הסיליקון בחלב: תנובה תשלם 55 מיליון ש' פיצוי
ביהמ"ש: תנובה הטעתה במזיד את צרכניה ואת הרשויות שהיו אמורות לפקח על מעשיה כדי להגן על בריאות הצרכנים. הכסף יוקדש ליורשי התובע, להוזלת החלב, לחקר חלב בריאותי ולחלוקת חלב לנזקקים. תנובה: הפיצוי מוגזם, עברנו מהפך
בית המשפט המחוזי בתל אביב חייב היום (ג') את חברת תנובה לשלם פיצוי של 55 מיליון שקל על פרשת הסיליקון בחלב. השופט ד"ר עמירם בנימיני קבע, כי "תנובה הטעתה במזיד את צרכניה ואת רשויות המדינה שהיו אמורות לפקח על מעשיה על מנת להגן על הצרכנים ובריאותם".
תנובה תשלם גמול ליורשי התובע הייצוגי, תוופיק ראבי ז"ל, בסכום ביניים של 150,000 שקלים. בנוסף, תשלם תנובה סכום ביניים בסך 250,000 שקלים למועצה הישראלית לצרכנות שצורפה כתובעת נוספת בתיק זה.
ולאן ילך שאר הכסף? בפסק הדין נכתב כי: "בהתחשב בקשיים הכרוכים בפתרון של הוזלת מחיר החלב, לאור היקף סכום הפיצוי הכולל שנפסק לטובת הקבוצה, ומטעמים של טובת הקבוצה וטובת הציבור - יש לחלק את סכום הפיצוי לשלוש מטרות עיקריות: האחת - מתן הטבה לצרכנים באמצעות הוזלת המוצר (או הגדלת תכולת החלב בלא העלאת מחירו); השניה - העברת כסף לקרן מחקרים ומלגות בתחום המזון והתזונה, שלהם השלכה על בריאות הציבור; והשלישית - חלוקת החלב חינם לאוכלוסיות נזקקות באמצעות עמותות העוסקות בכך".
איאד ראבי, העו"ד שייצג את יורשי המנוח תופיק ראבי ז"ל, והמועצה הישראלית לצרכנות, אמר בתגובה: "אנחנו שמחים מאוד על פסק הדין. זהו יום חג לצרכנות בישראל. אחרי 13 שנים של הליכים הכירו סוף סוף בכך שהמקרה מהווה פגיעה באוטונומיה של רצון הצרכן ומהווה פגיעה ברת פיצוי מבלי שהצרכן יידרש להוכיח שנגרם לו נזק. מעתה הם יחשבו פעמיים לפני שהם יטעו את הציבור".
"זהו פסק דין חלקי, כיוון שלא נקבעה בינתיים עד סופה חלוקת 55 מיליון השקלים שיחולקו במסגרת התביעה הייצוגית שאושרה היום, בין היתר, ל-220 אלף תובעים. נקבע דיון נוסף ב-25 לנובמבר בו ייקבע כיצד יחולק שאר הכסף. כרגע נקבעו רק סכומי בינים לתובעים ולעורכי הדין".
"תנובה פעלה בניגוד לחוק ופגעה בצרכנים"
"אין לקבל את הטענה שהצרכן של חלב לשתייה אדיש להוספת סיליקון לחלב", קבע השופט, "לא לחינם ניסתה תנובה להסתיר עובדה זו מהציבור, כאשר נחשפה לראשונה. היא הייתה הראשונה להבין את משמעות הדבר מבחינה צרכנית. שלילת זכותם של הצרכנים לקבל החלטה באופן שקול, מושכל ומודע, בידיעת העובדות הנוגעות בדבר האם לרכוש ולצרוך את החלב של תנובה, מהווה נזק עצמאי בר פיצוי, גם בהיעדר כל נזק אחר, ואפילו אין ראייה שהצרכנים היו נמנעים מלרכוש את החלב לו ידעו את כל העובדות".
"ברור לחלוטין כי מרבית הצרכנים היו נמנעים מלרכוש את החלב לו היו מודעים למכלול העובדות החמורות שהתבררו בתיק זה, ובמיוחד לעובדה שתנובה הוסיפה לחלב סיליקון שנרכש כחומר ניקוי במינון העולה פי עשרה על זה המותר במוצרי מזון אחרים בניגוד לחוק ולתקן המחייב מבלי שבדקה את החומר והשפעותיו ומבלי שדיווחה על כך לרשויות הבריאות.
