הכל אודות השנה העברית
במאה הרביעית לספירה נקבע לוח השנה העברי, במהלך שהביא את השילוב בין מחזור הירח לשנה השמשית לשלמות שטרם נראתה עד אז. אז איך בנוי באמת לוח השנה שלנו ומהם העקרונות האסטרונומיים שעומדים מאחוריו? האסטרונום יגאל פת-אל מסביר
היום (יום שני), ערב ראש השנה, הירח יהיה במולדו. הוא יהיה כמעט בקו אחד עם השמש. מולד הירח מסמן את לידתו של חודש חדש ובמקרה הזה, נולדה גם שנה חדשה.
אמנם, ברכת קידוש הלבנה היא אחת המצוות החשובות ביותר ביהדות, אך כיוון שהירח במולדו צמוד לשמש, אי אפשר לראותו. מכאן, שראיית הירח מיד לאחר המולד היא אתגר שמרתק צופים רבים ברחבי העולם. הלוח העברי המושתת על הירח נבנה כך שתחילת החודש החלה רק לאחר קבלת עדותם של שני עדים מהימנים שנחקרו בבית דין, שהעידו שראו את הירח בן יומו.
החל מהמאה הרביעית לספירה, לאחר שהוגלתה שארית הפליטה, נחרב בית שני ונתבטלה הסנהדרין, היה צורך לקבוע את הלוח העברי בלי להסתמך על שני העדים. הלוח העברי בו אנו משתמשים היום, שהוא מלאכת מחשבת של שילוב בין מופעי הירח לבין עונות השנה, נקבע ונחתם במאה הרביעית לספירה בבבל. הלוח קובע את מועדי תחילת החודש תוך התחשבות באילוצים הלכתיים שונים (ראו בהמשך).
לעומת הלוח העברי הנוכחי שבו מועדי המולד קבועים מראש, הלוח המוסלמי המושתת על הירח בלבד עדיין מסתמך על עדים ולפיכך אי אפשר לקבוע מראש תחילתם של מועדים אסטרונומיים, כגון תחילת או סוף חודש הראמאד'אן. מצב זה גורם לכך שלעתים עשוי להיות הבדל של יום או יומיים בתחילת החג בין מקומות שונים בעולם. (גם עדת הקראים, המקיימת את חוקי התורה הכתובה בלבד, אינה מסתמכת על הלוח העברי לפי הקביעה אלא מסתמכת על עדים). בכל מקרה, ללא אמצעים מתאימים אי אפשר לראות את הירח מיד לאחר המולד לא כל שכן בעת המולד ויש לחכות לפחות 10 שעות כדי להבחין בירח בין יומו.
כאשר הירח במולדו אי אפשר לראות אותו, כי הוא קרוב מדי לשמש (צילום: גבריאל מנשה)
הלוח העברי
הלוח העברי הביא את השילוב בין מחזור הירח, לבין אורך השנה הטרופית, כמעט לשלמות. תוך שהוא מתבסס על הלוח האשורי - בבלי, הכניס הלוח העברי תוספות ומחזורי עיבור מדויקים, שמצליחים לשמור על היחס הנכון בין המחזור הירחי לשנה הטרופית עד עצם היום הזה.
הלוח העברי שאנו מכירים כיום הוא תוצאה של עמל רב, שנמשך שנים רבות, והובא לידי גמר על ידי הנשיא הלל השני, במאה הרביעית לספירה. תחילת הלוח נקבעה ביום א' בתשרי, שנת דק"ה (4105 שנים לבריאת העולם לפי ההלכה היהודית ושנת 344 לספירת הנוצרים). היום היהודי מתחיל בשעה 6 בערב, לאחר שקיעת החמה. הגדרות חלקי היממה על פי הלוח היהודי, שונות מההגדרות הנהוגות כיום: כל יממה מחולקת ל- 24 שעות, כל שעה היא בת 1080 חלקים (בני 3.5 שניות כל אחד), וכל חלק מונה 76 רגעים.
הואיל ואורכו של החודש הסינודי (זהו אורך החודש ממולד למולד), הוא 29.52 ימים, נקבעו במשך השנה 12 חודשים - חלקם בני 29 ימים (חודש חסר) וחלקם בני 30 ימים (חודש מלא). היום הראשון בחודש נקרא: 'ראש חודש', והוא חל במולד הירח. בחודשים בהם יש 30 יום, נקרא גם היום האחרון בחודש בשם זה. מספר הימים בכל חודש הוא כדלקמן: תשרי, כסלו, שבט, ניסן, סיוון ואב הם חודשים מלאים, שאורך כל אחד מהם הוא 30 ימים. החודשים חשוון, טבת, אדר, אייר, תמוז ואלול הם חודשים חסרים, שאורך כל אחד מהם הוא 29 ימים. כאשר השנה מעוברת, מונה חודש אדר א' 30 ימים והחודש הנוסף, אדר ב', מונה 29 ימים.
