מה הקשר בין חתול הבית לאלרגיה ואסתמה?

לכאורה הכל היה צריך להיות מושלם בחייה של דורית, 22. היא סיימה את שירותה הצבאי, חזרה מטיול ארוך במזרח הרחוק, הכירה חבר מקסים ויחד הם שכרו דירה מתוקה בלב תל אביב. אלא שמשהו השתבש בדרך. זה התחיל בהצטננות קשה והמשיך בכאבי ראש ושיעול. שפעת, היא חשבה לעצמה, וקנתה בבית המרקחת סירופ וטיפות אף שהועילו כמו כוסות רוח למת. אפה היה סתום כל הזמן, היא איבדה את חוש הריח, העיניים נראו תמיד אדומות ונפוחות, ועור הפנים היה יבש, אדמומי ומגרד. גם ויטמינים וטיפות הומיאופתיות שנטלה לחיזוק המערכת החיסונית לא הועילו. רופא המשפחה המליץ על טיפול אנטיביוטי למשך שבוע. לשווא.

ואז, כשכבר השלימה עם העובדה שתצטרך להסתובב עם אף מנוזל וסתום, צמודה לטישו ולטיפות אף, היא התעוררה לילה אחד מבועתת. זיעה קרה כיסתה את פניה, וגרוע מכך, היא לא הצליחה להכניס או להוציא אויר. לחדר המיון היא הגיעה כשהיא סובלת מקוצר נשימה חריף וריכוז חמצן נמוך בדם. דורית טופלה באינהלציות, בזריקת אדרנלין ובסטרואידים, והיא שוחררה עם טיפול במשאף ונטולין לחולי אסתמה. אלא שזה לא היה סוף הרומן עם בית החולים. באותו החודש היא שבה ומצאה את עצמה במיון עוד שלוש פעמים עד שלבסוף הופנתה למרפאתי.

החתול וקרדית האבק

כשראיתי אותה לראשונה היא הייתה בעיקר ממורמרת על הזקנה המוקדמת שקפצה עליה. בבדיקה היא הייתה ללא קוצר נשימה, אך על פני הריאות שמעתי צפצופים עדינים, אפה היה מנוזל מאוד, ועל זרועותיה ופניה היו סימני אודם

 ואקזמה של העור. בתפקודי ריאה הודגמה הפרעה בזרימת האוויר. צילום החזה היה תקין לחלוטין. האבחנה: נזלת כרונית המלווה באסתמה כתוצאה מאלרגיה.  

בשלב הראשון החלטתי לערוך לה אבחון כדי לגלות למה היא אלרגית. הבדיקה מבוצעת על־ידי טפטוף החומרים החשודים כמעוררי האלרגיה על העור וביצוע דקירה עדינה עם קיסם. אם קיימת רגישות יתר, תופיע תגובה עורית דמוית עקיצה במקום הדקירה. בבדיקת האלרגיה של דורית נכללו אבקני צמחים הפורחים בארץ ברוב עונות השנה, תרחיף נבגי עובשים, תרחיף המופק מג'וקים (שבשנים האחרונות הוכרו כמחוללי אלרגיה משמעותיים), תרחיף מנוצות, תרחיף המכיל את מרכיבי אבק הבית ותרחיפים המופקים מהפרשות ומפרוות חיות הבית. בתוך דקות ספורות הופיעה תגובה עזה בשתי נקודות. בדיקת האלרגיה העידה על רגישות יתר לפרוות חתול ולקרדית אבק הבית.

צמצום חשיפה

כשביקשתי ממנה שתנסה לנחש למה היא נמצאה אלרגית, היא לא ידעה לענות, ואז שאלתי לשמה של החתולה שלה. "זה לא יכול להיות", היא טענה מיד. "בבית הוריי היה לנו חתול שגדל איתנו ולא הייתי אלרגית בכלל. אני לא מאמינה ששלומית קשורה למצבי".

