הדיסוננס הקוגניטיבי של הכלכלה הישראלית

בישראל ממשיכים לטעון בכירי הכלכלה כי "הכל בסדר", "הכל תחת שליטה ופיקוח" ו"המערכת הבנקאית בישראל איתנה". הישראלי מבולבל מהסתירה בין הנאמר לבין הנעשה.

מפולת בבורסה

המסחר נפתח באיחור; מפולת של כ-8%

הממשלה תדון בביטוח פיקדונות וחזרה לאג"ח

אחת התופעות הידועות בפסיכולוגיה היא הדיסוננס הקוגניטיבי, מצב בו האדם מתמודד עם סתירה וקונפליקט. ההנחה היא כי קיימת עקביות בין השקפותיו ודבריו של אדם לבין מעשיו. בכל הנוגע למערכת הכלכלית הישראלית ולאמירות של מנהלי המדיניות הכלכלית בישראל, יש קונפליקט עמוק בין הנאמר לנעשה.

כיצד יכול המשקיע הישראלי להאמין באמת שהמערכת הישראלית היא אי בודד של צמיחה ושפיות, כאשר המערכת הכלכלית העולמית כולה קורסת? האם ייתכן כי העולם כולו יסבול ממיתון חריף ובישראל תהיה "האטה"? הסתירה הזו בין הנאמר לבין מה שחושב הציבור הישראלי מגדילה את אי הוודאות ואת חוסר האמינות של המערכת.

מרגישים את הצמצום

ישראל תלויה ביצוא לארה"ב ולאירופה ובתיירות הנכנסת מאותן מדינות. על פי המסתמן, המיתון החריף במדינות אירופה וארה"ב יפחיתו בצורה משמעותית את היצוא הישראלי ואת התיירות הנכנסת. חברות ישראליות יאלצו לפטר עובדים ולהצטמצם באופן משמעותי. חברות מושקעות בחו"ל, וגם אזרחים ישראלים מן הישוב מושקעים בחו"ל. האזרח הישראלי כבר מרגיש את הצמצום במקום עבודתו ובכיסו, אך מנהיגי המדינה טוענים ש "הכל בסדר".

הפיקוח על הבנקים בישראל בעייתי וחסר שיניים. הישראלי שואל את עצמו שוב ושוב, הייתכן כי מערכת פיקוח שלא הצליחה לעצור פקידה אחת בבנק למסחר תצליח בפיקוח על מערכת בנקאות שלמה? הישראלי, שהמפקח על הבנקים הבטיח לו הפחתה בעמלות, משלם יותר ויותר עמלות ושוב שואל את עצמו - היתכן? אך הבנק המרכזי והמפקח על הבנקים טוענים שהכל בסדר ותחת שליטה.

כאן לא אמריקה

הישראלי יודע שכאן לא אמריקה. כל אזרח אמריקאי מחויב להגיש דו"ח שנתי לרשויות המס ולכן מודע טוב יותר להכנסות ולהוצאות שלו, ומנהל את תקציב משק הבית. לעומתו, הישראלי רגיל לחיות מעל ליכולתו הכלכלית. רוב הישראלים אינם מנהלים תקציב משק בית ואינם מתכננים את ההוצאות שלהם על פי הנדרש.

אך יש נקודת דמיון אחת בכל זאת. בארה"ב המשבר התחיל בגלל בועת נדל"ן שהתפוצצה. הישראלי משלם שכר דירה מופרז וחסר פרופורציות או קונה בית במחיר לא הגיוני. אך יש הטוענים שהמשבר לא יפגע בערכו של הנדל"ן בישראל. היתכן? שואל שוב הישראלי.

הפיקוח לא עומד בקצב

מאז תחילת תהליך הרפורמות בשוק ההון הישראלי נוסדו בתי השקעות רבים, והפיקוח על שוק ההון הישראלי לא עמד בקצב. האשמה היא כמובן של מקבלי ההחלטות, שלא השכילו לתת למפקח על שוק ההון הישראלי מספיק משאבים ולא יצרו מנגנון תיאום בין מערכת הפיקוח על הבנקים ומערכת הפיקוח על שוק ההון. בעיית הפיקוח על שוק ההון הביאה רק בשנה האחרונה למצבים אבסורדים של השקעת פנסיה באפיקים ספקולנטים.

ד"ר טל שביט הוא מומחה למימון ופסיכולוגיה של משקיעים במחלקה למימון, בית הספר למינהל עסקים, המסלול האקדמי המכללה למינהל.