אוסטריה: הצבעת המחאה שהעלתה את הקיצונים

ההצלחה המסחררת לה זכו שתי מפלגות הימין באוסטריה הדהימה אמש (יום א') את יריבותיהן הפוליטיות, והעלתה שאלות רבות. פרופ' משה צימרמן, ראש המרכז להיסטוריה גרמנית באוניברסיטה העברית, מסביר איך זה קרה: "הסיבה העיקרית לתוצאות הבחירות היא ההצלחה האפסית של ממשלת האחדות הלאומית. המפלגות התקוטטו ביניהן בתוך הקואליציה, והאוסטרים החליטו שהם בוחרים באלטרנטיבה".

עם זאת, האוסטרים לא פנו לכיוון החלופה המתונה, אלא החליטו ללכת ימינה. "הבוחרים לא הלכו לכיוון המפלגה הירוקה, שהיתה אלטרנטיבה, אלא לכיוון המפלגות הימניות וההסבר לא מפתיע. אנו מכירים את הכוח של המפלגות הימניות באוסטריה: הנטייה של האוסטרים היא לבלוע יותר את ההצלחות של הימין מאשר את הירוקים. הימין מביע חשד כלפי האיחוד האירופי, כלפי הגלובליזציה וכלפי הזרים. אלה דברים שניתן למכור באוסטריה, ולכן ההצלחה", הסביר.

תומכי ימין חוגגים את הניצחון (צילום: רויטרס)

עם זאת, מי שמצטיירים בעולם המערבי כימין קיצוני, אינם מתפרשים בעיני האוסטרים כרדיקלים. "הנטייה באוסטריה, בתנאים שלאחר נפילת החומה, היא יותר ימינה מאשר שמאלה והם לא רואים את הימין הזה בתור ימין קיצוני. אנחנו שמים לב שיש שם יסודות קיצוניים ובדלניים, אבל הם חושבים שהם מצביעים למפלגה לגיטימית שמבינה את סכנות הגלובליזציה, ותילחם בפשע שמגיע ממדינות הבלקן - אלה התגים שהם משתמשים בהם".

השאלה הבוערת כעת היא כיצד תגיב הקהילה הבינלאומית להתחזקות הקיצונים באוסטריה. "מבחינת האיחוד האירופי מדובר בסטירת לחי. הם יודעים שיש להם עוד מדינה שלא תשמח לאשר את האמנה, ותנסה להציב מקלות בגלגלים של האיחוד. ארגונים יהודיים ואנטי-פשיסטיים צפויים להרים גם הם קול, אבל חרם כמו שהיה בבחירות הקודמות לא יהיה, כי שטראכה הוא לא כמו היידר ויהיה קשה לתפוס נקודה שבעזרתה ניתן יהיה למנף חרם - שטראכה למד איך לדבר".

ישראל עשויה אף היא להביע את דעתה, אולם צימרמן הביע תקווה כי תעשה זאת בדרך פחות קיצונית משנהגה בעבר, אז השיבה את שגרירה מווינה.

הכוכב העולה - היינץ כריסטיאן שטראכה

הכוכב של הבחירות הוא היינץ כריסטיאן שטראכה, מנהיג מפלגת "חירות". שטראכה, טכנאי שיניים לשעבר, ירש את מקומו של יורג היידר כשפרש והקים מפלגה קיצונית מתחרה - אולם אין בכוונתו של שטראכה לעשות את הטעויות שפגעו בהיידר בבחירות שנערכו בשנת 2000.

"שטראכה הוא מהסוג המכונה ימני-רדיקלי, אבל הוא יודע שלא צריך להגיד דברים שמרגיזים את הקהל כמו אמירות אנטישמיות וגזעניות באופן בוטה. הוא למד את הלקח של היידר ויודע את הגבולות, הוא משתמש בססמאות: הוא דואג לאומה, למעמד הבינוני, למלחמה בפשע, ומאחורי זה הוא נלחם למעשה נגד מיעוטים, זרים וחלשים בחברה", אומר פרופ' צימרמן.