בארבע עיניים: ראיון לחג עם רוחמה אברהם בלילא
שנה הלכה, שנה באה, ולמשרד התיירות, שכבר ידע כמה שרים בעת האחרונה, הגיעה שרה חדשה. שיחה על הצורך בהשקעה בתשתיות, על האטרקציות שיביאו את התיירים בהמוניהם ועל השאלה הנצחית - איך גורמים לישראלים להעדיף נופש בארץ. התחלה חדשה?
אני מתחילה דווקא מהסוף. כשיצאתי מהראיון עם רוחמה אברהם בלילא, שרת התיירות החדשה, אמרתי לעצמי "וואלה, האם יכול להיות שבאמת הביאו לתפקיד הזה שר אמיתי, כזה שממש רוצה בתיק שנתנו לו?" אברהם נראתה נלהבת, מלאת תוכניות.
יומיים לאחר מכן קראתי שמקורבים לשרת התיירות אמרו כי היא מעוניינת בתיק התחבורה. נאנחתי באכזבה. גם בארזים אחזה שלהבת.
התקשרתי לקבל הבהרות מהשרה. ממשרדה של אברהם מיהרו לשגר אליי את התגובה הבאה: "אני במשרד התיירות במשרה מלאה ואני רואה גם להבא בתפקיד הזה אתגר חשוב במעלה כאחריות על ענף שהוא ממחוללי הצמיחה המרכזיים במשק". השתכנעתם? ימים יגידו אם בצדק. ועכשיו לראיון החגיגי.
"המשרד הכי יפה"
זה לא סוד שמשרד התיירות הוא לא משאת הנפש של כל פוליטיקאי שמגיע לממשלה. לא סתם הוא תפקד בחודשים האחרונים בלי שר במשרה מלאה.
"זה המשרד הכי יפה בעיניי. אני מדרגת את משרדי הממשלה לפי הסדר הבא: משרד ראש הממשלה, משרד הביטחון, משרד האוצר ואז משרד התיירות. ככה אני רואה את החשיבות של המשרד הזה. למרות ההיקף שלו והתקציב שלו, שיחסית למשרדים אחרים הוא זעום. זה בין המשרדים הכי קטנים שיש - שעובד מול אחת התעשיות הכי גדולות שיש".
איך מצאת את המשרד?
"יש פה צוות מקצועי מאוד. אבל בולטת העובדה שצריך להכניס לפה הרבה מעוף".
משרד התיירות - הרביעי בחשיבותו בממשלה (צילום: גיל יוחנן)
למרות הזמן הקצר שעבר מאז התמנתה לתפקיד, בחודש יולי האחרון, נראה שאברהם הספיקה ללמוד לא מעט בתחום. את משבר המחסור בעובדים בתחום המלונאות – כ-4,500 משרות הממתינות לאיוש - היא תקפה בעזרת יריד תעסוקה והכשרה שהתקיים לאחרונה. כעת נמצאות על הכוונת שתי הבעיות הקלאסיות של משרד התיירות: הגדלת כמות התיירים הנכנסים מצד אחד, והסדרת התשתיות המחכות להם מהצד שני.
אברהם מספרת על המלכוד בו נתון המשרד: "נכנסנו למצב של אבסורד. מצד אחד, יש לנו יעד של חמישה מיליון תיירים ל-2012 – ואנחנו עומדים ביעד, אנחנו נביא אותם. ומצד שני חסרים לנו 18 אלף חדרי מלון. אז איך נערכים? המשרד הזה צריך, לעניות דעתי, להוביל את השילוב בין השניים. אי אפשר להציף בתיירות כשאין את הקיבולת להכיל אותם. צריך לעשות את זה נכון. אחרת נגיע למצב שהם יוצאים מפה מאוד מאוכזבים. זו לא המטרה, לפחות לא בעיניי. בעיניי, כל תייר שמגיע לארץ חייב להיות השגריר שלנו.
"אם אנחנו נביא לפה תיירים והם ייצאו מפה לא מרוצים, אני לא יודעת אם נוכל לעמוד במשאבים שנצטרך להשקיע אחר כך כדי להחזיר אותם. לכן עדיף לעשות את זה קצת יותר בזהירות, מתוך נחישות ומתוך ודאות שאנחנו מקבלים אותם נכון. אז יהיו פחות 50 אלף תיירים בשנה, אבל זה עדיף מאשר להכניס אותם ולהוציא אותם מאוכזבים".