הסיליקון נרכש על ידי תנובה כחומר ניקוי והוסף בתהליך הייצור כדי למנוע הקצפה. אין מדובר בתוסף מזון, אלא בחומר שלא היה צריך להימצא כלל בחלב. ברור כי הצרכנים לא היו רוכשים את החלב לו היו מודעים לכך שקיימות דעות בקרב כמה מומחים הסבורים כי צריכת החלב המכיל סיליקון עלולה לסכן את הבריאות, בעיקר בריאותם של ילדים, במקרה של חריגה מכמות הצריכה היומית הקבילה ולא ניתן לשלול לחלוטין נזק מעין זה".
השופט כתב עוד, כי הוא מתקשה לראות כיצד ניתן להגדיר הטעייה חמורה כל כך של ציבור רחב של צרכנים בנוגע לתכולתו וחוקיותו של מוצר בסיסי כל כך חשוב כחלב כ"זוטי דברים. חלב לשתייה הוא מוצר שאמור להיות טבעי וטהור. אין להוסיף לו תוסף כלשהו, בוודאי לא תוסף שעלול להוות סיכון רפואי".
מהמועצה לצרכנות נמסר בתגובה כי פסק הדין מהווה ניצחון גדול לצרכנים, ומבסס את זכותו החוקתית של הצרכן לקבל מידע רלוונטי מלא ואמין לגבי המוצרים אותם הוא רוכש. עוד נאמר כי בסכומים שפסק בית המשפט מתבטאת זכותו החוקתית של הצרכן להחליט בעצמו מה ירכוש, מה יכניס לפיו וממה ימנע. מנכ"ל המועצה לצרכנות, עו"ד אהוד פלג, ציין כי "ניתן היה לצפות שתנובה תיקח אחריות למעשיה באופן שהיה מקצר את ההליך באופן משמעותי. מפסיקתו של ביהמ"ש עולה כי מי שפוגע בזכויותיו של הצרכן ונוטל לעצמו את החירות לקבוע מה הצרכן יידע ומה לא, תוך הפרת הדין, יהיה אחראי לתוצאות של אי-ידיעה זו, ויפצה את הצרכן".
תנובה: הנהלת החברה הוחלפה
מתנובה נמסר בתגובה כי "מקריאה ראשונה של פסק הדין נראה כי סכום הפיצוי הוא מוגזם וחסר תקדים. מדובר באירוע שהתרחש לפני כ-13 שנים, בעקבותיו עברה תנובה מהפך גדול ומשמעותי שבמסגרתו הוחלף כל צוות ההנהלה הבכיר, נבדקו מחדש כל תהליכי הייצור, ונבנו מערכות בקרה קפדניות ואיכותיות על-פי סטנדרטים בינלאומיים.
"בנוסף, גובשו מנגנוני דיווח למשרד הבריאות ונפתחו ערוצי תקשורת ישירים לצרכנים, תוך הנהגת מדיניות של שקיפות ואחריות מלאים. בעקבות המהפך, הפכו בשנים האחרונות מערכות בקרת האיכות ובטיחות המוצרים של תנובה למודל לחיקוי בענף המזון בישראל. תנובה לומדת את פסק הדין ושוקלת את צעדיה".
השתלשלות הפרשה
בספטמבר 1995 התגלה כי תנובה הוסיפה - בניגוד לחוק - סיליקון לחלב עמיד. משרד הבריאות קבע באותם ימים כי יש להשמיד את החלב, ואסר על תנובה לעשות בו כל שימוש, מפני שלא היה ראוי אפילו לא למאכל בעלי חיים. לימים אף הועמדה תנובה לדין - והורשעה.
זמן לא רב לאחר חשיפת פרשת הסיליקון בחלב הגיש עו"ד איאד ראבי, בשמו של תופיק ראבי, תביעה ייצוגית נגד תנובה, שעילותיה היו הטעיה האסורה על פי חוק הגנת הצרכן, וכן פגיעה ברצונו וברגשותיו ואף פגיעה כלכלית בו. הדיון נדד מבית המשפט המחוזי לבית המשפט העליון מפני שתנובה לא הסכימה שהתביעה תוכר כייצוגית. המועצה הישראלית לצרכנות ביקשה להצטרף לתביעה מפאת חשיבותה הציבורית, ובקשתה נענתה. במהלך הדיונים בבית המשפט העליון החל הליך להשגת פשרה בתביעה, אך הוא נכשל לאחר סחבת ארוכה.
בית המשפט העליון אישר את ייצוגיות התביעה, והעניין הוחזר לבית המשפט המחוזי; גם כעת נשלחו הצדדים לגישור, ושוב נכשל ההליך; לאחר מכן החלו להישמע עדויות; בשלב מסוים ניסתה תנובה לפסול את עו"ד איאד ראבי בטענה שהדריך את התובע בשפה ערבית, ובקשתה נדחתה על ידי השופט, ד"ר עמירם בנימיני; בין לבין הלך התובע תופיק ראבי לעולמו, ולא זכה לראות את פסק הדין.
לפנייה לכתב/ת 
