8 שנים לאירועי אוקטובר: "ההתנגדות היא דרכנו"
למרות סגירת תיקי החקירה, רק כמה מאות התכנסו בסכנין ביום השנה למות 13 האזרחים. "בנינו נרצחו בדם קר, לא נפסיק במאבק למרות הטרור השלטוני", אמר יו"ר ועדת המעקב. אם שכולה: "שהמדינה תגיד 'אנחנו אחראים לרצח'"
מעט אנשים, הרבה קולות מחאה. למרות שבשנה החולפת נסגרו תיקי החקירה נגד המעורבים בירי שהרג 13 מפגינים ערבים באוקטובר 2000, רק מאות אנשים באו בצהריים (שבת) לסכנין שבגליל, לעצרת לציון שמונה שנים לאירועי הדמים. "כל עוד הגחלת דולקת, האש תבער", אמר יו"ר תנועת חד"ש, חבר הכנסת מוחמד ברכה.
"שמונה שנים אחרי והפצע לא מגליד", אמרה ל-ynet אמו של אחד ההרוגים, עימאד גנאיים. "הוא היה רק בן 24, כל החיים היו לפניו. הוא רצה להתחתן ובדיוק סיים לבנות בית. הוא היה ילד מיוחד במינו", סיפרה קופיאה גנאיים והוסיפה: "עד עכשיו לא מצאו את האשמים. אנחנו רוצים שמדינת ישראל תצא בהצהרה 'אנחנו אחראים לרצח בנכם'".
מאות מפגינים לציון שמונה שנים לאירועי אוקטובר (צילום: חגי אהרון)
לאחר סגירת התיקים, אלפי בני אדם מחו ברחובות. את הנוכחות הדלילה יחסית הפעם היו שתלו בחום הכבד, אחרים הסבירו זאת בשעה - והיו שהוסיפו כי לאנשים פשוט נמאס.
האירוע החל בתהלוכה בסכנין, ובהמשך נערכה עצרת בבית הקברות שנפתחה בדקת דומיה.
בעצרת נאמו כמידי שנה, ראש עיריית סכנין, מוחמד בשיר, יו"ר ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל, שאוקי חטיב, ונציג משפחות ההרוגים. בשיר אמר: "ההתנגדות היא הדרך שלנו לחיות בכבוד על אדמתנו. הזכויות שלנו אינן נתונות למשא ומתן. אנחנו עם שמרעיבים אותו, ובכל זאת לא נכנע". בנוסף, התייחס בשיר בדבריו לשירות האזרחי, וקרא לצעירים ערבים שנכחו במקום שלא ליטול בו חלק: "כך מבקשים לאלף אותנו".
"מזוז הוציא רישיון רשמי להרוג ערבים"
חטיב אמר: "בנינו נרצחו בדם קר בידי צלפים שצדו בני אדם כאילו הם במסע ציד. כל העולם ידע שאנחנו יצאנו למש את זכותנו הלגיטימית. על אף הטרור השלטוני, על אף ההחלטה של מזוז - אנחנו נחשוף את העוול. מזוז בהחלטתו הוציא רישיון רשמי להרוג ערבים, אך אנחנו נמשיך במאבקנו להישאר על אדמתנו. ומי שחושב שהמאבק שלנו קצר טווח - טועה".
בנוסף, התייחס חטיב לעצומה, עליה חתמו רבע מיליון איש מהמגזר הערבי, שמתנגדת להחלטת מזוז ותוגש בעוד שבוע לנשיא המדינה, שמעון פרס. "ההחלטה לסגור את התיקים היא פשע ינואר 2008, שמצטרף לפשע אוקטובר 2000".
ח"כ ברכה הביע אכזבה מיחס הממסד לחתימות שנאספו. "זו העצומה הגדולה ביותר אי פעם במדינת ישראל, אך האבסורד הוא שלמרות שרבע מיליון מהציבור הבוגר חתמו, הדברים מתקבלים באדישות.
זה מלמד יותר מכל על האדישות המוסרית של המדינה - על כל מוסותיה - כלפי המגזר הערבי".
אחריו חטיב דיבר חילמי, אחיו של ההרוג ראמז בושנק, שאמר: "שמונה שנים עברו והאשמים עדיין מסתובבים חופשי כאילו לא עשו דבר. האשמים מוכרים לממסד הישראלי ומוכרים גם לנו בשמות שלהם, אבל הממסד העלה אותם מעל לחוק, והדם שלנו עדיין מופקר".
הושנק יצא בקריה למפלגות הערביות לצאת בקמפיין אינטנסיבי שבו יסופר "מה באמת קרה באוקטובר 2000, ומהי המדיניות כלפי המגזר הערבי גם כיום".
"סוגרים תיקים לרוצחי השאהידים"
גם ח"כ עבאס זכור, טען כי במשך שמונה השנים שחלפו לא השתנה דבר. "כשיהודי הורג ערבי, הוא מקבל צל"ש, אולם כשערבי הורג רוצח יהודי כמו שקרה בשפרעם, מגישים נגדו כתב אישום. זה מוכיח שיש הבדל בין דם יהודי לדם ערבי. לצערי, גם היום, שמונה שנים אחרי, דם ערבי הוא הפקר. בעוד שפותחים תיקים לערבים, היועץ המשפטי לממשלה סוגר תיקים לרוצחי השאהידים", הדגיש.
לפני פחות מחודש נערך הכנס השנתי לציון פרסום דו"ח ועדת אור, שבדקה את האירועים. "השנה החמישית עמדה בסימן סגירת תיקי החקירה במח"ש על-ידי היועץ מזוז.
הזעם ממשיך לבעבע", אמר ד"ר אלי רכס, מנהל תוכנית קונרד אדנאואר לשיתוף פעולה יהודי-ערבי.
רכס טען כי אירועי אוקטובר מוסיפים להיות פצע פתוח, הממאן להגליד. בשיחה עם ynet אמר כי "המגמה המסתמנת היא העתקת המאבק הפוליטי-לאומי של ערביי ישראל אל מחוץ לגבולות המדינה. יש בכך אמירה המבטאת חוסר אמון במערכת הישראלית, וחיפוש אחר ישועה בשדות זרים".
לפנייה לכתב/ת 