מניין הימים בכל חודש הוא קבוע, מלבד בחודשים חשוון וכסלו; בשנה, שבה חשוון מונה 29 ימים וכסלו מונה 30 ימים, יש סך הכל 354 ימים והיא נקראת: 'שנה סדורה'. מאידך, מדי פעם נקבעת שנה הנקראת: 'שנה חסרה', המונה 353 ימים, ובה מונים החודשים חשוון וכסלו 29 ימים כל אחד. ולבסוף, מדי פעם נקבעת שנה הנקראת - 'שנה שלמה', בת 355 ימים, ובה מונה כל אחד משני החודשים האלה 30 ימים. מניין הימים, בגימטרייה, בשנה השלמה הוא שנ"ה.
החודש העברי לפי מצב הירח (איור: רינת גרינבלט, צילום כדור הארץ: רויטרס)
מחזור העיבור
כדי להתאים את אורך השנה, בת 12 החודשים הירחיים, לאורכה של השנה השמשית הטרופית, נוצר מדי כמה שנים צורך בהוספת חודש נוסף לשנה. שיטה זו מכונה: 'עיבור', והיא מתבססת על העובדה שסך מניין הימים ב- 235 חודשים ירחיים זהה כמעט לסך מניין הימים ב- 19 שנים שמשיות טרופיות. מחזור זה, בן 19 השנים, מכונה: ה'מחזור הקטן', או 'מחזור הלבנה'. הואיל וכל שנה אורכת 12 חודשים, אזי מספר החודשים ב- 19 שנים, קטן ב- 7 ממספר החודשים (235) במחזור הלבנה:
19 כפול 12 = 228
מכאן, שבמשך 19 שנים יש מקום ל- 7 שנים מעוברות, בנות 13 חודשים כל אחת. סדר השנים המעוברות, בכל מחזור עיבור, הוא: השנים ה- 3, 6, 8, 11, 14, 17 והשנה ה- 19 בכל מחזור. שנה מעוברת עשויה להיות שנה סדורה מעוברת, בת 384 ימים, שנה חסרה מעוברת, בת 383 ימים, או שנה שלמה מעוברת, בת 385 ימים. שנה שאינה מעוברת נקראת 'שנה פשוטה'.
אופי השנה העברית
מפאת אופי החגים - יום הכיפורים, הושענא רבה ופסח - משתנה אורך השנה. אופי השנה, המכונה: הקביעה, מצוין בשלוש אותיות: האות הראשונה, מציינת את היום בשבוע שבו חל ראש השנה. האות השנייה מציינת אם אותה שנה היא חסרה ('ח'), סדורה ('ס'), או שלמה ('ש'). האות השלישית מציינת את היום בשבוע בו חל הראשון של הפסח. סך הכל עשויות להיות 14 קביעות שונות, מחציתן מעוברות ומחציתן פשוטות.
כל שנה מתחילה במולד של חודש תשרי, אך לעתים היא נדחית ביום אחד או ביומיים. אם המולד חל בשעת הצהריים או אחר הצהריים, נדחה ראש השנה ביום אחד. אם כתוצאה מהדחייה יחול יום הכיפורים ביום ו' או ביום א', ובכך ייווצרו שני ימי שבתון רצופים, יידחה ראש השנה ביום נוסף. סיבה נוספת לדחייה היא מניעת האפשרות שהושענא רבה יחול ביום שבת. הואיל ומרווח הזמן, בן ראש השנה ליום הכיפורים ולהושענא רבה, קבוע, לא יחול ראש השנה לעולם בימים א' ד' או ו' (ומכאן הכלל - לא אד"ו ראש). אם בתחילת השנה חל המולד לפני הצהרים, אך ראש השנה יחול באחד מהימים ה'אסורים', הוא יידחה ביום אחד. שנה שבה נדחה ראש השנה, נקראת: 'שנה נדחית'.
מתוך – המדריך להכרת השמים, יגאל פת-אל, הוצאות קוסמוס טלסקופים .
ומה במערכת השמש השבוע
בראש השנה, יום שלישי, ימצא הירח סמוך לכוכב חמה ולספיקה בקבוצת בתולה. אולם, שלושת הגופים קרובים מדי לשמש כדי תצפית בהם. הירח ממשיך במסעו על כיפת השמים, כאשר ביום שלישי הוא חולף סמוך למאדים, יום רביעי סמוך לנוגה המצוי בקבוצת מאזניים, כאשר שני הגופים יראו היטב מעל האופק המערבי מיד לאחר השקיעה (ראו מפה). ביום שבת יחלוף הירח סמוך מאוד לכוכב אנטרס בקבוצת עקרב.
כוכב הלכת צדק עדיין מצוי בסמוך לגבולה המזרחי של קבוצת הכוכבים קשת. צדק נראה בבירור מעל האופק הדרומי מיד לאחר השקיעה, גם כאשר השמים עדיין מוארים באור הדמדומים. אפשר לצפות בצדק ובארבעת ירחיו הן מבעד למשקפת שדה, או מבעד לטלסקופ קטן, אז אפשר לראות גם את הליקויים ההדדיים בינו לבין ארבעת ירחיו הגדולים.
מידע על זמני הצפייה בכתם הגדול האדום של צדק ועל תופעות הליקויים והצללים של ירחיו אפשר למצוא באתר היל"א – המרכז הישראלית למידע אסטרונומי, תחת הקטגוריה מערכת השמש – צדק. מידע נוסף על התצפית בכוכבי הלכת ועל אירועים אסטרונומיים נוספים אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי.
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים , מנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים
לפנייה לכתב/ת 
