זה לא אלצהיימר: הסיבות הנוספות לבעיות זיכרון

רשימה ארוכה של תרופות עלולה לעמעם את החושים אף יותר מהצפוי ולגרום לפגיעה זמנית בחשיבה ובזיכרון. בין התרופות האלה יש כמה שיפתיעו אתכם, כמו אנטיביוטיקות למיניהן, תרופות ללא מרשם, משככי כאבים שונים ותרופות לאלרגיה. לפניכם רשימה חלקית של משפחות תרופות שעלולות לפגום בזיכרון:

• סטטינים – מפחיתים רמות כולסטרול.
  
• כימותרפיה – לטיפול בסרטן ובמחלות אוטואימוניות.
  
• אנטיהיסטמינים – לטיפול באלרגיה.
  
• בנזודיאזפינים – להשראת שינה.
  
• תרופות לטיפול בהפרעות קצב.
  
• ויאגרה, סיאליס, לויטרה – להשראת זיקפה.
  
• אנטיביוטיקות: ציפרופלוקסצין, מטרונידאזול.
  
• תרופות אנטי ויראליות: אציקלוויר, גאנציקלוויר.
  
• נוגדי דיכאון.
  
• חסמי ביטא – לטיפול ביתר לחץ דם.
  
• קורטיקוסטרואידים – לטיפול בדלקות ובמחלות ראומטיות.
  
• טריפטאנים – לטיפול במיגרנה.
  
• תרופות לטיפול בפרקינסון.
  

מה לעשות?

אם אתם נוטלים את התרופות האלה וחלה אצלכם פגיעה בזיכרון, היוועצו ברופא המטפל לגבי תרופות חלופיות.

כ־50% מהנשים בגיל המעבר, אחרי הפסקת הווסת, חוות גלי חום שפוגמים בשינה. אחרות נמצאות בחרדה בניסיון להתמודד עם השינויים הגופניים ועם הילדים המתבגרים. גם דיכאון עשוי לצוץ בשכיחות גבוהה יותר בגיל המעבר. התופעות האלה מופיעות בעוצמות שמשתנות מאישה לאישה, אך יחד עם השינויים ההורמונליים הן עשויות לגרום לבלבול ולפגיעה בזיכרון.

התופעה מתרחשת גם בקרב נשים שעברו הסרה כירורגית של השחלות. עבורן, כמו גם עבור נשים בגיל המעבר שסובלות מהתופעות, ממליצים הרופאים על טיפול בתחליפי הורמונים, אלא שמחקר רחב היקף שכלל 32 מחקרים קודמים מצא שהטיפול באסטרוגן לא הביא לשיפור ניכר בבעיות הזיכרון של הנשים בגיל המעבר.

מה לעשות?

אם את בגיל המעבר ולקית בבעיית זיכרון, גשי לרופא המטפל שינסה לאתר את הגורם שעשוי היה להוביל לבעיה, כמו חרדה, דיכאון, בעיות שינה, גלי חום ובעיות בזוגיות או בחיי השגרה. אם לא נמצא כזה, ייתכן שהרופא ימליץ על טיפול בתחליפי הורמונים לתקופת מה.

הגורמים להפרעת שינה מגוונים ויכולים לנבוע ממצבי דחק נפשיים או מבעיות רפואיות שונות. הבעיות העיקריות שגורמות להפרעת שינה הן דום נשימה, רגל לא רצונית, שינה מעוכבת והפרעות דיכאון וחרדה.

דום נשימה בשינה: יקיצות תכופות במשך הלילה הן אירוע שכיח בקרב כרבע מהסובלים מהפרעות שינה. הסיבה המרכזית לכך היא דום נשימה בשינה, ששכיח

במיוחד אצל אנשים שמנים או בעלי מבנה חסימתי של אזור הלוע. אנשים שסובלים מהתופעה הזו – רובם גברים – עלולים לעבור עשרות ואף מאות אירועים של דום נשימה במשך הלילה.

התוצאה היא מחלות לב וכלי דם, סיכון גבוה לתאונות, פגיעה בלימודים ובעבודה והפרעות זיכרון. האבחון של דום נשימה בשינה מתבצע במעבדת שינה. קיימים פתרונות לבעיה, ביניהם ירידה במשקל, כריתת שקדים, שימוש במכשיר שמזרים אוויר בלחץ (סי פאפ) בזמן השינה והתקן דנטלי על הלסת התחתונה שדוחק את הלסת קדימה.

רגל לא רצונית: כ־5% מהסובלים מהפרעות שינה סובלים מתנועות רגליים לא רצוניות. התופעה הזו, שמכונה Restless Leg Syndrome, פוקדת בעיקר קשישים, אנשים שסובלים מחוסר ברזל או מי שלוקים בבעיות כלייתיות. התסמונת גורמת לתחושת נימול – כאילו נמלים זוחלות ברגליים – והאדם חש שהוא חייב לקום ולהתהלך.

אחרי ההירדמות מתרחשות קפיצות לא רצוניות של הרגל או של כף הרגל בתדירות של אחת לחצי דקה עד דקה, שגורמות לקטיעת השינה. ברוב הפעמים האדם לא מודע לתופעה, והיא מתגלה רק באבחון במעבדת שינה. טיפול תרופתי מצליח לעיתים לסייע, אך פעמים רבות החולים ממשיכים לסבול מהתופעה כל חייהם.

