רוצה קשר רציני. מצטערת, כבר לא מתפשרת
המסרים של גברים לא רציניים תמיד היו שם, אלא שלמדתי להקשיב להם ולברוח כל עוד נפשי בי. הבנתי שמה שאני רואה זה מה יש, ושאין טעם לחפש גבר אחר שאולי מסתתר שם
מאז שהוא חזר לארצו ניסיתי לצאת לדייטים, אבל אף אחד לא גרם לי לרצות להישאר. אף אחד לא הצחיק אותי כמוהו, באף אחד לא נהניתי להביט כמו שנהניתי להביט ביופיו הזר. בשנה שחלפה כל האהבה שיש לי נשארה במחסני הלב שלי. אני עמוסת אהבה לא משומשת. אבל זו היתה גם השנה הראשונה בחיי בה אף אחד לא שבר את ליבי. זו היתה שנה טובה ללב שלי, שנותר שלם. אף אחד לא שיחק ברגשות שלי, אף אחד לא השלה אותי, כי לא נתתי לזה לקרות.
זו היתה שנה בה לא הייתי עם מי שאני לא רוצה להיות רק מפני שאני פוחדת להיות לבד. גם לא נשארתי עם מי שלא עשה לי טוב. עד לפני שנה יכולתי לצאת עם בחורים שלא התאימו לי סתם מכוח האינרציה של עולם הדייטים, אבל לא עוד.
האמירה הזו מנפה כל כך הרבה גברים
זו היתה השנה הראשונה בה אני אומרת, קודם כל לעצמי, שאני מחפשת קשר רציני. האמירה הזו מנפה כל כך הרבה גברים. כי למרות שיש גברים שמעידים שהם מחפשים קשר רציני, יש הרבה שרק אומרים ולא באמת מוכנים, מאלפי סיבות, חלקם פוחדים מאינטימיות ומקשר אמיתי ומחייב.
גיליתי שקל יותר לצאת לדייט כשאתה ממוקד במי שאתה רוצה, כי הדבר גורם לך להקשיב טוב יותר למסרים של בן שיחך. המסרים של גברים לא רציניים תמיד היו שם, אלא שלמדתי להקשיב להם ולברוח כל עוד נפשי בי. הבנתי שמה שאני רואה זה מה יש, ושאין טעם לחפש גבר אחר שמסתתר שם מאחורי הגבר שניצב מולי.
אני כבר לא מנסה לרפא גברים חולים
בשנה שחלפה, כמו בכל שנה, פגשתי כהרגלי גברים פצועים אבל הפעם החלטתי לא להיות אחות רחמניה. אני לא ז'ולייט בינוש, ואף גבר הוא לא הפצוע האנגלי שלי. אני כבר לא מנסה לרפא גברים חולים. הפסקתי להיות פסיכולוגית. אינני גיבורת-על שתפקידה להציל גברים חסרי ביטחון או גברים במצוקה, בשביל זה יש אנשי מקצוע. בשנה שחלפה, בכל פעם שראיתי גבר פצוע שלחתי אותו לרפא את עצמו. אני עייפה מלנסות לרפא גברים, זה אינו תפקידי.
ללא ספק, זו היתה שנה טובה ובריאה ללב שלי, אבל המחיר ששילמתי היה מחיר כבד של בדידות של מי שממוקד במטרתו, מי שאינו מוכן להתפשר על פחות מהטוב ביותר עבורו. זוהי דרך לא פשוטה, והיו זמנים שחשבתי אם עדיף להיות בבית לבד, או להתקשר לבחור שהכי לא מתאים לי, סתם כדי להפיג את השעמום או לקבל חיבוק סרק.
אני יודעת שיש כמה גברים במרחק לחיצת כפתור שיכולים להפיג את בדידותי הפיזית והרגשית, אבל החלטתי לוותר על התענוג המפוקפק והריקני. בחרתי לחכות לגבר שמיועד לי. מצטערת, לא מתפשרת.
זו בחירה בדרך קשה, וזו הדרך הנכונה עבורי. דרך שבסופה אוכל להניח את מקל הנדודים, לעצור את המרוץ הזה, להיכנס לבית מבטחים עם אהובי ופשוט לשחרר את הלב שלי לחופשי. לנשום נשימה עמוקה ולדעת: הגעתי הביתה.
האימייל של אורית
לפנייה לכתב/ת 
