האוניברסיטאות קיצצו קורסים, הסטודנטים יסבלו

האוניברסיטאות מחפשות דרך להתמודד עם הגרעונות - והסטודנטים ישלמו את המחיר. חודש לפני פתיחת שנת הלימודים האקדמית, מתלוננים סטודנטים מכל רחבי הארץ על ביטול קורסים ועל צמצום ניכר באפשרויות הבחירה. "אנחנו חסרי אונים. קיצצו את רוב קורסי הבחירה ובפועל השאירו אותנו עם המינימום האפשרי", סיפרה יעל, סטודנטית למשפטים בתל-אביב.

האוניברסיטאות ציפו בקוצר רוח לתקציב ההבראה בגובה של 2.4 מיליארד שקל, כפי שהמליצה ועדת שוחט לרפורמה בהשכלה הגבוהה, אולם בשל מחלוקת בין משרד האוצר למועצה להשכלה גבוהה - המשא ומתן תקוע, והתקציב לא הגיע. בדיקת ynet מגלה כי קורסים רבים קוצצו, חוגים צומצמו, כיתות גדלו והסטודנטים ייפגעו. ראשי המוסדות ממשיכים לאיים כי לא יפתחו את השנה כמתוכנן.

תל-אביב: 3 ספרים ל-150 סטודנטים

באוניברסיטת תל אביב לא נסגרו חוגים שלמים - אך הקיצוצים בהחלט ניכרים. בחוג לשפות צומצמו באופן דראסטי מספר תקני המרצים (מ-13 לחמישה). הפקולטה למדעי החברה מתוכננת להיסגר - ובמקום החוגים השונים אמורים להיפתח "בתי ספר", כלומר מנגנון מוחלש עם פחות תקנים. בחוג לאומנויות קוצץ התקצוב, לאחר מאבק סטודנטים נגד סגירתו המוחלטת.

נועם פיאדה, סטודנט שיחל את שנתו השלישית בחוג למדעי המדינה, אומר כי "בחמש-שש השנים האחרונות קיצצו, אבל בין השנה שעברה לנוכחית ממש מרגישים הידרדרות שלא הייתה מורגשת בעבר - בקורסים שנסגרו, בהיצע פחות טוב של קורסי בחירה. אני לומד ספרדית עם 60 איש בכיתה, זה ממש לא אפקטיבי ללמוד שפה כך.

כיתות יש, מה עם מרצים? (צילום: ניב קלדרון)

"זה נראה כמו הפרפורים האחרונים במערכת - אתה נכנס לספרייה ואין לך את הספרים שאתה צריך למבחן. ל-150 איש בקורס מסעי הצלב היו שלושה ספרים בלבד. כל מה שלא ריאלי, כל מה שהוא לא 'רווחי', המגמה לסגור ולייבש אותו".

בר-אילן: זו רק ההתחלה

האוניברסיטה בעל הצביון הדתי מקצצת השנה יותר מ-20 מיליון שקלים - כמחצית מסעיפי המינהל והיתר בתחום האקדמיה. המשמעות: יצומצם מספר קורסי הבחירה לסטודנטים; יוקטן התקציב להתקנת מערכות מולטימדיה בכיתות; כספי הנסיעות לכנסים בחו"ל עבור הסגל האקדמי יופחתו; ותצומצם הפעילות במחלקות, בין היתר של כנסים ופרסומים לא אקדמיים שונים.

בתחום המינהל - יקוצצו תקציבי השמירה, גינון, חשמל, ניקיון, טלפון, בינוי, השתלמויות לסגל המנהלי.

 כן בוטל הכיבוד בישיבות, ויוקטן מספר המשרות המינהליות. חיים גליק, מנכ"ל האוניברסיטה, אומר כי "הקיצוץ הוא צורך שעה בגלל סירובו של משרד האוצר למלא אחרי המלצות ועדת שוחט. אנו עושים הכל כדי לא לפגוע ברמת ההוראה ובשירותים לסטודנטים".

לדברי שלומי שם טוב, יו"ר אגודת הסטודנטים בבר-אילן, "כתוצאה מפגיעת האוצר בתקציב האקדמיה, האוניברסיטה תיאלץ לקצץ בתקני המרצים מן החוץ וזה מוביל לצמצום מספר קורסי הבחירה. אני גם מוטרד מכך שיצומצם מספר התרגולים. למעשה, יפגעו גם שעות אקדמיות שנועדו לסייע בהבנת החומר הנלמד. וזה רק התוצר הראשוני של הקיצוץ. לצערי, בעתיד הקרוב צפויות עוד גזירות בגלל הפגיעה בתקציב. אני מקווה שיימצא פתרון".

