זה הזמן, זה היום, זה הרגע

ראשית, דעו שאתם לא לבד. בשנים האחרונות לא מעט אנשים הצליחו ביחד ולחוד לשנות ולו במעט את המציאות סביבם. הם העדות הכי טובה שזה אפשרי. איך עושים זאת? הנה כך:

הצעד הראשון מתחיל בראש: לפני שמתחילים להפגין, גמלו החלטה בליבכם שזה מה שאתם רוצים לעשות. הבינו שמדובר במחוייבות ארוכת טווח, ושלא פשוט להשקיע חלק נכבד משעות הפנאי (ואולי גם שעות העבודה) למטרה שפירותיה רחוקים ומעטים. קצת מבאס להפגין בשמש הקופחת כשכל המשפחה מבלה בחוף הים. אבל ההחלטה הזו תחשל את רוחכם, גם אם בישיבת מועצת העיר יזרקו אתכם מכל המדרגות.

(צילום: יאיר כהן)

חשוב שתבינו שאתם הולכים להיות מעכשי ה"קוץ בת...ת" של לא מעט אנשים חזקים ומקבלי החלטות. זכרו שהם לא בהכרח האוייבים שלכם, אבל הם בהחלט המטרה של הקמפיין הסביבתי שלכם.

למדו את השטח - מול מי אתם עומדים ועם מי אתם עובדים; הגדירו מהי הבעיה, למדו אותה לעומק כדי שלא תיתפסו בבורותכם, וגבשו פיתרון רצוי מבחינתכם. חשוב לגבש פיתרון בר יישום, כדי שלא תילחמו בטחנות רוח לשווא. למדו את מערכת השלטון המקומית, היחסים הפוליטיים שבה ואופן הפעולה שלה: מתי מתקיימות ישיבות המועצה, מתי נסגרים העיתונים המקומיים ומיהם בעלי התפקידים שאתם צריכים להכיר אישית.

רשימות תמיד עוזרות: כתובות דואר אלקטרוני (לעצומות וגיוס פעילים), טלפונים של חברי מועצה, שמות ותפקידים של פקידים בעירייה, אנשי קשר בארגוני סביבה ארציים וחברים איכפתיים. הכירו גם את הכתבים המקומיים שתמיד שמחים לקבל סיפור סביבתי מעניין. שמרו גם את כתובת הדואר האדום של ynet, ודאגו לעשות הכרה עם כמה עורכי דין מקומיים - זה אף פעם לא מזיק.

אל תעבדו לבד: הקימו קבוצה שתחלוק בנטל. העזרו באנשים שונים למשימות שונות - בניית אתר אינטרנט, טלפונים למתנדבים, ייצוג מול גורמי עירייה, איוש דוכנים, עבודה עם התקשורת, הסעה להפגנות ועוד.

פעילי גרינפיס בפעולה (צילום: AFP)

הכל מוכן - אז לעבודה: אחרי שזיהיתם את הבעיה, הגורם שיכול לפתור אותה והפיתרון הרצוי, פנו אליו במכתב (בהמשך כדאי להכין גם עותק לעיתונות המקומית - זה תמיד עוזר). לא עזר: החתימו על עצומה, באינטרנט או בדוכן החתמה מאולתר. גייסו חברים שיפנו גם הם, ובררו את מעמדכם המשפטי והאפיקים הפתוחים בפניכם.

אבל שניה לפני שתצאו לדרך - עצה קטנה: התאימו את הפעילות ליעד שאתם רוצים להשיג. אין טעם "לשרוף את המועדון" בשביל הצבת מכל מיחזור בקבוקים ליד גן הילדים.

אסף שמואלי

רגע לפני שמסתערים עם המצלמה על הטבע המקומי, כמה טיפים חשובים:

• קודם כל, כבדו את הטבע: הוא לא שם בשבילכם; אתם שם בשבילו. כבדו אותו וכך תשמרו עליו. היו סבלניים: הטבע אינו מופע לבקשתכם. וותרו על צילום במידה והוא מסכן בצורה כלשהי את בעלי החיים והסביבה. 
  

• למדו על הטבע: הכלי הכי חשוב שעומד לרשותנו הוא לא המצלמה אלא הידע. הבנת בעלי החיים וההתנהגויות שלהם, בשילוב עם מידע על מקומות וזמנים טובים לצפות בהם, יעזרו לכם להפיק את הצילומים הטובים ביותר.
  

• השכימו קום: הזריחה היא הרגע לחזות בהתעוררות לחיים של עולם החי - ארוחות בוקר של דגים, תולעים וזרעונים. הזווית הנמוכה של השמש, אותה יש להקפיד לשמור מאחוריכם בכל עת, תעניק לכם תאורת "סטודיו" מדהימה על אובייקטי הצילום, להבדיל מתאורת השמש בצהריים שנחשבת לקשה ולא מחמיאה. 
  

• רכשו עדשות איכותיות: ככל שהעדשות הן בעלות אורך מוקד (זום) גדול יותר, הדבר יאפשר לכם לתפוס מעט יותר מרחק מהנושא. התמונה שתתקבל תהיה של בעל חיים שמרגיש נוח ולא מאויים, וכך ניתן גם לצלם בעלי חיים ביישנים בדרך כלל. אבל לא חייבים לשבור תוכנית חיסכון: אפשר לצלם גם עם מצלמה קומפקטית בעלת זום X12, אם תנצלו את יתרון ההסוואה שלכם.  
  

• שחקו מחבואים: שבו במכונית עם חלון פתוח, או באוהל או שכבו על מזרן עם רשת הסוואה - כל דבר שימנע מבעל החיים להבחין בדמות אדם. כך תוכלו לצפות בחיות בקרבה יחסית מבלי לשנות את התנהגותן. 
  