שינה מעוכבת: השעון הביולוגי שלנו, שאחראי על שעות הערות והשינה, פועל באמצעות ההורמון מלטונין. השעון הביולוגי הזה מסונכרן לרוב עם שעות האור והחושך, כך ש'שער השינה' נפתח כשעתיים אחרי תחילת עליית רמת המלטונין, בשעות 12-10 בלילה. אצל חלק מהאנשים, ובמיוחד עובדי משמרות לילה (עובדי מאפיות, דיילים, רופאים ואחיות), חל שיבוש בשעון הביולוגי. עבור אלה שאצלם השיבוש לא נגרם בשל שעות עבודה חריגות, הטיפול בבעיה הוא באמצעות תחליפי מלטונין שנמכרים באמצעות מרשם רופא בכמה בתי מרקחת.

הפרעות דיכאון וחרדה: בעיות נפשיות בכלל, ובעיות דיכאון וחרדה בפרט, מתבטאות היטב בהפרעות שינה ובהפרעות זיכרון. אבחון מוקדם של הבעיה וטיפול תרופתי בשילוב עם טיפול פסיכולוגי עשויים למנוע את החרפת הבעיה ולאפשר חזרה לתפקוד תקין.

מה לעשות?

אם אתם מתקשים להירדם מפעם לפעם (למשל כמה פעמים בחודש), תוכלו ליטול תרופות שנמכרות ללא מרשם בבית מרקחת. אם אלה לא סייעו לכם, תוכלו להיוועץ ברופא המשפחה לגבי נטילת ההורמון מלטונין בצורת כדורים. מלטונין נמכר בבתי מרקחת פרטיים בכמה מקומות בארץ, ובניגוד לתרופות שינה רגילות הוא לא גורם להתמכרות וכמעט חסר תופעות לוואי.

אם גם אלה לא עזרו, רופא המשפחה ינסה לטפל בהפרעת השינה שלכם בעזרת הדור החדש של תרופות השינה, שאינן מקבוצת הבנזודיאזפינים. התרופות האלה הן בעלות טווח פעולה קצר יותר, גורמות פחות לעייפות במהלך הבוקר ובעלות פוטנציאל התמכרות נמוך יותר. בישראל שכיחות בין השאר התרופות סטילנוקס (זולפידם), אימובאן ונוקטורנו (זופיקלון). אם בעיית נדודי השינה נמשכת או מחמירה, בקשו מרופא המשפחה שיפנה אתכם לאבחון במעבדת שינה, שם ינסו לשלול מחלות ובעיות גופניות שעשויות להשפיע על מהלך השינה שלכם.

מה לעשות?

דרושות כמויות מזעריות של ויטמיני B ביממה, שאותן ניתן למצוא במזונות רבים ובהם כבד, עוף, דגים, ביצים ומוצרי חלב. אם אתם לא סובלים מבעיות ספיגה ואתם לא צמחונים או טבעונים, סביר להניח שאתם לא סובלים מחסר בוויטמין. בכל מקרה של חשד יפנה אתכם הרופא לבדיקת דם פשוטה שתגלה אם יש מחסור בוויטמין. אם נמצא מחסור חמור, הרופא ימליץ לכם ליטול תחליפי ויטמין B.

מה לעשות?

הטיפולים התרופתיים החדשים הביאו למהפכה של ממש בחזרתם של החולים שסובלים מדיכאון לשגרה. משפחות רבות של תרופות מאפשרות להתאים את התרופה לאדם. הן מתחילות להשפיע רק אחרי כשלושה שבועות – תקופה קריטית שדורשת סבלנות ואורך רוח, תוך המשך מעקב פסיכולוגי ופסיכיאטרי צמוד.

מה לעשות?

באמצעות פנייה לנוירולוג או לפסיכיאטר שמתמחים בהפרעות קשב ניתן לבצע אבחון קצר שכולל בדיקה רפואית, תשאול ותבחין מול מחשב, שבודק את מהירות התגובה ואת הדיוק שלה לפני ואחרי מתן ריטלין. אם אובחנתם כסובלים מהפרעות קשב וריכוז, ירשום לכם הרופא ריטלין. מדובר בתרופה בטוחה שנבדקה מאז שנות ה־50 באלפי מחקרים. היא לא מצטברת במוח, לא גורמת להתמכרות ומביאה לשיפור בהישגים לימודיים ומקצועיים אצל אלה שזקוקים לה.

מה לעשות?

אם אתם סובלים ממתח נפשי, אל תתביישו להיוועץ באיש מקצוע – רופא המשפחה, פסיכיאטר, פסיכולוג או עובדת סוציאלית. יחד תנסו להבין מה מקורות הדחק והסטרס. כדאי לדעת שהפתרונות לבעיה רבים, החל בחלוקה נכונה של הזמן הפנוי, דרך יציאה לחופשות קבועות, יום בשבוע שמוקדש לזוגיות ולפעילות חברתית, פעילות גופנית, תזונה נכונה ובמקרה הצורך גם טיפול תרופתי ופסיכותרפי.