5 איומים אפשריים על הכלכלה הישראלית

הרחק מאור הזרקורים מתכנסים בחודש האחרון מדי יום נציגי משרד האוצר, בנק ישראל ורשות ניירות ערך לחמ"ל משותף. המטרה: שיתוף פעולה והעברת מידע בין שלושת הגופים החולשים על המערכת הכלכלית בישראל, כדי לגבש פתרונות מדף לכל אחד מהתרחישים שעלולים לייבא את מחנק האשראי הגלובלי לישראל.

החמ"ל המשותף החליט לאמץ כמה דפוסי פעולה מהעולם הצבאי לטיפול במשבר: הגדרת זמן ההפעלה של הפתרונות שגובשו, למשל, הושאלה מהעולם הצה"לי - "ש+12", כך ש-12 שעות לאחר שיווצרו תנאים כלכליים שיצריכו התערבות רגולטורית יופעל אחד הפתרונות.

המערכת הפיננסית הישראלית אמנם נכנסת למשבר האשראי במצב טוב מעמיתותיה בארצות הברית ובאירופה, אך מי שסבור כי משבר האשראי יחלוף מעל ראשו של המשק הישראלי כנראה לא קורא נכון את המפה. מצד שני, החוליים שעמם עלול המשק הישראלי להתמודד שונים מאלה של המשקים בארה"ב ובאירופה - ולכן התרופות שהוא נדרש להן שונות גם הן.

האיומים האפשריים

1. קריסה של המערכת הבנקאית

סבירות: נמוכה ביותר. פתרון אפשרי: מאחר שהסבירות כה נמוכה, בינתיים לא גובשו פתרונות אפשריים.

2. מחנק אשראי בנקאי

סבירות: נמוכה. פתרון אפשרי: מי שעלול להיפגע מכך הם בעיקר העסקים הקטנים והבינוניים, ולכן בירושלים שוקדים על הקמת קרן אשראי לעסקים קטנים ובינוניים, וכן על עידוד הקמתן של "Distress funds" - קרנות המתמחות במימון לעסקים במצוקה.

3. פדיונות בקופות הגמל

סבירות: בינונית. פתרון אפשרי: אחת האפשרויות שנשקלות כיום על ידי הרגולטורים היא לבטח רק את הכספים שמיוחסים לפנסיונרים או לכאלו שעומדים לפני פרישה, וכך להקטין את ההיסטריה, אם זו אכן תתפתח.

אפשרות אחרת היא להבטיח תשואה לכל הסכום - ולקוות שלא יידרשו לכך - או להעניק ביטוח למפקידים, אך לדרוש בגינו תשלום כלשהו. על פניו, האפשרות השלישית נראית הנכונה ביותר, שכן היא לא מבטלת לחלוטין את העיקרון הבסיסי שעליו מושתת שוק ההון: כדי להשיג תשואה גבוהה יותר צריך לקחת סיכונים גדולים יותר.

4. חוסר סחירות באג"ח קונצרניות

סבירות: בינונית פלוס. פתרון אפשרי: אחד הפתרונות לבעיית הנזילות הוא התערבות של משרד האוצר בשוק הקונצרני, אך פתרון זה לא חף מבעיות: מדוע שהמסים של אזרחי המדינה ישמשו להצלה של טייקון כזה או אחר שלקח סיכונים מיותרים? אילו איגרות חוב לקנות ואילו לא? מתי לקנות ומתי לא?

פתרון אחר הוא יצירת תמריץ לקופות הגמל ולקרנות הפנסיה לרכישת איגרות חוב קונצרניות. אחד התמריצים הללו עשוי להיות ביטוח על החלק שמוערך כמגלם "היסטריה", ותשלום מלא על החלק הכלכלי. גם כאן לא מדובר בפתרון מושלם, שכן "המחיר הכלכלי" אינו אקסיומה, ונתון להערכה סובייקטיבית של המעריך. עם ההתפתחויות הכלכליות הדרמטיות המתרחשות בכל יום, מה שנראה "כלכלי" ביום אחד, נהפך היסטרי ביום שלמחרת.

5. קשיי פירעון במימון החוץ-בנקאי

סבירות: בינונית פלוס. פתרון אפשרי: כפי הנראה כרגע, חלק מהאחריות לטיפול בחוב ולהסדרתו תוטל על הנאמנים של איגרות החוב, ולא מן הנמנע כי אלו יפוקחו עוד יותר על ידי רשות ניירות ערך.

הכתבה המלאה - היום ב"כלכליסט"