סגן שר האוצר האמריקני לשעבר: טעינו וכשלנו
סטיוארט אייזנשטאט, יהודי ששימש כסגן שר האוצר בממשל קלינטון, עושה, את חשבון הנפש של הממשל, השווקים והציבור האמריקני כולו. "הפכנו לאומה של לווים בזבזנים", הוא אומר בראיון ל-ynet, "ביום כיפור הזה צריך להתפלל הרבה"
"ימים נוראים" הוא מונח שאין מתאים ממנו לתיאור מצב רוחם של המשקיעים בשוק ההון בימים אלה, וכל מי שמעורב בו. יום כיפור הנוכחי הוא הזדמנות מצויינת לעשות חשבון נפש - על הדברים שנעשו, ושלא נעשו, שהביאו למשבר הזה. בראיון בלעדי ל-ynet מנסה סטיוארט אייזנשטאט, עורך דין יהודי-אמריקני ששימש כסגן שר האוצר בממשל קלינטון, לעשות בשביל החברה האמריקנית את חשבון הנפש הזה.
"ביום כיפור הזה צריך להתפלל הרבה", אומר אייזנשטאט, ספק בצחוק וספק ברצינות, "יש לעשות חשבון נפש נוקב על מה שקרה לנו בשנים האחרונות. טעינו וכשלנו בהרבה תחומים".
לדברי אייזנשטאט, המצב בשווקים הוא תולדה של הרבה כשלים, החל ממדיניות כלכלית מוטעית ועד לכשלים המוסריים שבהם לקו החברה האמריקנית והעומדים בראשה. "אנו נמצאים בסיומה של תקופה ארוכה של דה-רגולציה, כסף קל, ועסקאות במינוף גבוה", הוא אומר.
חטא החוב והצרכנות המופרזת
ה"חטא" המרכזי של אמריקה, לדעת אייזנשטאט הוא - חטא החוב: "הכלכלה שלנו מתבססת על הרעיון של חוב. יש לנו אפס חיסכון, אנשים חושבים שהם ישתמשו באשראי שלהם, וכשהם גומרים כרטיס אחד הם עובדים לשני. חייב להגיע שלב, שבו החוב הזה יהפוך להיות לנטל על החברה. הפכנו לאומה של לווים, לא חוסכים. כאומה, אנחנו הלווה הגדול ביותר בעולם. כיצרנים, אנו מבזבזים כל כך הרבה, שיש לנו שיעור חיסכון של אפס אחוז".איזנשטאט, מזהיר מפני בועת הצרכנות, שלטענתו, עלולה להתפוצץ בדיוק כמו בועת הנדל"ן:"אם בועת הנדל"ן התפוצצה, יש גם בועת צרכנים, שעלולה להתפוצץ בקרוב תחת משקל החוב הגדל, עיקולי הבתים, מחירי הנפט הגבוהים, הקיפאון בשכר וכעת משבר האשראי. לאור העובדה שהצריכה מהווה 70% מהתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) שלנו, הרבה יותר מכל מדינה אחרת בעולם, אם הבועה הזו תתפוצץ, נהיה בבעיה חמורה ביותר".
"יצרנו שגשוג המונע באמצעות חוב מופרז, כשהמוסדות הפיננסיים שלנו לוקחים סיכונים גבוהים יותר ויותר, כדי לקבל שיעורים גבוהים יותר של תשואה... הצרכנים ניצלו את עליית ערך בתיהם כמו מכשיר כספומט, כדי לשמור על דרך החיים האמריקנית".
"הטעויות החלו כבר בתקופת קרטר"
אייזנשטאט אינו חוסך את ביקורתו גם מהממשל האמריקני - לא רק מהממשל הנוכחי, אלא גם ממשלים קודמים. "הלך המחשבה של האדמיניסטרציה בוושינגטון היה שכל רגולציה היא רעה", הוא אומר, "וויליאם דונלדסון, היו"ר לשעבר של הרשות האמריקנית לניירות ערך (SEC), שאולץ לפרוש "כיוון שביקש להדק את הרגולציה. הלך החשיבה דה-רגולטיבי, החל כבר בממשלי קרטר ורייגן. היה כישלון שיטתי בפיקוח על בתי ההשקעות והמוסדות הפיננסיים".האם גם ללוקחי המשכנתאות ואנשי שוק ההון שהעריכו שהנדל"ן יעלה לעד יש אשמה במה שקרה?
"בעלי הבתים לא הבינו את הסיכונים, את אופי המשכנתא שהם קונים, והעריכו שערך בתיהם יעלה ללא הפסקה. הם לא ציפו שיהיה תיקון. בתי השקעות שפעלו ללא פיקוח, השתמשו ביותר ויותר מינוף, הרבה מעבר לרמה המותרת לבנקים המסחריים, וקנו עוד ועוד אגרות חוב מגובות משכנתאות סאב פריים, מתוך אותה הנחה".
