הנהג הערבי מעכו: "השוטר נמלט ואמר לי לברוח"
תאופיק ג'מאל נסע בערב יום כיפור לעזור למשפחתו לפני חתונה, והביא לפרוץ המהומות. ל-ynet סיפר על היהודים שתקפו, השוטרים שברחו - והשומר היהודי שהציל אות חייו
"החיים שלי, של בני ושל החבר שלו היו רחוקים מרחק של שערה ממוות. בנס אני מדבר איתך" - כך אמר הערב (יום ה') ל-ynet תאופיק ג'מאל, נהג הרכב שנכנס בערב יום כיפור לרחוב בן-שושן בעכו, והוביל לפרוץ המהומה הגדולה בעיר. זו רק התגברה הערב.
כמעט 24 שעות אחרי, ג'מאל התקשה לשחזר את הדרמה אמש. "יש לנו משפחה שגרה בשיכון המזרח ובשבוע הבא הם חוגגים חתונה. אצלנו נהוג שבשמחות מכינים עוגות, ובתי הלכה אתמול בערב לעזור להם".
סמוך לשעה 23:00 התקשר לבתו ואמר שהוא מגיע לאסוף אותה. "אנו מתגוררים רחוק מביתם, וגם לא רציתי שהיא תלך בשעות החשיכה לבד.
לג'מאל התלוו בנסיעתו בנו בן ה-18, וחברו של הבן, צעיר בן 20. כאשר הגיעו לרחוב, סיפר, החנו את הרכב בסמוך לבית והבחינו בחוץ בצעירים יהודים. בשלב זה כלל לא שיערו בנפשם מה יתחולל במקום תוך דקות. "ביקשתי מבני שיוציא מהרכב את התבניות של העוגות והתחלתי להתרחק מהאוטו", אמר ג'מאל.
שוטרים מנסים לפזר את המהומות, הערב (צילום: שי וקנין)
"פתאום התחילו ליידות לעברנו מטר של אבנים. האבנים פגעו ברכב ופגעו בבן שלי. התקרבתי אליו כשאני הולך שפוף, הוא נשכב בגלל שנפגע בפנים בגב ובחזה, משכתי אותו והצלחתי להכניס אותו לבניין". גם חברו של הבן נפגע בחזה, אך הצליח להמלט מהמקום. השלושה עלו לקומה השביעית של הבניין בן שמונה הקומות, והתקשרו למשטרה ולמד"א.
"רצנו כמו ברווזים במטווח"
ג'מאל סיפר כי כעבור כמה דקות באו למקום שוטרים, שניים מהם עלו למעלה. "בכל אותה העת, למרות שהיו שוטרים במקום - המשיכו הצעירים לרגום את הרכב באבנים וצעקו כל הזמן 'מוות לערבים'. בזמן הזה בני שכב בבית כשהוא מדמם מהאף ומהפנים, החבר שלו כמעט התעלף, אך הצעירים למטה לא איפשרו לאמבולנס להיכנס לרחוב".
בשלב זה החליטו השוטרים לפנות את השלושה מדרך צדדית. "הם הורידו אותנו מהבניין. סמכתי על השוטרים, הגענו לחלק האחורי של המבנה, היה שם מעקה, קפצנו מגובה של שני מטר.
אחרי זה קפצנו ממעקה נוסף, הגענו עד לניידת ופתאום כמה צעירים יהודים ראו אותנו וצעקו לאחרים: 'הנה הם, הנה הם, מוות לערבים'", תיאר ג'מאל.
"שוטר אמר לנו לרוץ לניידת, הצלחנו להתיישב בתוכה. הוא ניסה להניע את האוטו, ולא הצליח. בינתיים התקרבו אלינו הצעירים היהודים לטווח של סכנת חיים. השוטר פשוט פתח את הדלת וברח, ואמר לנו - תברחו. רצנו כמו ברווזים במטווח, כשמסביב חושך וזה אזור שלא מוכר לנו. לא ידענו לאן אנו הולכים.
"ראיתי אתר בנייה מולי. אמרתי לבן שלי ולחבר שלו - בואו נרוץ ונתחבא שם. רצנו מהר, קפצנו מחומה בגובה של שלושה מטרים, ספגנו מכות ברגליים. חבר של הבן שלי נפגע בחזה, ואמר לי 'אני הולך למות, אין לי אוויר'. אז ראיתי בוטקה של שומר, זה מה שהציל את חיינו".
ג'מאל סיפר שבתוך ה'בוטקה' ישב שומר יהודי בשם ניסים. "הוא פשוט בחור עשר. הוא הציל את החיים שלנו. הוא כיבה את האור ונעל את הדלת, וכך ההמון שחיפש אותנו בכלל לא ידע שאנחנו נמצאים ממש מתחתם.
כשלא מצאו אותנו, הם המשיכו הלאה". ג'מאל התקשר אז שוב למשטרה ולמד"א, אמבולנס שהגיע למקום פינה את השלושה לבית חולים. אחרי שקיבלו טיפול, לפנות בוקר שוחררו לביתם.
"רק עכשיו אני מבין שרצו לעשות בנו לינץ' כמו שהמחבלים עשו ברמאללה לחיילים היהודים", סיכם ג'מאל, וקרא להרגעת הרוחות: "אני רוצה להגיד גם לציבור היהודי וגם לציבור הערבי -
אנחנו חיים כאן יחד 60 שנה ונמשיך לחיות כאן יחד עוד עשרות שנים. כל הבלאגנים האלה סופם להסתיים באסון. עם קצת סובלנות וסבלנות אחד כלפי השני נמנע ממצבים כאלה".
עם זאת, יש לו מילים קשות לומר לראש העיר עכו, שמעון לנקרי: "הכל החל מאז שהוא עלה לשלטון. פעם חיינו כאן בשלום יהודים וערבים. מה שקרה הערב זה בכוונת מכוון, הוא הביא לעיר אוכלוסיה של מתנחלים שאינה מכירה את מרקם היחסים בין יהודים לערבים זו לא הפעם הראשונה. הזהרנו, ביקשנו אך איש לא עשה דבר וראש העיר הוא האשם הישיר".
לפנייה לכתב/ת 
