מהשיעה תיפתח הרעה

"המצב החמיר. אם ישתקו ותהיה התנגדות - הגאות השיעית תחלחל למדינות הסוניות ותהפוך לבעיה גדולה" - דברים אלה נאמרו לא על-ידי גורם מערבי כלשהו, אלא בידי לא אחר מאשר השייח יוסף אל-קרדאווי, אחד מגדולי הפוסקים של העולם הסוני ושל תנועת "האחים המוסלמים".

בראיון שהעניק השבוע לעיתון "א-שרק אל-אווסט" היוצא לאור בלונדון, תקף אל-קרדאווי נחרצות את התחזקות השיעה בעולם המוסלמי. אל-קרדאווי מתח ביקורת בין היתר על איראן ואמר כי היא "מדינה תאוותנית ובעלת חלומות". הוא גם הבהיר כי אין בכוונתו לשנות את עמדתו לפיה יש לעמוד מול עליית השיעה.

"כאשר ביקרתי באיראן לפני שנים וישבתי עם השייחים הגדולים שלהם, שאלתי אותם 'מה תרוויחו אם תפלשו לארץ סונית כדי להפיץ את השיעה בתוכה? תרוויחו 1,000 או 2,000 איש אך גם את עוינותה של אותה המדינה. כאשר היא תגלה שאתם מפיצים את השיעה, יעמדו נגדכם ויהיו עוינים כלפיכם.

"כשאמרתי זאת לחברי, האייתוללה מוחמד עלי א-תסחירי עמו נפגשתי, הוא אמר:  'אתה צודק. היו לנו יחסים חמים עם סודן והם התירו לנו לפתוח משרדים בחרטום. פתחנו אותם, ואחרי תקופת מה הפיץ ראש המשרד הראשי מכתב הקורא להצטרף לשיעה, תוך שהוא מגדף ותוקף את הסונים. כאשר ממשלת סודן שמעה זאת היא סגרה את המשרדים וגירשה אותו ואת פקידיו לטהרן", סיפר אל-קרדוואי.

"למרות זאת מצאתי בשנתיים האחרונות נתונים לפיהם החברות הסוניות נתונות לפלישה שיעית מאורגנת. ראיתי זאת במצרים. מצרים - שעד לפני 20 שנה לא היה בה שיעי אחד מאז תקופתו של סלאח א-דין. אולם, הם הצליחו לחדור ולגרם לאנשים לכתוב עבורם. כך גם בסודן, תוניסיה, אלג'יריה ומרוקו וארצות לא ערביות כמו מלזיה, אינדונזיה, ניגריה וסנגל. הדבר נכון גם לארצות המפרץ וכמובן סוריה, עיראק ולבנון בה ישנם שיעים. יש ארצות שבהם לא היה ולו שיעי אחד ועתה יש בהם שיעה. זאת, משום שכשאדם נכנס למדינה מסוימת, לא ניתן לדעת אם הוא שיעי שורשי או מי שהמיר את האסכולה שלו, כמו שקרה בעיראק למשל".

"השיעים ידרשו זכויות ואז תוצת האש"

מכאן עבר אל-קרדאווי למה שנשמע כמו אזהרה: "רציתי להסב את תשומת הלב מבעוד מועד לסכנה שבעניין וזאת משום שהוא הולך ומחמיר. אם ישתקו והוא לא ייתקל בהתנגדות - תמצא בעוד תקופה כי האסכולה השיעית חילחלה לארצות הסוניות ושם תצמח בעייה גדולה. המיעוטים השיעים ידרשו את זכויותיהם, יתנגשו עם הרוב הסוני ומכאן תוצת האש ויהיו מלחמות. כשאני מסב את תשומת הלב לדברים הללו, אני רוצה למנוע את מלחמות האחים הגדולות הבאות".

אין זו הפעם הראשונה בתקופה האחרונה בה מתבטא אל-קרדאווי ברוח זו. לפני כשבועיים הוא דיבר באופן דומה בראיון ליומון המצרי "אל-מסרי אל-יום". אין זה מקרי שאת שני הראיונות העניק הפוסק הבכיר לעיתונים "סוניים" השותפים לדאגתו. "א-שרק אל-אווסט" נמצא בבעלות סעודית וכך גם העיתון המצרי.

ראיונותיו של אל-קרדאווי הקימו עליו ביקורת מצד אנשי דת וכלי תקשורת איראניים. "הוא ירד לשפל המדרגה. הוא מגן על 'הבונים החופשיים' (תנועה הדוגלת בחופש הדת, מצפון והמחשבה - ר.נ) ועל רבנים יהודיים. הצעירים הערביים החלו לפנות לאסכולה השיעית", הדגישו גורמים איראניים. הדברים לא נעצרו בכך, וקבוצה של עורכי דין שיעים פנו בדרישה דחופה לשלטונות קטאר לשלול את אזרחותו של אל-קרדאווי ולגרשו מתחומה (לאחר שזה מצא בה מקלט לאחר שנמלט ממצרים - ר.נ.).

קשה להאמין שקטאר תיענה לבקשה אבל את האש שניצתה כבר קשה לכבות. לטוקבקים הרבים שהביעו תמיכה באל-קרדאווי בראיון ל"א-שרק אל-אווסט", הצטרפו גם מאות משכילים שפירסמו עצומה באחד האתרים הפופולריים בנושאי האיסלאם. כמה כלי תקשורת ערביים אף דיווחו כי בעקבות דבריו של אל-קרדאווי נוצרו מחלוקות בראש הממסד הדתי בו הוא עומד – "האיחוד העולמי של חכמי הדת המוסלמים" וכמה אנשי דת אף יצאו בפומבי נגדו.

דיווחים אלה הוכחשו, אך המתיחות נותרה באוויר. אך גם אם המתיחות תשכך בימים הקרובים, איש לא ישכח את ההתבטאויות הללו. מצד שני, אל-קרדאוווי הוא רק סממן לבעיה המטרידה משטרים רבים וציבור גדול במזרח התיכון העוקב אחרי התחזקות השיעה והתחזקות איראן בפרט. כפי שהדברים נראים כעת, מתיחות זו רק תלך ותחריף.