מצב בחי-רע

ספק אם יש מילת גנאי או קללה עסיסית אחת שלא הוטחה בסוף השבוע באלי ישי. יו"ר ש"ס הצליח להקים על עצמו את שנאתם של רבים מחבריו הפוליטיקאים, שרואים בו את האחראי העיקרי לבחירות הקרובות, וגם לחזרתם של חלקם הביתה.

כן, אמרו הפוליטיקאים, אחרי שכבר חשבנו שהוא מוביל את ש"ס אל דרך השפיות והממלכתיות, הוכיח ישי כי אינטרסים אישיים צרים הם אלה שמובילים אותו, הוכיח שהקוד הגנטי של ש"ס לא השתנה וכנראה גם לא ישתנה. אחריות, אמר פוליטיקאי בכיר ביותר, היא מילת גנאי בכל מה שנוגע לישי ולמפלגתו. לנוכח המופע הציני של אלי ישי, פתאום כבר לא נעים לחשוב מה שנכתב על אהוד ברק בשבוע שעבר.

אם נשים בצד את האינטרסים הלגיטימיים של מפלגות האופוזיציה, אין יותר מדי סיבות טובות לשמוח לקראת הבחירות הבאות. למעשה, הבחירה בבחירות היא "בחירע" – בחירה רעה שנולדה בלית ברירה. אם כל מה שמספרים לנו על האתגרים העומדים בפני המדינה נכונים, ואם המשבר הכלכלי העולמי הוא לא מזימה לא משעשעת של הסוחרים בוול סטריט, הרי שלגרור את המדינה לשלושה חודשי שיתוק וקשקוש פוליטי אינסופי היא בחירה רעה.

ספק רב אם הקואליציה והכנסת הבאות יהיו אימפוטנטיות פחות מהממשלה והכנסת היוצאות. מבנה המערכת הפוליטית הישראלית אינו מאפשר לקבל כאן הכרעות והחלטות ממשיות, מבלי להיות נתון לחסדיו של חבר כנסת כזה או אחר, מבלי להצטרך לנהל משאים ומתנים אינסופיים עם כל רבע סיעה מפוצלת.

אולי תחילתה של דרך חדשה