בתי הכנסת היפים בישראל - חלק ב'

בפרויקט מיוחד וחגיגי פנה ynet לעשרה אדריכלים מובילים, וביקש מכל אחד מהם לבחור בית כנסת שמצא חן בעיניו במיוחד. אחרי שאתמול הצגנו בפניכם את חמשת בתי הכנסת הראשונים, אנו גאים להגיש חמישה היכלי תפילה נוספים, ועוד אחד מיוחד - שנמצא בבנייה.

כל בית כנסת שמוזכר בפרויקט מלווה בגלריית תמונות, טקסט על המבנה מאת האדריכל הבוחר ו"תעודת זהות" שכוללת פרטים על אופי התפילות במקום. פאר היצירה - החלק השני.

• בתי הכנסת היפים בישראל - חלק א'
  

חזית קדמית‏ (צילום: אורלי זיילר)

1

2

3

4

5

6

7

על המבנה

בית הכנסת "אוהל אהרון" תוכנן על-ידי פרופ' אהרון קשטן. הוא נבנה ברוח מודרניסטית – בתקופה שהושפעה מהאדריכל לה-קורבוזייה, שפעל בשנות ה-30 של המאה הקודמת. חידושים טכנולוגים מאותה תקופה לקחו את האדריכלות צעד קדימה ואיפשרו להשתחרר מהארכיטקטורה המסורתית.

בית הכנסת לא גדול ומשרה אינטימיות בין האדם לקהילת המתפללים, ובין האדם עם עצמו, עם תפילתו. הוא נמצא באמצע הקמפוס, אך מצטנע בין העצים. כשהולכים, צריך "לגלות" אותו - הוא לא "נזרק" לך ישר לפרצוף.

המבנה עצמו פשוט וחזק. יש לו נוכחות בשטח. בית הכנסת בנוי על עמודים, ולא נדבך על נדבך, ויש תחושה של בניין קל ומרחף. מבחינה דתית, הוא כאילו מבדיל בין קודש לחול. העלייה אליו היא דרך גרם מדרגות שנותנת תחושה של תנועה, ומקרבת לשמים.למבנה חלונות היקפיים שדרכם חודר אור המנתק את הגג מהבניין, ושוב מצביע על ההבדל בין האדם לשמים. זה מכוון את המתפלל כלפי מעלה.

• בחרה: אדריכלית תגית כלימור, שותפה ב"קנפו-כלימור אדריכלים". בין עבודותיהם - בית כנסת מגילת אור בקיסריה, פרס ראשון בתחרות בינלאומית לבניית מגורים בני קיימא בסין
  

תעודת זהות

זמני תפילה: שחרית של יום כיפור תתחיל ב-7:00 בבוקר, ומוסף יסתיים באזור 13:00. מנחה בסביבות 15:00. יש דבר תורה אחרי "כל נדרי" בערב יום כיפור, ודבר תורה לפני תפילת נעילה. בשבתות ובימי חול התפילה מתחילה ב-8:00 או 8:15.

בעל תפילה: ביום כיפור מתפלל חזן מקצועי שהולם את רוח הטכניון. בשנה שעברה היה זה סטודנט שסיים לימודי דוקטורט בפיזיקה.

נוסח: ביום כיפור מתפללים בנוסח ספרד, בימים רגילים הנוסח הוא על פי החזן.

עלות: המקומות לא עולים כסף, אך תרומות מתקבלות בברכה.

מספר מתפללים: ביום חול יש כ-200 מתפללים, ואף יותר. בשבת זה יכול לנוע בין 50 ל-350, תלוי אם זו שבת מאורגנת (כמו שבת קמפוס) או לא. ביום כיפור אשתקד היו 150 מתפללים, והשנה יש תקווה למספר גבוה יותר.

עזרת נשים: באותו מפלס של עזרת ישראל, מאחורי פרגוד

גישה לנכים: אין גישה לנכים, "אך לא קרה שמישהו נשאר בחוץ בגלל מוגבלות, המתפללים עזרו להיכנס".  

חזית קדמית‏ (צילום: אבי מועלם)

1

2

3

4

5

6

7

על המבנה

בית הכנסת המרכזי של מזכרת בתיה, שתוכנן על-ידי האדריכל פנחס ניט, הוא אחד היפים בארץ. הוא עומד על תילו כבר קרוב למאה שנה, וניצב במיקום דרמטי: על ציר הכניסה של המושבה.

למבנה חזית יפה עם קשת גדולה, שמקבלת את פניך. זהו בניין מעניין עם יופי של סוף המאה הקודמת. יש בו אווירה של פעם, והרבה פשטות. המקום מזכיר בתי כנסת באירופה, עם הצריחים בצדדים - כמעט כאילו הוצנח מפולין, אך עם גוון מקומי. הקומפקטיות שלו מזכירה את רוח הבתים הכפריים של המושבה הברונית.

• בחר: אדריכל ישראל גודוביץ', מהנדס העיר תל אביב לשעבר. בין עבודותיו - מרכז חב"ד במוסקבה ובית ספר שדה, חצבה.
  

