היום השחור של האג"חים: מה הלאה?
צניחות השערים באחד העם לא פסחו על אגרות החוב הקונצרניות של החברות הגדולות. האם האג"חים, שנחשבו לאפיקי השקעה בטוחות וסולידיות, הפכו מסוכנות? כיצד זה ישפיע על הפנסיה שלנו? ומה בכל זאת כדאי לקנות?
הצניחה החדה במסחר אתמול (א') בבורסה של תל אביב, באה לידי ביטוי באופן בולט בירידות החדות באגרות החוב הקונצרני של החברות הגדולות.
כך למשל, איגרת החוב של אפריקה ישראל מסדרה כ"ד (לא צמוד מדד) ירדה ב-16.42%. הציבור, כך נראה, לא התרשם מאישור תוכנית הסיוע של הממשל האמריקני, הגיב בפאניקה לירידות החדות של סוף השבוע בוול סטריט, ורצה רק למכור.
האם המשקיעים כבר לא מאמינים גם לטייקונים הגדולים במשק, ורוצים להיפטר אפילו מאגרות החוב הקונצרניות של החברות הגדולות, הנחשבות לבטוחות?
"האג"חים שנופלות כיום הם ברובם מסקטורים הנחשבים כיום למסוכנים בעולם, כמו נדל"ן או פיננסיים", מסביר אורי גרינפלד, מכלל פיננסים. "הנדל"ן הוא ענף הדורש נזילות כספית והלוואות אשראי ובמצב כיום כנראה קשה להשיג את זה.
"אני בהחלט חושב שיש מגמה של פחד על כל הסקטור. אנשים לא שופטים חברה-חברה ואג"ח-אג"ח, אלא מענישים גם חברות טובות שנמצאות בסקטור מסוכן".
איך הכל התחיל?
תחום אגרות החוב נחשב לתחום חדש יחסית בישראל, שהתפתח בעיקר בשנים האחרונות, ונחשב כסולידי יחסית. זאת, כיוון ששיעורי הריבית והחזר הקרן הניתן במועד הפירעון, נקבעים מראש ואינם תלויים ברווחיות החברה.
"בשנים האחרונות החברות הנפיקו סדרות רבות של אגרות חוב", אומר מורן שטרנליב, מנהל תחום אשראי באקסלנס, "בהמשך הבורסה יצרה שלושה מדדים לאגרות החוב - תל בונד 20, תל בונד 40 ותל בונד 60.
"יועצי ההשקעות שיווקו למשקיעים באגרסיביות את תעודות הסל כאפיק בטוח עם תשואות גבוהות יותר מאלה של אגרות החוב הממשלתיות. בעקבות השיווק האגרסיבי, נכנסה לתחום מאסה גדולה מאד של ציבור המשקיעים, שקנו את האג"חים והעלו את המחיר. המשקיעים ראו את התשואות הגבוהות, והמשיכו לקנות, וכך נוצרה בועה".
ומה קרה בשבועות האחרונים?
"בתקופה האחרונה הציבור כבר רצה לצאת, בגלל הפאניקה, והתחיל לפדות את כל התעודות הסל הללו. וכשכולם מוכרים – כל המחירים יורדים, ונוצר כדור שלג. מי שרצה להרוויח 6%-5% בשנה, הפסיד 6% ביום".
סיבה נוספת לירידה החדה במחירי האג"חים היא העובדה שתעודות הסל מוחזקות גם בידי חלק מקרנות הנאמנות וקופות הגמל. "קרנות הפנסיה קנו את תעודות הסל של האג"חים לצורך נזילות", מסביר שטרנליב, "עכשיו כשכולם פודים את קרנות הנאמנות, מנהלי הקרנות מוכרים את תעודות הסל כדי לשלם למשקיעים".
איך זה ישפיע על הפנסיה של כל אחד ואחד?