האוניברסיטה העברית: הגיעו מים עד נפש 

באוניברסיטה העברית מרגישים בקיצוצים במיוחד בתחומי מדעי הרוח והחברה. בוטלו מספר רב של קורסי בחירה בכל התחומים, הוגבלו קבוצות התרגול וצומצמו תקנים לבדיקת עבודות. "הצעדים שנכפו על האוניברסיטאות מאיימים על הרמה האקדמית של ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל", נמסר מהאוניברסיטה.

נשיא האוניברסיטה העברית, פרופסור מנחם מגידור, אמר היום ל-ynet: "הגיעו מים עד נפש. אם הממשלה לא תתעשת ותחליט על הגדלה משמעותית של תקציבי מערכת ההשכלה הגבוהה ברוח ועדת שוחט, שנת הלימודים לא תפתח כמתוכנן".

אוניברסיטת בן-גוריון: מחכים לרגע האחרון

גם באוניברסיטה שמנסה להגשים את חזונו של ראש הממשלה הראשון בבאר שבע, מזהירים כי "אם לא תתקבל ההחלטה הראויה בעניין תקציב האוניברסיטאות, קרוב לוודאי שלא תהיה פתיחת שנת לימודים. הפתרון איננו צמצום פעילויות, ונשיאת האוניברסיטה, פרופ' רבקה כרמי, בוודאי לא תהיה שותפה למהלך כזה. היום מתקיימת פגישה של ור"ה (ועד ראשי האוניברסיטאות), בה יוחלט על דרכי הפעולה". 

בבן-גוריון לא התקבלה החלטה על סגירת תחומי לימוד או מחלקות. עם זאת, הקיצוץ מורגש במספר המשתתפים בכיתות ובתרגולים - במיוחד בהנדסת חשמל ומחשבים, הנדסת ביו-טכנולוגיה, הנדסות מערכות מידע ומערכות תקשורת. ההחלטות אמורות להתקבל רק ברגע האחרון לפני הפתיחה המתוכננת של שנת הלימודים, ובהתאם למצב המשא ומתן עם האוצר.

חיפה: "גם המשבר הכלכלי בעולם פוגע"

מצמצום מבחר הקורסים סובלים גם הסטודנטים באוניברסיטת חיפה. פרופ' אהרון בן זאב, נשיא האוניברסיטה, חזר על טענות עמיתיו לגבי אי עמידת הממשלה בהתחייבויותיה למימוש המלצות ועדת שוחט, והסביר כי "המשבר נובע משורה של גורמים נוספים".

בן-זאב פירט: "בין הגורמים - קיצוץ בהקצאות ות"ת (הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה - י.מ.ז) לאוניברסיטאות המחקר, השיעור הנמוך של שכר הלימוד וגם המשבר הכלכלי העולמי שפוגע בתרומות ובתיקי הנכסים של האוניברסיטאות.

מיה סולטניק, סטודנטית לתקשורת ומדעי המדינה באוניברסיטת חיפה, סיפרה על המצוקה במוסד האקדמי: "היום הייתי צריכה לבנות מערכת בחוג לתקשורת וכל הקורסים מלאים, אין לי מה לבחור", היא מסבירה, "קיצצו קורסים בצורה ניכרת. זה מאד מאכזב כי אין אופציה של בחירה בכלל. הכיתות מאד עמוסות ולא נוח".

היא הוסיפה: "אני פשוט צריכה להתפשר על דברים שלא מעניינים אותי כי אין מספיק קורסי בחירה. דוחסים כמה שיותר סטודנטים בקבוצה ואין מקומות. זה מציק להמון חברים שלי".

הטכניון: פחות מרצים יותר סטודנטים

בטכניון בחיפה לא נסגרו קורסים או בוטלו חוגים. למרות זאת, בגלל שבשנים האחרונות מספר חברי הסגל קטן מ-650 ל-550, הכיתות הפכו לגדולות יותר. סיבה נוספת לכך היא הגידול במספר הסטודנטים מ-11,700 ל-12,400. לדברי אנשי המוסד האקדמי, הקיצוץ החריף בתקציב הטכניון בחמש השנים האחרונות, פוגע באיכות החיים של הסטודנטים והמרצים.

הטכניון הקפיד במשך השנים האחרונות להשקיע רבות בציוד ובמעבדות, בעזרת תרומות שהגיעו מידידי המוסד בארץ ובחו"ל. בטכניון ציינו כי התורמים מבינים טוב יותר מממשלת ישראל את חשיבותו של המוסד האקדמי והחינוך המדעי-טכנולוגי.

שרת החינוך יולי תמיר אמרה בתגובה, כי "הקצאת משאבים למערכת ההשכלה הגבוהה היא הכרחית. אני הובלתי לכך שהשקעה בהשכלה הגבוהה תהיה מקווי היסוד למשא ומתן קואליציוני בימים אלה. אני פועלת מול משרד האוצר להביא להכרעה ולפתרון המצב".