האם לדעתך הממשל הפגין ומפגין אדישות כלפי מעמד הביניים, בניגוד לדאגה הגדולה לגורלם של הבנקים?
"אני חושב ששחיקת השכר במעמד הביניים הקשתה על בעלי הבתים להחזיר את המשכנתאות, והבנקים כלל לא בדקו את היכולת הרווחית שלהם. בציבור יש תשוקה רבה לזכות בבעלות על בית, וזה נדחף למקסימום בידי אנשים שלא יכלו לעמוד בזה. חברות המשכנתאות שמחו לאשר הלוואות, בלי לבדוק את הרווחים שלהם, תוך שהם מסתמכים על כך שמחירי הבתים ימשיכו לעלות".
אפשר לומר שאנשי הפיננסים האמריקנים לקו בתאוות בצע?
"אני מתנגד למילה תאוות בצע. אנשי שוק ההון לקחו סיכונים אדירים, בניסיון למקסם את רווחיהם".
"מכה לתכנית הקפיטליסטית שלנו"
אייזנשטאט, יליד 1943, נשוי ואב לשניים וסב לחמישה נכדים, הוא כלכלן בוגר אוניברסיטת הארוארד. בין השנים 1977 ל-1981 הוא כיהן כיועץ ראשי למדיניות פנים לנשיא הדמוקרט, ג'ימי קרטר. בשנים 1993 ל-1996 כיהן כשגריר ארה"ב באיחוד האירופי. במקביל לעיסוקיו הכלכליים והפוליטיים, אייזנשטאט מחובר לרקע היהודי שלו ומרבה לבקר בישראל. בין השאר, היה פעיל במאבק הבינלאומי להחזרת הכספים שנשדדו מקורבנות השואה.
את הדברים הקשים שאמר ל-ynet, הוא חזר ואמר בכל אחת מהרמות הכוסית הרבות שהשתתף בהן לכבוד ראש השנה היהודי, בין השאר בנאום שנשא לפני עובדי ענקית המשכנתאות המולאמת, פרדי מאק.
"המשבר הוא מכה לתבנית הקפיטליסטית שלנו", אמר אייזנשטאט בנאומו, "תעשייה שלמה אבדה: כל אחד מחמשת בתי ההשקעות הגדולים נעלם, והמודל של בנקאות ההשקעות שהיה קיים למשך תקופה משמעותית בהיסטוריה של אמריקה פשט את הרגל. זוהי מכה לתבנית הקפיטליסטית שלנו, והיא תעודד את הציבור המתנגד לגלובליזציה, הן בארצות הברית והן ברחבי העולם... ועלולה להוביל ליצירת שווקים פחות פתוחים למסחר ולהשקעות".
"המפלה הזו היא פנס בעין של אמריקה וייקח זמן רב להתאושש מכך. העמדה הבינלאומית שלנו ספגה מכה. קשה להוביל בחו"ל כשהכלכלה שלנו בעצמה נראית חלשה. היא מרוממת את הרטוריקה של דיקטטורים סוציאליסטים כמו נשיא ונצואלה, הוגו צ'אבז, נשיא בוליביה, אבו מוראלס, ונשיא איראן, מחמוד אחמדי-נג'אד".
גם למסורת היהודית יש בעיות עם כלכלה המבוססת על חוב. יש ארגונים יהודיים שמציעים לבנקים לאמץ את הרעיון העתיק של שמיטת חובות לקראת ראש השנה, בייחוד לחייבים שנקלעו למצב קשה על רקע המשבר?
"זה לא רעיון פרקטי, גם לא לאנשים שבאמת זקוקים לזה. לנקוט צעד כזה יגרום לכאוס בכל המערכת".
אז מה צריך לעשות?
"הממשל צריך לפעול, כיוון שכל המערכת הפיננסית נעצרה", אומר אייזנשטאט, שהוא תומך נלהב בתוכנית הסיוע של הממשל, שאושרה בקונגרס בשבוע שעבר. "זה הזמן למדינאות ולאחדות בין-מפלגתית, כפי שהיה אחרי ה-11 בספטמבר. התוכנית תפשיר את שוקי האשראי בטווח הקצר ותמנע מיתון עמוק".
עם זאת, אייזנשטאט מזהיר גם מהבעיה המוסרית, שעלולה לצוץ בעקבות התוכנית. לדבריו, למעשה ליהמן בראדרס הם היחידים ששילמו את המחיר. "יש סיכון שהחברות ימשיכו לקחת סיכונים, כי הם יודעים שהממשלה תציל אותם".
