי לאפשר לתובעים לבטל את המינוי, ולקבל החזר יחסי של הסכום ששולם על ידם. לפיכך, מרכז הספורט חויב להחזיר לתובעים 3,455 שקל - סכום המתייחס לדמי המינוי בתקופה שלאחר מכתב הביטול, ועד לתום תקופת תוקפו, באוקטובר 2007.
עם זאת נקבע, כי לא הורם הנטל המוטל על התובעים להוכחת עוגמת הנפש והפסדי ההשתכרות הנטענים על ידם.
לעיון בפסק הדין
לאתר המשפט הישראלי פסק דין
לפנייה לכתב/ת 
אילוסטרציה
צילום: index open
מומלצים
