תל-אביב מתלבטת אם לקחת הפסקה

למתבונן מהצד על מערכת הבחירות בתל-אביב, קשה שלא להתעלם מהתחושה, ש"העיר ללא הפסקה", יצאה להפסקה בכל הקשור לפוליטיקה המקומית. למרות זאת, נראה כי לתל-אביבי הממוצע יש השנה מספיק סיבות טובות לשלשל פתק אל הקלפי: בעיות החניה קשות, הפערים בין השכונות עדיין קיימים והסוגייה הבוערת ביותר היא שאלת הבנייה בעיר, שגדלה בעיקר לגובה.

רון חולדאי, שאמור על-פי כל הסקרים לשמור על כס ראש העיר טוען, כי תל-אביב הפכה בשנים האחרונות למקום שטוב יותר לגור בו. הוא מציג את הדרישה העצומה לדירות בעיר, ואת הנהירה של מבלים וצעירים לתוכה כאחד מההישגים של כהונתו. באשר לטענות על מחירי הדירות נוהג חולדאי לומר, "אלו כוחות השוק, קשה לנו כעירייה להתערב".

רון הבנאי מול אלטרנטיבה ירוקה

במהלך השנים זכה חולדאי לכינוי "הבנאי של העיר". הוא הצליח בעזרת הכספים שקיבל עבור היטלי הפיתוח לשנות את פנייה של העיר. מבחינתו של חולדאי, הבנייה לגובה הכרחית. אחת הטענות שמציגים אנשיו היא שבגלל היעדר מקום, יש צורך בבנייה לגובה שתפתור את מצוקת הדיור. 

בפועל, האישורים וההקלות שהעניקה העירייה ליזמים שונים הובילו לבנייתם של עשרות מגדלים. הבעיה היא שהמגדלים לא הורידו את המחירים בעיר, אלא הפכו למועדונים יוקרתיים, שבהם מתרכזים אנשיו העשירון העליון.

מגדלי "יו" ושכניהם החדשים. נוף לאיילון (צילום: שאול גולן) 

תל-אביבים רבים סבורים שהגיע הזמן להפסיק את המגמה הזו. וכאן בדיוק נכנסים מתחריו של ראש העיר המכהן. סגנו של חולדאי והמתמודד מטעם "הירוקים" לראשות העיר, פאר ויסנר, מאמין במדיניות שונה בכל הקשור להמשך הבניה לגובה. "הירוקים" מתנגדים ליצירתו של קו הרקיע החדש, גם בשל כמות המכוניות הגדולה שאנשי העשיריון העליון מביאים איתם.

בשנים האחרונות לקחו "הירוקים" חלק במספר מאבקים למניעת בניית מגדלי דירות ברחבי העיר בין היתר בכיכר המדינה, נווה צדק או על חשבון השוק הסיטונאי. הבעיה היא שתוכניות הבנייה בתל-אביב מאפשרות ליזם המחזיק בכ-3 דונם לזכוֹת בזכויות בנייה מרביות - המשמעות היא שהוא יכול להקים מגדל. "זה לא מתאים לאופי הבניה בעיר תל-אביב  ולמרקם העירוני הקיים", מסביר ויסנר.

נציג "הירוקים" תומך במדיניות שלפיה, "שמגדלים לא יוכלו להיבנות בכל מקום, אלא רק באזור שמיועד לכך, תוכניות בניין עיר לא יאפשרו בנייה חריגה ותוכנית בנייה שלא תמומש תוך שנתיים תבוטל", הוא הסביר.

מצוקת הדיור ושאלת הבנייה לגובה מעסיקה גם את תנועת "עיר לכולנו" ואת המתמודד מטעמה על ראשות העיר, ח"כ דב חנין. בתנועה סולדים גם כן מהמבנים שנקראים בפיהם, "מגדלי שן לעשירים בלבד". מבחינת חנין מגדלים אלה יוצרים הפרדה אכזרית ומקוממת. כתחליף הוא מציע לחזק את השכונות כך שלוועדים המקומיים ולתושבים תהיה אפשרות להיות שותפים בהליכי תכנון הבנייה באזורם. המדיניות הזו אמורה למנוע את פריחתם של המגדלים.