תעודת זהות

זמני תפילה: שחרית של יום כיפור מתחילה ב-7:00 ומסתיימת בסביבות 12:00. כל נדרי - כשעה לפני השקיעה. שחרית של שבת מתחילה ב-8:15, ובימי חול ב-6:00.

בעל תפילה: אין חזנים מבחוץ - חברי בית הכנסת עוברים לפני התיבה.

נוסח: אשכנז, כמנהג הגר”א (הפרושים מירושלים), כבר יותר מ-100 שנה.

עלות: לבני זוג - 300 שקל לכיסא, אדם נוסף - 60.

מספר מתפללים: ביום כיפור המקום מלא עד אפס מקום, "אי-אפשר להכניס סיכה". לגברים כ-150 מקומות, לנשים כ-110.

עזרת נשים: קיימת בקומת הקרקע וגם בקומת גלריה. זאת שלמטה נבנתה לפני כ-15 שנה.

גישה לנכים: יש, אם כי לנשים זה טיפה יותר מורכב.

הנוף מחלונות בית הכנסת‏ (צילום: גיל יוחנן)

1

2

3

4

5

6

7

על המבנה

בית הכנסת תוכנן על-ידי האדריכל רם כרמי, והוא ממוקם בפקולטה למדעי הרוח בהר הצופים. זהו מבנה קטן, המשולב בענייני הפקולטה ונמצא בקצה של כמה מסדרונות. ממול מתגלה נופה של ירושלים, הר הבית, וזה מראה מדהים, במיוחד כשרואים את זה ממוסגר, ומתוך מסגרת הלימודים.

הבניין עצמו בנוי אבן ירושלמית ובפנים טיח לבן. הכל מאוד מינימליסטי. אור בהיר ולבן מעביר את התחושה של המקדשיות. גדולתו של בית הכנסת היא בקטנותו. הוא משדר תחושה של היכל, מקדש מעט. ארכיטקטורה לשמה.

• בחר: אדריכל יעקב יער, חתן פרס ישראל באדריכלות לשנת 2007. בין עבודותיו - המוזיאון היהודי בברלין ומכון סילבר להנדסה ביו-רפואית בטכניון
  

תעודת זהות

זמני תפילה: מנחה בימי חול בין השעות 15:00 ל-16:00. ערבית - בין ההרצאות. שחרית לא מתקיימת במקום ומאחר שהקמפוס סגור בשבתות ובחגים אין תפילה גם ביום כיפור.

בעל תפילה: אין חזן קבוע.

נוסח: משתנה על-פי שליח הציבור.

עלות: אין.

מספר מתפללים: במהלך הסמסטר יש כמה מניינים, ולעתים ישנם אפילו כ-80 מתפללים במניין. בחופשים הנוכחות דלילה יותר: כ-30 מתפללים.

עזרת נשים: בקומת גלריה.

גישה לנכים: יש.  

מבט מבחוץ‏ (צילום: חגי אהרון)

1

2

3

4

5

6

7

על המבנה

המבנה תוכנן על-ידי נחום זולוטוב, ונבנה בשנות ה-50. מדובר בבית כנסת מדהים ומצחיק, כי הוא נראה כמו צלחת מעופפת על ראש גבעה, כמעט כאילו הוא חצוב בהר. כמו עב"ם שנחת באלגנטיות. הכניסה אליו נותנת תחושה של כניסה למערה. הקירות עשויים אבן גסה, ולמעלה צלחת בטון. יש בו חומריות גסה - בטון חשוף, ניתן לדעת בו. זהו בית כנסת חושני.

בית הכנסת מאפיין את הבנייה הצברית, לעומת הבנייה היהודית בגולה: הבנייה היהודית היא כמו זיקית - כלומר, בכל מקום שבו היו היהודים, הם התאימו את עצמם לאווירה ולתרבות – נטמעו בסביבה. לבתי הכנסת בחו"ל אין משהו ייחודי, אין שפה. לעומת זאת, הבנייה הצברית משקפת שפה מקומית. היא ישירה, אותנטית, כנה. היא חשופה, לא מצועצעת ולא דקורטיבית.

הארכיטקטורה מבטאת את הצבר - השלד חשוף כדי שנוכל להבין כיצד המבנה בנוי, יש דרמטיות במשחקי אור וצל ודרמתיות על הפלסטיות. האבנים הגולמיות, הקירות הלא-מטויחים והחומר גולמי שבבית הכנסת מאפיינים את הישירוּת, והדוּגריות שמאפיינים את הישראלי החזק והגופני.

• בחר: פרופ' צבי אפרת, ראש החוג לאדריכלות בבצלאל ושותף ב"אפרת-קובלסקי אדריכלים". בין עבודותיו - הרחבת בית לוחמי הגטאות ופרויקט התחדשות מוזיאון ישראל.
  

תעודת זהות

זמני תפילה: ביום כיפור שחרית תתחיל ב-8:00 וצפויה להסתיים בערך ב-14:00. בימי חול ב-6:45 ובשבתות ב-8:30.

