הודו שיגרה חללית לירח
חללית המחקר, Chandrayaan-1, תקיף את הירח למשך שנתיים ותשלח אליו גשושית שתאסוף דגימות קרקע. מטרות המשימה לגלות מקורות אנרגיה ומחצבים על פני הירח ולהפוך את הודו למעצמת חלל ממדרגה ראשונה
רכב החלל ההודי Chandrayaan-1 שוגר לעבר הירח הלילה (3:20 שעון ישראל), מבסיס השיגורים של הארגון ההודי לחקר החלל (ISRO) בדרום הודו. רכב החלל שוגר על גבי משגר הלוויינים PSLV-C11, הנושא אותו למסלול הקפה ראשוני סביב כדור הארץ. כרגע מקיף רכב החלל את כדור הארץ במרחק הנע בין 25,000 ק"מ ל-370,000 ק"מ. Chandrayaan-1 מצויד במנוע מיוחד המופעל על ידי מנהלי המשימה על פני כדור הארץ, תפקידו של המנוע "להקפיץ" את החללית למסלול הקפה גדול יותר סביב כדור הארץ. לאחר שלוש "הקפצות" כאלה, צפוי Chandrayaan-1 להיכנס למסלול ההקפה של הירח ולרחף סביבו למשך שנתיים. במהלך התקופה הזו, תשוגר גשושית חלל מ-Chandrayaan-1 אל הירח. הכלי הממונע יסייר על הירח ויאסוף דגימות אותן ינתחו מערכות מתוחכמות המותקנות בו.
יחד עם הגשושית ממריאה על סיפון Chandrayaan-1 הגאווה הלאומית של ההודים. שליחת משימה (גם אם בלתי מאוישת) לירח מהווה הישג חשוב עבור תכנית החלל של תת-היבשת. הודו מחזיקה, אמנם, כבר זמן רב במעמד של מעצמת חלל בעלת יכולות שיגור עצמאיות, ובאפריל האחרון שילחו ההודים 10 לוויינים בשיגור אחד. כמו כן, טייסי חלל הודים השתתפו בכמה משימות מאוישות, במסגרת פרויקט תחנת החלל הבינלאומית. אך שאיפתה הגדולה של ממשלת הודו היא להשוות את הישגי הודו לאלו של סין ולהצטרף לארה"ב ורוסיה במעמד העל של מדינות המשגרות משימות מאוישות לחלל ולירח.
כדי להשתוות לסינים צריכים ההודים לבצע שיגור של חללית מאוישת בעצמם ולבצע הליכת חלל, הישג בו עמדו הסינים לפני כחודש. "אנחנו שואפים לגשר על הפער עם סין" אמר בהשקאר נאראייאן (Bhaskar Narayan) בכיר בתכנית החלל ההודית. "סין הקדימה אותנו בשיגור גשושית לירח, אבל היום אנו מתחילים לצמצם את הפער". הפרשן הפוליטי המקומי, אמוליה באנגולי (Amulya Ganguli) הוסיף כי "הודו רוצה שהעולם יסתכל עליה כעל מדינה מתקדמת שמסוגלת להתחרות במעצמות אחרות בגישה לחלל. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להיגרר מאחור במרוץ עם מעצמות כמו ארה"ב, רוסיה וסין".
אך שאיפות פוליטיות בצד, יש למשימה Chandrayaan-1 מספר מטלות מדעיות חשובות. המטרה העיקרית היא לחפש אחר הליום-3, איזוטופ שמדענים תולים בו תקוות רבות בתחום הפקת אנרגיה. מסתבר שמצויות בידינו היכולות הטכנולוגיות לפתח כור שיפיק אנרגיה מהיתוך גרעיני של הליום-3. כור המבוסס על הליום-3 עשוי להיות בטוח יותר מפני תקלות ופחות מזהם. הצרה היא שחומר זה נדיר מאוד על פני כדור הארץ, אך דגימות קרקע שנלקחו מהירח נותנות בסיס להשערה כי הוא זמין שם בכמויות גדולות. בנוסף, המשימה ההודית תשאף למפות את פני הירח, ולבדוק את האפשרות שניתן למצוא בו מים ומתכות יקרות. בנוסף יכינו המדענים ההודים אטלס תלת מימדי של הירח.
עלות הפרויקט Chandrayaan-1 קרובה ל-80 מיליון דולר וזה אינו הפרויקט עתיר התקציבים היחיד שנמצא בקנה של תכנית החלל ההודית. בעוד שנה מקווים ההודים לשגר לוויין שיישא טלסקופ אולטרה-סגול, אותו מפתחים ההודים בשיתוף פעולה עם מדענים ישראלים. בשנת 2014, מתוכננת משימה מאוישת ראשונה של ההודים לחלל, כשהיעד הסופי (בינתיים) הוא להציב אדם על הירח עד 2020.
ערך אנציקלופדי
ירח
גוף שמיימי המקיף את כדור הארץ, ועמו את השמש. ככלל, המלה "ירח" מתייחסת לכל לוויין טבעי של אחד מכוכבי הלכת במערכת השמש
חשיפת קיומם של אוצרות טבע נדירים על פני הירח בשנים האחרונות, הציתה מחדש את המרוץ אליו. שוב, כמו בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת, נאבקות המעצמות להקדים זו את זו בהגעה אל הלוויין הטבעי שלנו. הפעם, בולט במיוחד הממד הכלכלי של המרוץ, שקושר אינטרסים מדעיים ופוליטיים אלו לאלו עד כי קשה להבחין ביניהם. מדעני סוכנויות החלל בטוחים כי יש בידינו את הטכנולוגיה הדרושה על מנת להפיק תועלת ממחצבי הירח ולכן, הסיקו ממשלות העולם, כל הקודם להגיע אליהם זוכה. ממשלת הודו מצטרפת היום אל המרוץ לירח, נחושה בדעתה לקבל את חלקה בעוגת המחצבים.
לפנייה לכתב/ת 
ממשלות העולם לוטשות עיניים לעבר אוצרות הטבע שעל פני הירח
צילום: אי פי איי