כיצד יוצרים 18 אלף מקומות חניה?

כמו בכל מערכת בחירות, גם השנה יצטרכו המועמדים לראשות העיר לתת דין וחשבון באשר לתוכניתם לפתרון בעיית החניה בעיר. דו"ח חסוי שהכינו לפני כשנתיים באגף התחבורה העירוני גילה כי רק במרכז העיר חסרים מדי לילה 18,000 מקומות חנייה.

איך פותרים את בעיית החניה? (צילום: ירון ברנר)

מצד שני, עולה מאותו הדו"ח, כי העירייה גורפת בכל שנה 200 מיליון שקלים רק מקנסות על חניה. 19 מיליון שקלים מתוכם, מגיעים מתושבי העיר שחונים ליד מדרכות בכחול לבן, אך לא מחזיקים בתו החניה המתאים.

כדי לפתור את הבעיה מתכנן חולדאי להגדיל את מספר החניונים בעיר. ויסנר וחבריו מתנגדים באופן נחרץ למדיניות הזו: "החניונים שמוקמים בעיר הם פתח לעוד מכוניות אשר יכנסו לעיר".

על-פי תוכניתו, "יבוטלו אזורי החניה בשעות היום לתושבי העיר, והם יישארו בשעות הלילה על מנת שהתושבים יוכלו למצוא חניה בקרבת ביתם במהירות. חוץ מזה נעניק הנחה בארנונה לתושבים שיצהירו כי אין ברשותם כלי רכב על מנת לעודד את המעבר לשימוש בתחבורה ציבורית, אופנים והליכה ברגל", מסביר ויסנר. "הירוקים" טוענים עוד כי עד שלא יפתחו את התחבורה הציבורית בעיר, יש להטיל אגרות גודש שימנעו כניסה של מכוניות לתל-אביב.  

המועמד דב חנין תומך בפיתוח מערכת התחבורה הציבורית. בחזון מפלגתו נכתב כי אפשרות זו "תקל באפן משמעותי על מצוקת החניה בעיר. הדבר יאפשר להציע לתושבי העיר הסדרי חניה מסובסדים ובמקרים מסוימים חניה חינם בחניונים שתפוסתם (ומחיר החניה בהם) ירדו משמעותית". המועמד לראשות העיר, אורן שחור, מבטיח להציג בפני התושבים "תוכנית חנייה חדשה". 

הדרום עדיין מוזנח

למרות ניסיונות העירייה לצמצם את הפערים בין השכונות, עדיין ניכרת היטב ההזנחה בדרומה של העיר אל מול הצפון המשופץ והחדשני. המצוקה מורגשת במיוחד בשכונות כמו  עג'מי, תל כביר, קריית שלום, כפר שלם ויד אליהו. לנישה הזו של הטיפול בחלשים, ינסו להיכנס המפלגות החברתיות כמו ש"ס, צדק חברתי, מרצ, עיר לכולנו והליכוד.

תל-אביב אולי נחשבת ליעד הבילויים מספר אחד של ישראל, אבל המפלגה הגדולה ביותר במועצת העיר היא דווקא "הגמלאים". המפלגה זכתה בבחירות האחרונות בלא פחות משישה מנדטים וקיבלה כוח שאיפשר לה להעניק לקשישים תווי זהב לחניה והנחות נוספות. "הגמלאים" עשויים גם להוות אופוזיציה למועדונים ברחובות כמו לילינבלום ואחד העם.

הצעירים שמאבדים את מקומות הבילוי שלהם לא נשארים אדישים. תנועת "רוב העיר" שקמה מתוך הפאבים התל-אביבים היא הסנונית הראשונה במאבק מול העירייה.  

למרות הסוגיות הבוערות, נראה כי התל-אביבים בעיקר אדישים. בבחירות הקודמות, למשל רק 29 אחוזים מהם ניצלו את זכות ההצבעה שלהם. הנתון המדאיג הזה, מעיד על כך שהמועמדים השונים יצטרכו קודם כל להביא את הבוחרים שלהם אל הקלפי.