תופעה: עושים "שופינג" צמוד למחסן הכימיקלים

הפיצוץ שאירע לפני שבוע במפעל באזור התעשייה סגולה בפתח תקווה, והשריפה שפרצה במפעלי תעש ברמת השרון, הדגישו את הקרבה הבעייתית של מפעלי תעשייה לאזורים צפופי אוכלוסיה. העובדה כי מדינת ישראל מדורגת גבוה במדד הצפיפות בקרב המדינות המפותחות בוודאי שאינה תורמת להפרדה הדרושה בין המפעלים לתושבים.

אך מתברר כי חששם העיקרי של מומחי המשרד להגנת הסביבה אינו מתמקד בשכונות המגורים דווקא, אלא במה שמכונה "אזורי תעשייה ומסחר".

"באזורים הללו טמונה הסכנה האמיתית, ואנשים רבים אינם יודעים כי המקום שבו הם עורכים את קניותיהם, או חוגגים את חתונתם ממוקם עשרות מטרים בלבד מריכוזי חומרים מסוכנים", מבהירה בשיחה עם ynet מיכל בר-טוב, ראש אגף חומרים מסוכנים במשרד.

הבעיה עליה מצביעה בר-טוב אינה חדשה, אולם בשנים האחרונות - בעיקר בעידוד מדיניות התכנון בישראל - חלה החרפה במצב לדבריה.

מדיניות התכנון הבעייתית עליה מצביעה בר-טוב מקורה בראש ובראשונה בעקרונות תמ"א 35 - תכנית המתאר ארצית לבנייה ופיתוח, אשר אושרה בדצמבר 2005. תוכנית זו, לדבריה, מעודדת את הקמתם של אזורי בעלי שימושים מעורבים. באזורים אלה, תחת הכותרת "תעשייה ומסחר", מתרכזים לא פעם מוסכים, מחסנים לאחסון חומרים, תחנות דלק, ומפעלים העובדים עם חומרים מסוכנים, וגם אולמות שמחה, פאבים ומועדונים, ומרכזי קניות הומי אדם.

על-פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, במחוז המרכז בלבד קיימים כיום כ-30 אזורי תעשייה מעורבים שכאלה. במשרד מציינים כי אזורים אלה מאכלסים מפעלים לחומרי בנייה, מפעלי דפוס ומפעלים כימיים בתחום התרופות, הפולטים לאוויר תרכובות אורגניות נדיפות. כמו כן יש במתחמי אלה מפעלי מזון המייצרים שפכים בעלי ריכוז חומר אורגני גבוה, וכן מערכות קירור גדולות המכילות חומרים מסוכנים דוגמת אמוניה.

מאות טונות של גז - 100 מ' ממרכז הקניות

"הרציונל של אזורים אלה הוא כביכול ריכוז של כל המפגעים במתחם אחד - גם הרעש ממקומות הבילוי ואולמות השמחה וגם הזיהום והלכלוך של מבני התעשייה ובתי המלאכה - את שניהם מבקשים להרחיק מאזורי המגורים", מבהירה בר טוב. "אך התוצאה בעייתית מאוד". לדבריה, המשרד להגנת הסביבה הקפיד להביע את התנגדותו במשך השנים להקמת אזורים מסוג זה, אולם עד כה לא זכתה התנגדותו לביטוי ממשי במדיניות התכנון שמוביל משרד הפנים.

בר טוב ציינה מספר חוות דעת שגיבשה בשנים האחרונות, בהן התריעה על הסכנה הרבה הטמונה בפעילותם של אזורי תעשייה ומסחר ברחבי ישראל.

חוות דעת אחת, אותה גיבשה ביולי 2007, מתייחסת לאזור התעשייה המזרחי בבאר-שבע. באזור זה ממוקמת חוות הגפ"מ (גז פחממני מעובה) של חברת "אמישראגז", המכילה ארבעה מיכלי גז בקיבולת של 65 טון כל אחד. בחוות הדעת מציינת בר-טוב כי מיכלים אלה אינם מוטמנים בתשתית תת-קרקעית, וכי בשניים מהם מאוחסן גז שאינו מכיל תוספת ריח. בשעת תקלה עשויה עובדה זו להיות הרת אסון - שכן תוספת הריח משמשת כאמצעי התראה חשוב.