כשמדובר בנושא התשתיות, מסבירה השרה, אחת המגבלות העיקריות היא הצורך בהקמת בתי מלון ואטרקציות חדשות: "הנושא של אטרקציות ובתי מלון הוא צו השעה. לא יכול להיות שבניית מלון בישראל נמשכת בין 10 ל-13 שנים. אחת הפגישות הראשונות שלי היתה עם אחד המנהלים של 'פור סיזונס'. שמעתי שהגדולים האלה קנו לפני 13 שנה שטח בירושלים, וכל מה שהם רוצים לעשות זה רק לבנות, אבל הם תקועים בין הכיסאות, בבתי המשפט. זו קטסטרופה".
"אנחנו מדינה צעירה – אבל כמה ביורוקרטיה פיתחנו לעצמנו! אני שומעת מגורמים רבים את החוסר יכולת לעבוד – כי כולם מסבירים לך למה לא. אף אחד לא מסביר לך למה כן". כפתרון לבעיה העלתה השרה את הקונספט של "one stop shop" – ליווי היזם מרגע העלאת הרעיון ועד להקמת הפרויקט.
"את מביאה יזם, לא משנה שאת לא מכירה אותו. מספיק שהבאת אותו - ויום אחרי זה את צריכה להוכיח שאין לך אחות. כל אחד מאיתנו שיושב על כסא של קובע מדיניות צריך לראות איך פועלים בצורה הטובה ביותר לעם ישראל. בלי חלילה לעבור על החוק או על כל הוראה אחרת. לכן אני בוחנת כרגע עם הצוות שלי את כל סוגיית החקיקה".
כל תייר שמגיע לארץ חייב להיות השגריר שלנו (צילום: שלום בר טל)
מילת המפתח: אטרקציות
אם שואלים את רוחמה אברהם איך מביאים תיירים זרים לישראל, יש לה אינסוף רעיונות. את הראשון מביניהם אפשר לסכם במילה אחת: אטרקציות.
"אני חושבת שהנושא של אטרקציות לא ממוצה. וגם הנושא של פסטיבלים מקומיים, שלא נותנים את הפאנצ'ליין שאנחנו רוצים. יש פסטיבלים שיכולים להיות ברמה בינלאומית – כמו למשל, פסטיבל המחולות בכרמיאל. למה לא לעשות קמפיין ולהגיד: 'אתם רוצים לראות את המחול הכי יפה? בואו לישראל'?
"בשביל להביא אנשים צריך איזשהו טריגר. למשל, אני מעריצה מאוד גדולה של 'איל דיבו'. אם אני יודעת שהם בגרמניה אין לי שום בעיה לקנות כרטיס טיסה כדי לראות אותם בהופעה. אני חושבת שאנחנו צריכים להתעורר ולהביא לכאן אטרקציות והופעות מאוד מיוחדות שימשכו לכאן את התיירות.
"מרוקו, למשל, הלכה על הקטע של אטרקציה תיירותית ועשתה את הראלי של מלכת המדבר. אין לנו facilities שאנחנו יכולים גם לעשות משהו באותו סדר גודל של תקשורת עולמית? זה ימתג אותנו באופן שונה, לעניות דעתי.
"למשל טבריה, אם היא היתה מנוצלת נכון, היא עיר תיירותית מדהימה. אני החלטתי שנביא לשם את הפרויקט של "המים הרוקדים" שיש בבלאג'יו, בברצלונה, במקאו. השילוב של המוזיקה, הפירוטכניקה והמים רוקדים לפי הקצב – זה משהו חווייתי מאוד. בטבריה יש את הנושא של קבוצות הצליינים. אם יהיה גם את זה - זה ידרבן אותם לבוא ולראות גם את זה".
"הנושא של אטרקציות לא ממוצה". השרה בגיא בן הינום (צילום: חיים צח)
סין ורוסיה הן פוטנציאל אדיר
מלבד יהודים ונוצרים-צליינים, שהם קהלי היעד הקבועים של ישראל, שרי התיירות הקודמים החלו לפתוח את ישראל בפני קהלים נוספים. הסכם ביטול הוויזות עם רוסיה, למשל, ועכשיו החתימה על ההסכם עם סין שהופך את ישראל ליעד תיירותי רשמי של המדינה. מה עוד מתוכנן?