• קרובים קרובים: לא צריך לטוס לקצה העולם בשביל צילומים מדהימים של בעלי חיים. ישראל נמצאת בלב נתיב הנדידה מאירופה לאסיה ומאות מינים מדהימים עוברים פה מדי סתיו ואביב. צאו לפארק הקרוב למקום מגוריכם או לאזורים המומלצים: פארק השלולית בנתניה, פארק מקורות הירקון, הפארק הלאומי רמת גן וגני יהושע, אזור בית-שמש, אזור השפלה, מעגן מיכאל ועתלית. המהדרין ירחיקו לאגמון החולה ולאזור אילת. אם אתם בחו"ל, זכרו שגם פארק עירוני במדינה זרה יכול לחשוף את המינים המקומיים. 
  

• צילומי מאקרו: במצלמות קומפקטיות רבות יש יכולת לצלם מאקרו - צילום תקריב. אפשר להתחיל בזבובים במטבח ולעבור לחרקים בגינה או פרחים בשדה. "העולם הקטן" הוא מקום ענק עם יופי מגוון. החרקים נראים מכוערים ממרחק אבל ככל שמתקרבים מגלים עולם קסום ומרתק.
  

רועי גליץ , צלם טבע

בניגוד לחיות מחמד אחרות, דגים ניתן לגדל בכל דירה. אין צורך להוציאם החוצה, הם אינם מרעישים ואינם מלכלכים את הבית. לא פלא שרבים הפכו בוודאי בעבר לבעליה הגאים של צנצנת שקופה שמתוכה בהו בנו זוג עיניים עצובות, מחוברות לגוף זהוב שמנמן.

מאחר שאיננו רוצים לגרום לאף בעל חיים סבל, צריך להבין שסביבת החיים של הדגים שנגדל היא סביבה מלאכותית שאנו יוצרים עבורם. לכן כדאי לרכוש מעט ידע בסיסי, אחרת תיפגע בריאותם והם לא יאריכו חיים.

(צילומים: באדיבות עמותת "אקווה")

למגדל המתחיל מומלץ לרכוש דגים המתאימים לגידול במי ברז, בסיסיים וקשים, ולא לנסות להתאים את המים לדגים המיוחדים שהוא רוצה. רצוי לרכוש את הדגים מחנות אמינה, בעלת ניסיון באחזקת דגים המגובה בהמלצות.

בררו את צרכיהם של הדגים והתאימו להם את גודל האקווריום וסוגו. זכרו שהם גדלים ואולי אף מתרבים. כדי להימנע מהוצאות מיותרות - זכרו שיש לדגים צורך חברתי בדגים בני מינם, ולמדו גם על היחס הנכון בין מספר הזכרים והנקבות; אם אתם רוכשים מספר מינים - ודאו שהם "מסתדרים" יחד; את כל הפרטים ניתן למצוא בעזרת פרופילי הדגים ב-AQUADex  שבפורום העמותה.

אחרי שהשכלתם, צריך לרכוש את הציוד. מתחילים עם המכל. מומלץ להתחיל עם אקווריום בגודל 50 עד 250 ליטר - גודל בו הטמפרטורות וערכי המים יציבים, והוא גם מעניק תצוגה יפה ונוחה. כדאי להימנע ממכלים עמוקים הגבוהים מ-60 ס"מ, שמקשים על התחזוקה.

את המכל מציבים על בסיס יציב, מאוזן וחזק, שישא את כובד משקלו, במקום שלא יהיה חשוף לשמש ישירה המעודדת אצות, ולא ליד מקור רעש, רוח או עשן.

מסנן המים חיוני ביצירת זרימה, הנחוצה לפיזור החמצן והחום במכל, וסינון מכני שאוסף את הליכלוך. צריך להבטיח גם סינון ביולוגי: הדגים מפרישים מזימיהם אמוניה רעילה. על מנת שהיא לא תצטבר יש לגדל אוכלוסיה של חיידקים "טובים" שיפרקו אותה ויהפכו אותה לחנקן שכמעט ואינו רעיל. את החנקן ניתן לנקות באמצעות החלפות מים שגרתיות. שאלו על כך בחנות או בפורום.

צריך גם משאבת אוויר, גוף חימום בעל ווסת טמפרטורה, ומד-חום בצד הנגדי של האקווריום, כדי לבדוק את טמפרטורת המים ופיזור החום. זהו. לא מדובר בכמה שקלים בודדים, אבל גם לא בהוצאה ניכרת החורגת מהוצאות על תחביבים אחרים.

עכשיו כבר אפשר לרוות נחת מהדגים, ולטפח אותם. כדי לוודא שמצבם טוב, חשוב לעקוב אחר התנהגותם ואחר סימנים חשודים שמופיעים על גופם, ולשמור על טמפרטורה המתאימה לאוכלוסייה שאתם מגדלים.

נושא חשוב נוסף הוא כמובן ההאכלה. חשוב להקפיד על האכלה סדירה, על פי הצרכים של האוכלוסיה. בעת ההאכלה מומלץ לתת את המזון לאורך דקות אחדות, כך שהמזון לא ישקע אל הקרקעית ורק כל עוד הדגים ניזונים ולא מאבדים עניין. אם נאלצים לדלג על ארוחה אין לתת מנה גדולה יותר לפני או אחרי. דגים בוגרים יכולים להסתדר היטב מספר ימים בלי לאכול; דגיגים זקוקים למספר ארוחות ביום של אוכל קטן מתאים. ניתן להתקין מאכיל אוטומטי שיאכיל את הדגים בשעות ובכמויות שנקבעו מראש.

מומחי עמותת "אקווה "