בעל תפילה: בחגים יעבור החזן שאול בריכטא לפני התיבה. הוא החזן הקבוע בבית הכנסת כבר 15 שנה. במהלך השנה החזנים מתחלפים.

נוסח: ספרד. כשיש אירוע – בעלי השמחה מחליטים, וייתכנו גם ניסוחים מעדות המזרח.

עלות: כיסא עולה 125שקל, אבל לא חייבים לשלם - יש מקום לכל מי שרוצה. בדרך כלל, הוותיקים רוצים לשמור על המקום הקבוע שלהם, וקונים אותו.

מספר מתפללים: ביום כיפור בית הכנסת מלא: בין 300 ל-400 מתפללים. השיא הוא בתפילת "יזכור”, שלפעמים מגיעים אפילו 500 בני אדם ואין מקום לכולם. בימי חול מגיעים כ-20 מתפללים, בשבתות זה נע בין 30 ל-40 ובאירועים (בערך פעם בשבועיים-שלושה) מגיעים 80–100 אנשים.

עזרת נשים: בקומה שנייה. 

גישה לנכים: אין כרגע. 

דלת הכניסה‏ (צילום: ירון ברנר)

1

2

3

4

5

6

7

מבחינה ארכיטקטית בית הכנסת הגדול בתל-אביב הוא החשוב בארץ, שכן הוא מכיל את ההיסטוריה של האדריכלות הישראלית לדורותיה. ב-1914 ערכו את תחרות האדריכלים הראשונה בארץ, שעסקה בתכנון בית הכנסת. הזוכה היה ריכארד מיכל, שתיכנן את המבנה, אך עזב במלחמה ולא חזר.

 ב-1925 המשיך את העבודה אלכסנדר ברוולד, אך גם הוא לא סיים, והמבנה הושלם לראשונה על ידי יהודה מגידוביץ', שבנה גם את "בית הפיל" ומבנים חשובים אחרים. בשנות ה-30 הוסיפו לבניין ארכדה (שדרת עמודים), על-ידי זאב רכטר, וב-1961 אריאל חנני שיפץ את המבנה.

כיום, בית הכנסת הוא מבנה חשוב שבנוי בסגנון בינלאומי: החל בסגנון רומנטי, אחר-כך הארכדה שמייצגת את שנות ה-30 ולאחר מכן החידוש של שנות ה-60.

• בחר: אדריכל ד"ר עמי רן, עורך כתב העת לאדריכלות ועיצוב "אדריכלות ישראלית". בין עבודותיו - בית הראשונים בנס ציונה ובית הספר האמריקני בבסיס עבדה. 
  

תעודת זהות

זמני תפילה: שחרית של יום כיפור תתחיל ב-8:00 בבוקר (כמו בכל יום רגיל) ותסתיים אחרי מוסף בערך ב-13:30. אחר כך תהיה הפסקה של כשעה וחצי-שעתיים, ואז מנחה ונעילה, שיסתיימו עם צאת הצום.

בעל תפילה: חזן בית הכנסת ביום כיפור הוא יצחק נבו מנתניה, המתפלל כבר שנה שלישית. בשמחת תורה ישמש חזן צעיר ששמו שלמה פיקו.

נוסח: אשכנזי

עלות: בית הכנסת מזמין את כולם להתפלל - הכניסה חופשית ואין צורך לקנות מקום. עם זאת, כמובן שכל תרומה תתקבל בברכה. משרדי בית הכנסת פתוחים כל יום בין השעות 12:00-17:00.

מספר מתפללים: ביום כיפור מגיעים כ-100 מתפללים, ובשבת רגילה בין 20 ל-30. עם זאת, לערב הראשון של הסליחות הגיעו השנה מאות רבות של מתפללים, והיו חייבים להוסיף כיסאות מעבר ל-600 שקיימים. 

עזרת נשים: נמצאת משני צידי בית הכנסת, ויש בה מקום לכ-300 מתפללות.

גישה לנכים: עדיין אין, נמצא בהליכים. 

כך זה ייראה: דגם בית הכנסת‏ (באדיבות מוזיאון חצר הישוב הישן)

1

2

3

4

5

על המבנה

אחד מבתי הכנסת שחזר והוזכר על-ידי אדריכלים שרואיינו לצורך הפרויקט היה "החורבה" בירושלים. בית הכנסת הוקם בתחילת המאה ה-18 אך לאחר כ-20 שנה נהרס. הוא נבנה מחדש באמצע המאה ה-19, אבל במלחמת השחרור נהרס

בשנית. עד לפני שנים ספורות נותרה במקום קשת האבן, כעדות אילמת למרכז הרוחני שהיה המקום במשך מאות שנים.

אחרי מלחמת ששת הימים ושחרור הרובע היהודי הכין האדריכל לואי קאהן מפילדלפיה תוכניות להקמתו של בית הכנסת בשלישית - אך זה לא יצא לפועל. 

לבסוף, בשנת 2002, קיבלה הממשלה החלטה לבנות מחדש את בית הכנסת, באמצעות החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי. לאחר מחקר היסטורי מקיף, ב-2005 מתחילות עבודות השיחזור- שצפויות להסתיים במהלך 2009.