"שתי מדינות היעד כרגע הן באמת סין ורוסיה. סין זה פוטנציאל אדיר, משום שהיא הולכת ותופסת מקום כמעצמה עולמית. מיליארד וארבע מאות מיליון איש. תחשבי, אם נעשה את זה נכון ונקבל אפילו חצי אחוז, מדינת ישראל לא תוכל לעמוד בכמות הזאת. אנחנו צריכים להיות שם על המפה כמדינת תיירות. כן, עדיין לא התקלקלנו בעיני הסינים. אנחנו עדיין עם נאור, שמקבל פרסי נובל ותשומת לב למרות שאנחנו מדינה קטנה. זה מאוד מסקרן אותם.
"מה שמעניין את התיירות שאמורה להגיע מרוסיה זה השילוב של התיירות יחד עם מרפא. כלומר, תיירות רפואית. היום זה בשוליים, עדיין בחיתוליו, אני חושבת שאנחנו צריכים לתת לזה מענה יותר מפורט. זה מאוד מתחיל בעולם ואין שום סיבה שלא נהיה שם.
"אני מתכוונת לקחת את הרוח הגבית שיש לנו בקהילה הבינלאומית ולחתום על עוד הסכמי תיירות. זה עושה משהו. יותר ויותר מדינות מכירות בישראל כיעד תיירותי.
"אם נושא ביטול הוויזות יוכיח את עצמו לשני הכיוונים, לאחר חצי שנה אני אשקול בצורה מאוד חיובית ללכת על מהלך נוסף - וזה ביטול הוויזות מאוקראינה. אבל אני מאוד זהירה".
איך נגרום לאילת לנצח את טורקיה?
עם כל הכבוד לתיירות הזרה, יש תחושה לפעמים שמשרד התיירות נוטה להזניח את תיירות הפנים.
"אני בהחלט מתכוונת להיכנס לתחום הזה. קשה לי כשאני שומעת את הישראלים שאומרים: 'אילת או טורקיה? ברור שטורקיה! אני גם טס, גם נהנה וגם יוצא לי יותר זול'. יש פה איזושהי בעיה שקיימת, ואני מודה: אני עדיין לא יודעת איך לאכול אותה.
"אני רוצה לעבוד על העניין של התמחור. כדי לגרום למוצר שלנו להיות יותר נחשק. שתהיה תיירות בטורקיה, אבל לא בסדר גודל כזה. זה מטורף. לכן אני בוחנת את עניין הדירוג. אדם שבא ומשלם – שיידע בעבור מה הוא משלם. אני יכולה לומר שברמת הצימרים יש נכונות מאוד גדולה לעניין הדירוג. ברמת המלונאות, לעומת זאת, קיימת בעיה. אין כל כך שיתוף פעולה.
"השנה הכפלנו גם את התקציב של תיירות החורף. בסוף החגים, שזה הפיק הכי חלש מבחינת המלונות. הרי באוגוסט יוצאים עם הילדים, עם כל המשפחה, והחגים אותו הדבר. איפה השקט? איפה המנוחה? ההתפנקות? ההתרגעות? אנחנו בוחנים מספר חלופות שיחברו בין הנושא של רומנטיקה וחורף בישראל.
"בכל מקרה, אני מאמינה מאוד גדולה בשיתוף פעולה ולכן אחד הדברים שאני אעשה אחרי החגים זה להקים מועצת חכמים, שנשב על המדוכה אחת לחודש. היא תורכב מכל האנשים שעוסקים בתיירות – מבתי המלונות דרך תעופה ועד מורי דרך - ואז נראה מה הדרכים הנכונות – אני רוצה לדעת, אני רוצה לשמוע. המטרה שלי היא ליצור שולחן גדול ובסיס לשיתוף פעולה - win win situation".
לאחרונה שמענו על מכתב שכתבת לשרת התיירות הפלסטינית ולשרת התיירות הירדנית ובו קראת לשיתוף פעולה
איזורי בתחום התיירות.
"התיירות האיזורית היא דבר שחשוב מאוד בעיניי. יש סיטואציה שנוצרה שהיא חד פעמית - בעצם לא חד פעמית אלא ראשונה - שיש שלוש נשים שהן שרות תיירות. אנחנו צריכות להתגבר על המשקעים, לשים בצד את כל הנושאים המדיניים שאני לא רואה איך פותרים אותם בזמן הקרוב, ולקדם את האיזור כיעד תיירותי. השרה הפלסטינית כבר אישרה. השרה הירדנית עדיין שוקטת על שמריה, אולי בגלל הרמדאן. אני מאוד מקווה שזה יילך. אני חושבת שזו הזדמנות מדהימה - לקחת כוח נשי שתופס יותר ויותר והגיע הזמן לנצל את זה".
לפנייה לכתב/ת 
