100 שנה להקמת המושבה כנרת וחוות כנרת

המפעל הציוני-התיישבותי ליד מוצא הכנרת מן הירדן החל לפני מאה שנה, עת רכש האגרונום קלווריסקי קרקעות באזור. בהמשך הוקמה חוות כנרת ליד החאן. סדרה בת ארבע כתבות המתעדות את חייהן של המשפחות הראשונות שהתיישבו במקום

נדב מןפורסם: 17.10.08 , 00:10

לפני מאה שנה, בשנים שבהן קמה חוות מגדל (ראו סדרת הכתבות הקודמת), החל גם המפעל הציוני-התיישבותי ליד מוצא הירדן מן הכנרת.

בראשית המאה ה-20 רכש האגרונום חיים מרגליות קלווריסקי, אשר היה ממונה מטעם יק"א על הקמת מושבות הגליל, שטחים בבקעת יבנאל, ועליהם הוקמה בהמשך המושבה יבנאל. בשנת 1904-5 מצא קלווריסקי הזדמנות לרכוש את אדמות דלאייקה (חאן אל דלאייקה עמד במקום בו נבנתה חוות כנרת).

הוא רכש בדמי קדימה מכספו למעלה מ-12 אלף דונם במקום, וכאשר בא אל שולחיו ביק"א שיקבלו את הקרקע, הם התנגדו וטענו שלא נועץ אתם בטרם העסקה. קלווריסקי פנה אל ארתור רופין שעמד בראש המשרד הארץ ישראלי לסייע ברכישת הקרקע, ורופין גייס בעלי הון ציונים עבור הרכישה.

בקיץ 1908, בהמלצת האגרונום ברמן, הוחל בהקמת חוות כנרת ליד החאן. "חברת הכשרת היישוב" וארתור רופין שליחה, תכננו שחווה זו תכשיר את החלוצים הבאים לארץ להקמת משקים חקלאיים. מצפון לחוות כנרת רכשה יק"א רצועת אדמה להקמת המושבה כנרת בה יהיו שמונה חצרות איכרים.

השבוע נפתח בסדרה בת ארבע כתבות שבה נביא את סיפורן של המשפחות ראשונות אשר התיישבו במקום וחיות בו עד היום.

התצלומים תועדו בבתי הראשונים ובמוזיאון המושבה. תודה מיוחדת למוליק (שמואל) יזרעאלי שמשפחתו מהמייסדים והוא אוצר בזיכרונותיו את ימי המושבה.

1. גלויה מצולמת של בן-דב: הכנרת עם מוצא הירדן בראשית המאה העשרים, עם תחילת רכישת האדמות. במקום שלט שבט הדלאייקה, שבט בדואי פראי אשר שלט בכוח הזרוע, בדרך של שוד ורצח. מסוכן היה לעבור במקום ללא משמר.

2. גלויה מצולמת של בן-דב מראשית הקמת מושבה כנרת: בחזית נראים החלוצים שבאו לחוות כנרת בעבודתם. בית הקומתיים הגדול משמאל נמצא בחצר חוות כנרת. מאחוריו וימינה נראים בתי האיכרים שבנתה יק"א לאיכרי כנרת. הבית הגדול בימין התמונה הנו בית טריידל.

שלושת האחים לבית טריידל הם יופ, אלפרד ואוסקר. יופ, הבוגר, למד בגרמניה הנדסה חקלאית, הגיע לא"י בשנת 1898 והקים יחד עם אפרים קראוזה (אחיו של אליהו קראוזה, מנהל חוות סג'רה ומקווה ישראל) משרד טכני. חברת "הכשרת היישוב" ויק"א שכרו את שרותי המדידה והפיקוח ממשרד זה.

אלפרד, האח האמצעי, למד אגרונומיה ומכספי חתונתו שלח לאחיו יופ בא"י בבקשה לרכוש עבורו קרקע. יופ שעסק באותה עת במדידת השטח למושבה כנרת רכש ובנה את הבית הנראה בתצלום. חלק מהבית היה בית מלון לנכבדים שבאו למקום (גם הברון רוטשילד היה מתארח במקום בביקוריו). מספרים שבית זה נתן השראה למשורר יעקב פיכמן לשירו "על שפת ים כנרת ארמון רב תפארת".

פרט חשוב שנראה בתצלום הינו מוצא הירדן מהכנרת, שהיה באותו זמן בין הגבעה של חוות כנרת ותל בית ירח (קרק). האפיק נסתם ומוצא הירדן עבר דרומה למקום בו הוא נמצא היום.

בצד הרחוק של מוצא הירדן נראה שיח דקל, עליו מספרים כתבה המשוררת רחל, שעבדה בחוות כנרת, את השיר: "שם הרי גולן... שם על חוף הים יש דקל שפל צמרת סתור שיער הדקל כתינוק שובב..."