"מי שלא ישן בלילה מרוב דאגה, יכול להעביר את קופות הגמל או קרן הפנסיה שלו לאפיק סולידי יותר, ללא חשיפה למניות - לאג"ח ממשלתית למשל, אבל אני לא ממליץ לעשות זאת.
"אני מאמין שאנחנו כעת בתחתית, או כמעט בתחתית, ויהיו תיקונים. אין לי ספק שמי שישקיע היום באג"חים בפיזור נכון על פי ההמלצות שנאמרו קודם, בטווח הבינוני של כמה חודשים יראה רווח הון משמעותי מאד של מעל 20%. כל זאת כמובן מתוך הנחה שלא תהיה קריסה כללית, מה שלא נראה סביר כרגע - לאור רשת הביטחון שאושרה בארה"ב ושסביר להניח שתאושר במדינות רבות נוספות".
יש חשש גם ליציבות האג"חים הממשלתיות?
"אם יהיו פדיונות נוספים בקופות הגמל, המושקעות גם באג"חים הממשלתיות, הקופות עשויות למכור גם את האג"חים הממשלתיות כדי להשיג נזילות, ויש חשש שנראה גם אותם צונחים. אבל אני מקווה מאד שלא יהיה פדיונות כל כך גבוהים בקופות הגמל".
אילו הזדמנויות השקעה יש כיום באג"חים הקונצרניות?
שטרנליב: "לפי דעתי תחום האג"חים היום הוא יותר מעניין מתחום המניות, כי אני לא רואה את המניות עולות באופן אמיתי לאורך זמן, עד שלא נראה קודם את האג"חים מתקנות את הירידות ועולות בשיעורים ניכרים".
אז מה לקנות?
גרינפלד: "מי שינסה היום לבנות תיק השקעות של אג"ח קונצרנית, יעשה עבודת אנליזה טובה ויחפש חברות שיש להן יכולת להחזיר את האג"ח בסיכוי גבוה, יכול להרכיב תיק מבטיח מאד עם תשואה גלומה 10%".
שטרנליב: "אנחנו לא ממליצים לקנות תעודות סל על מדד התל בונד, כי יכולות להיות שם חברות שיש להם בעיה והן עלולות לפגוע בכל התשואה. אני מציע לבחור בקפידה את האג"חים, כיוון שיש היום הזדמנויות של חברות חזקות עם תשואות מספקות".
בתחום התקשורת ממליץ שטרנליב על סלקום פרטנר או בזק. בתחום הנדל"ן ממליץ שטרנליב על חברות נדל"ן מניב, הפעילות בייחוד בישראל, כגון נכסים ובניין, ריבוע נדל"ן, אמות, או וילאר.
בתחום חברות האחזקה, ממליץ שטרנליב על חברות כמו איי.די.בי פיתוח, דיסקונט השקעות, כלל תעשיות, או החברה לישראל. "המניה של החברה לישראל ירדה", מסביר שטרנליב, "אבל שווי האחזקות שלה גדול מאד ויש לה שלוש רגליים יציבות - צים, כי"ל ובז"ן".
בתחום התעשיות ממליץ שטרנליב על חברות כמו בז"ן, נייר חדרה, שטראוס, שופרסל, רמי לוי או מכתשים אגן, ואילו בתחום הבנקים – על אגרות חוב של הבנקים הגדולים, לאומי והפועלים.
יש חשש שאחד הטייקונים הגדולים בישראל יפול?
"צריך להפריד בין נפילה של טייקון לנפילה של חברה", אומר שטרנליב. "נוחי דנקנר למשל, מחזיק בחברת אחזקות שמחזיקה בעשרות חברות בכל המשק. גם אם למשל הוא לא יצליח להחזיר הלוואה, זה לא ימנע מהחברות שתחתיו להמשיך ולהתקיים. גם אם תהיה בעיה בנכסים ובנין, זה לא ישפיע על סלקום. אם טייקון ייפול - הבנק יבוא וימכור את החברות שלו, ולכן הטייקון הוא זה שיהיה בבעיה, לא מי שקנה את האג"ח של החברות שלו".