במרחק של 100 מטרים בלבד מאתר זה מצוי מרכז הקניות "מגה", ואילו במרחק 60 מטרים בלבד משם ממוקם מרכז "עמינח". במרחק 250 מטר משם נמצא מרכז הקניות "היפר-נטו" ומגרשי החנייה שלו נמצאים רק 200 מטר ממכלי הגז. טווח הסיכון המינימלי למיכלים כאלה, כותבת בר-טוב, עומד על 400 מטרים לפחות.  

"שופינג" צמוד לחומרים המסוכנים

חוות דעת מבהילה לא פחות כתבה בר-טוב כשנה לפני כן, במאי 2006, הפעם בנוגע לפעילותו של מפעל "מכתשים" הממוקם גם הוא באזור התעשיייה המזרחי בבאר-שבע. אמנם בשנת 2001 הועתקו מרבית פעילויות הייצור של המפעל לאתר החברה ברמת חובב, אולם גם כיום מתקיימת במפעל פעילות ייצור הכוללת חומרים מסוכנים ממגוון קבוצות סיכון.

את חוות הדעת הזו התבקשה בר-טוב לגבש בעקבות הכוונה להקים בסמוך לגדר המפעל "מבנים מושכי קהל". נוכח מספר תקריות שאירעו בעבר במפעל, בהן דליפת החומר המסוכן כותניון בשנת 2000 - תקרית אשר פגעה ב-24 בני אדם - ציינה בר טוב כי לא ניתן להסתמך על מודלים תיאורטיים של פיזור החומר באוויר, וכי המרחק המינימלי צריך לעמוד על 300 מטרים.

למרות תרחישים חמורים שכאלה, אזורי התעשייה והמסחר של באר-שבע אינו דוגמה חריגה. אזור התעשייה של אשדוד בצומת "עד הלום" כולל גם הוא מפעלים מזהמים, מוסכים ומכון רישוי - לצדם של מספר אולמות אירועים פופולריים. כך גם בצומת סילבר באזור התעשייה באשקלון, שם פועלים בשכנות מבני תעשייה לצד מרכזי קניות, רשתות פארם, תחנות דלק ואולמות שמחה.

גם אזור התעשייה בבאר טוביה שליד קרית גת מאכלס אולמות אירועים, בתי קפה ומרכזי קניות לצד מפעלים המכילים חומרים מסוכנים. רק לפני כשנה נפגעו באזור תעשייה זה כ-20 בני אדם כתוצאה מדליפת גז אמוניה במפעל טנא נגה באזור.

אבל המצב הזה אינו ייחודי לדרום הארץ. באזור הצפון ישנו מספר רב של אזורי תעשייה דומים - בהן אזור התעשייה בקריית ביאליק ואזור התעשייה בקרית אתא. זה האחרון, הנחשב לגדול מבין אזורי התעשיה בקריות, הוא ביתם של כ-240 מפעלים אבל גם של מרכזי בילוי וקניות הומי אדם.  

מרכז קניות ובילוי נוסף באזור הצפון, זה המתעתד להיבנות באזור התעשייה הדרומי של קריית שמונה, עלה לאחרונה לכותרות בהקשר זה ממש. בתום התנגדות ארוכה מצד המשרד להגנת הסביבה, שיגר מנכ"ל המשרד, שי אביטל, למוסדות התכנון ויזמי הפרויקט מכתב חריף המתריע כנגד הקמת הפרויקט. במכתבו התריע אביטל כי קרבת המיזם למיכלי אמוניה המכילים 57 טון מהחומר המסוכן מהווה סיכון ממשי לחיי אדם.

"מהלך זה עלול לגרום לפגיעה קשה בחיי אדם בשגרה, עקב תאונות או רעידות אדמה, או עקב אירועי טרור ופגיעה של טילים", כתב אביטל. "אני תוהה האם במקום 57 טון אמוניה היו באתר עשרות טונות של חומר נפץ, האם גם אז הם היו מוכנים לבנות מרכז מסחרי במקום זה?! ". 

למרות פניות חוזרות ונשנות מצד מערכת ynet, במשרד הפנים סירבו להתראיין לכתבה.