3. גלויה מצולמת של בן-דב מראשית הקמת מושבה כנרת: צילום מההר מערבה למושבה. מרחוק מעבר לכנרת נראה הכפר צמח. מימין ליד הכנרת נראית חוות כנרת. לפנים הרחוב הבודד, לאורכו בתיהם של איכרי המושבה. הבית הימני הגבוה הוא בית המרפאה. בתחילה התגוררה בו החובשת נעמי שפירא, ובשנת 1911 החליף אותה יעקב חפץ החובש. שנה לאחר מכן הוקם מצידו השני של הרחוב בית קומתיים ששימש גן ובית ספר עבור ילדי המושבה.

מאחורי הגלויה נכתב (ראו תמונת צד א'): "על התמונה הזאת המושבה והחווה "כנרת" מצד ההרים-מצד המערבי. מפה נראה גם צמח. המקום הזה הוא הכי צר של ים כנרת. הרחב לו יותר מחמשה קילומטר. במושבה עובדים אכרים עם פועלים. בעבודה רק פועלים שיש להם משק מיוחד. לכל אכר יש בית קטן, ארוה גן קטן ולפני הבית איזה עצים. האכרים פה לא כ"כ עשירים כמו ביהודה למשל. ראשית פה לרוב עבודת פלחה (עבודת אדמה) ולא פלנטציות כמו ביהודה. האכרים עם בני ביתם עובדים גם בעצמם בשדה ובבית. האכרים שביהודה לרוב אינם עובדים. כמו ה"פומשציקים" הרוסים".

4. גלויה של בן-דב: "מקשה בכנרת" (מעניין איך גידלו את צמחי המקשה - ארגז לכל צמח)

5. יעקב חפץ בחדר המרפאה של כנרת

יעקב חפץ נולד ב-1887 בעיירה פוצ'פ שבאוקראינה, שם גם למד רוקחות. מעיירה זו באו לארץ גם הסופר י.ח.ברנר והאחים גינסין. חפץ עלה לארץ ב-1908 והחל לעבוד בפרדס ידידו גינסין בפתח תקווה. בשנת 1911 הגיע לכנרת כדי להחליף את החובשת נעמי שפירא. הוא נישא לפועה לבית ליס, שהיתה בחוות העלמות בכנרת.

חפץ היה בהכשרתו חובש, אבל בכל שנות פעילותו בכנרת היה למעשה הרופא של כנרת ושל כל הישובים סביבה. באותן שנים ראשונות המחלות הנפוצות היו הקדחת, החולירע והטיפוס. חייהם של רבים מתושבי המקום ניצלו תודות לפעילותו של יעקב.

ילדיהם של פועה ויעקב: נחמה, זיוה, רותי, ניצה ויצחק. יעקב נפטר בשנת 1978 בגיל 91, ופועה ב-1981 בגיל 88.

6. 1934, משפחת חפץ על רקע בית המרפאה. מימין: זיוה, נחמה, ניצה, פועה, יצחק, יעקב, רותי (לא נראית בתמונה)

7. התחבורה השתכללה - מחמור (תמונת צד ב') לאופנוע עם סירה. בתצלום: המשפחה על האופנוע

8. ליד בית חפץ, קיץ 1925. מימין: זיוה, רותי ונחמה

9. נחמה חפץ רוחצת את יצחק, 1933

10. יואב הלוי וזיוה חפץ ליד בניין בית הספר, שנות ה-30

11. בית האיכרים הראשון ליד המרפאה היה בית הלוי. בתצלום: נחום לוין (הלוי) עם אמו רחל

נחום (לוין) הלוי עלה מאוקראינה לארץ ישראל בשנת 1906. הוא עבד במקומות שונים: במפעל היציקה של שטיין ביפו, ביקב של ראשון, במשקו של יעקב שרטוק (אביו של משה שרת) בעין סיניא ליד ירושלים, עם קבוצת בנאים בירושלים (ביניהם היו יצחק בן צבי, קיילה גלעדי, רחל ינאית ציפורה זייד), בגדרה ובזכרון יעקב.

לבסוף הגיע למושבה מצפה, שם נישא למרים גליקין בשנת 1912. נחום ומרים ביקשו לעבור ממצפה לכנרת ומבוקשם התאפשר רק לאחר שהתפנה משקו של יוסף צייטלין.

דרורה בתם נולדה במרץ 1913, והיא הבת הראשונה של מושבה כנרת. ילדיהם הנוספים: יואב, עמיחי, וטוביה. בנובמבר 1941 נהרג עמיחי במארב ששמו רוצחים ערבים לקבוצה מבני המושבה שהיו בדרכם לטבריה והוא רק בן 20. מרים הלכה לעולמה ב-1951 ונחום ב-1963.