מנשקת בנות
דקה לפני שהיא מנחה את פרסי האמ.טי.וי האירופאי, מוציאה קייטי פרי אלבום מבטיח ומאכזב כאחד, בגלל שירים שמעניינים פחות מאשר הכותרת שלהם ותחושה שמדובר בגימיק. מזל שיש כמה בלדות שיצילו את המצב
קייטי פרי פרצה חזיתית לתודעה עם הלהיט ההיסטרי של הקיץ, "I Kissed A Girl" (לא כולל תמלוגים למיקה קרני, שסיפרה את אותו סיפור בתחילת העשור הנוכחי ולג'יל סובול, שהיה לה להיט בדיוק באותו שם ב-1995). כעת פרי ממשיכה לככב בתחנות הרדיו עם סינגל שני ומוצלח לא פחות, "Hot N Cold", שכולו מספר על מצבי הרוח של בן זוגה, שרגע אחד בא לו ורגע אחרי זה משנה את דעתו. קו מאוד דומה מאפיין את רוב האלבום, ההעצמה הנשית שבעצם הופכת את הקערה על פיה, כך שהגבר הוא הבעייתי והאישה היא הישירה שיודעת בדיוק מה היא רוצה. מצבי הרוח הגבריים הם למעשה הסחת הדעת במערכות יחסים.
אבל שריפת החזיות של קייטי פרי אינה משתלבת עם האופנה שהיא מכתיבה. היא לא רוקרית בוטה עם לוק קשוח וסוחף. להיפך, יש משהו פרחוני, צבעוני וחי במראה החיצוני שלה, שנשען על אופנת שנות ה-40, מעין תיקון לדמות האישה הקטנה במטבח. המראה דומה, האישה נשארה אותה אישה, אבל הפעם היא אומרת את אשר על ליבה, מתחכמת, לא חוסכת במילים והכל עם שפתון אדום בוהק.
פרי. החלה לפרוח במהלך הקיץ
ההתנהגות הגברית באה לידי ביטוי גם בשיר הנושא הפותח את אלבומה, "One of the Boys". בשיר, הכולל שורות כמו "במהלך הקיץ קרה משהו… ועכשיו אתה מזיל עלי ריר", היא מתארת איך הבשילה מטומבוי שמסתובבת עם הבנים לאישה צעירה, שמודעת לכך שכל החבר'ה רואים אותה אחרת ורוצים אותה פתאום. היא עצמה מאוד גאה בזה, כי יותר מכל היא כבר לא רוצה להיות אחת מהבנים, אלא אחת מהבנות והקיץ האחרון היה רק ההתחלה לפרח החדש שצמח.
היא ממשיכה להשתמש במונחים נשיים ושרה את אחד השירים, "Mannequin", על הגבר שלה, שהוא בסך הכל בובת ראווה בחנות, לא יותר. בכל הרצועות באלבום הטקסטים הם אלה שמושכים את העניין ולכל אחד מהם הייתה שותפה פרי, אך האמירות מתחילות להיטשטש כשהן נשחקות ומשוכתבות ברצועות דומות, בלי כל חידוש מוזיקלי מרענן באמת. הלחנים והשירים כמכלול הולכים ומעניינים פחות ופחות.
פרי מוכיחה בשירים השקטים שיש לה מה להציע
הגישה המזלזלת בגברים מגיעה לשיא בשיר ששמו שהכי מושך את העין, שנקרא “Ur So Gay". פרי מתלוננת על בן זוגה: "מקווה שתתלה את עצמך עם הצעיף שקנית ב-H&M... אתה כל כך הומו, אבל בכלל לא בקטע של גברים". מה שיכול להצטייר כהומופוביה (או אנטי-הומופוביה במסר הפוך על הפוך), הוא בסופו של דבר עוד גימיק ברוח האלבום. שיר ששמו יותר מעניין ממנו עצמו. זה גם השיר שגרם למדונה לפרגן לפרי בהרבה ראיונות ולהכריז שהיא מאוד אוהבת את השיר הזה - עיין ערך גימיק פופ. אולי זה גם מה שהביא להצעה שפרי תגיש את פרסי ה-EMA, של אמ.טי.וי אירופה.
חרף שני הלהיטים הגדולים שיצאו לרדיו ועוד להיט פוטנציאלי ראוי נוסף בדמות "Thinking Of You", בלדה שכתבה והלחינה לבד, האלבום של קייטי פרי מבטיח ומאכזב כאחד. יש ניסיון לתוכן בועט, אבל הוא הופך חדגוני וממצה עצמו מהר. כל ציפייה לכך שיהיה כאן משהו מעבר לפופ - משהו שמרשה לעצמו יותר ומביא סגנון חדש ומעניין - נשכחת מהר כלא היתה.
הרחק מהשירים הכיפיים והמתחכמים, הממלאים את מרבית האלבום וממאיסים עצמם על המאזין, ברצועות השקטות המעטות באלבום קייטי פרי מוכיחה שאכן יש לה מה להציע. השיר השקט המצטיין הוא "I’m Still Breathing" היפהפה, שכתבה יחד עם דייב סטיוארט, יוצא יוריתמיקס. מכאן אפשר להתחיל לדבר על ההבטחה המוזיקלית הטמונה פה בכל זאת
למען הדיוק, אף כי הוא מוגדר אלבום הבכורה של פרי, "One of the Boys" הוא למעשה השני שלה. לפני שבע שנים היא הוציאה את האלבום הראשון, תחת שמה המקורי, קייטי הדסון (לא להתבלבל עם הבת של גולדי הון). אז היה מדובר באלבום גוספל נוצרי, רחוק מאוד מיציאות כמו שירים על לנשק בחורה או לקרוא לאקס שלה הומו.
האלבום החדש הוא אולי הבעיטה בעבר המסורתי של העלמה, בת לאנשי דת, שאת צעדיה הראשונים בשירה עשתה בכנסייה. עכשיו, כשנפטרה מהיצר הראשוני להעז ולעשות משהו שמנסה ליצור טוויסט בפופ הבנאלי, אפשר יהיה לצפות מפרי לחומרים איכותיים יותר בעתיד ובאמת לסחוף.
לפנייה לכתב/ת 