את שלומית, כך התברר, היא אימצה בשנה האחרונה. את מרבית ימיה היא בילתה בחדר השינה. הסברתי לה שאלרגיה עלולה להתפתח פתאום באמצע החיים דווקא אצל אנשים שגדלו עם חתול בבית. המערכת החיסונית טועה ומפתחת עם הזמן בחולים אלה נוגדנים כנגד החלבונים המגיעים מעור או מהפרשות החתול. אלרגיה לפרוות או להפרשות החתולים היא אחת האלרגיות הבעייתיות. החשיפה לחתול גורמת להתקפים קשים העשויים להתרחש על בסיס יומיומי. האלרגיה לא קשורה ישירות לכמות הפרווה או למידת הנשירה ובטח שלא לסוג החתול. "אז מה עושים?" היא שאלה בייאוש, "אני לא רוצה לסלק אותה מהבית". "מובן שזה יכול היה להיות הפתרון הטוב ביותר", עניתי, "אבל מכיוון שמבחינתך זה לא בא בחשבון, ננסה להתמודד עם הבעיה באמצעות צמצום החשיפה. הרחיקי את שלומית מחדר השינה ותנקי אותה באמצעים מתאימים".

הבעיה השנייה הייתה קרדית אבק הבית. זהו חרק מיקרוסקופי השוכן באבק הבית, הוא מחבב חום, לחות וצל וניזון בעיקר מחלקיקי עור הנושרים מאיתנו ולכן הוא מחבב במיוחד שטיחים, מצעים ובגדים. אצל דורית כיסה שטיח מקיר לקיר כל הדירה השכורה. ופה הייתה טמונה הבעיה. עם כל הרצון ומאמצי הניקיון אי אפשר לנקות שטיח מקיר לקיר באופן מושלם. הפתרון המעשי היחיד הוא להסיר את השטיח מקיר לקיר או לעבור דירה.

החיסון הגואל

דורית חזרה לביתה עם שלל עצות, מרשמים לטיפול סביבתי בחתולה ובאבק של הבית, מכתב לבעלת הדירה ועם טיפול תרופתי חדש נגד אלרגיה ואסתמה. הטיפול כלל שימוש במשאף משולב המכיל חומר המרחיב את דרכי הנשימה וחומר סטרואידלי המטפל בדלקת. במקביל המלצתי לה לטפל בנזלת האלרגית בעזרת תרסיס נוגד דלקת סטרואידלי ובתרופה אנטיהיסטמינית חדשה שאינה מרדימה כלל. אגב, בעבר הייתה נטייה להזניח את הטיפול בנזלת האלרגית, אך היום אנו יודעים כמה חשוב לשלב בין הטיפול באף לטיפול בריאות, מאחר שמדובר באותה מערכת נשימה. אסרתי על דורית להשתמש בטיפות האף הנמכרות ללא מרשם בבתי המרקחת שכן השימוש בהן עשוי לגרום לנזק בלתי הפיך לרירית האף העדינה ולאיבוד חוש הריח.

לאחר חודש היא חזרה לביקורת. היא הרגישה הרבה יותר טוב ונראתה מעודדת ומחויכת. שלומית אמנם עדיין איתה, אבל כבר לא מרשים לה לישון עם "ההורים", בעלת הדירה הסכימה להסיר את השטיח מקיר לקיר, והטיפול

 התרופתי החל לתת אותותיו. היא הפסיקה להתעורר בלילות קצרת נשימה, האף היה פתוח, וחוש הריח חזר. בבדיקה מצאתי שיפור ניכר גם בתפקוד הריאות. הבעיה שנותרה הייתה ההזדקקות לתרופות רבות: משאף, כדור ותרסיס לאף. הצעתי שבהדרגה נעבור לטיפול פשוט יותר: מתן כדור אחד נוגד לויקוטריאנים (במסגרת), תרופה יעילה ובטוחה שפותחה בשנים האחרונות. "אז זהו. סיימתי עם הסיפור הזה", היא אמרה בהקלה. "לצערי, לא ממש", נאלצתי להשבית את שמחתה. "טבעה של האלרגיה לשוב ולהתפרץ אם תיחשפי מחדש למחוללי האלרגיה, וייתכן מאוד שמעת לעת תזדקקי לטיפול אינטנסיבי יותר במשאפים וכדורים. אך בינתיים, את מרגישה טוב, איכות החיים שלך השתפרה ואת מודעת לגורמים הסביבתיים שגורמים להתפרצות המחלה. גם זה משהו".

"ואין איזושהי תרופת קסם שתרפא אותי לתמיד?" היא שאלה מאוכזבת. "יש משהו", עניתי, "קוראים לזה אימונותרפיה, זהו חיסון לאלרגיה. בניגוד לתרופות שמטפלות רק בתסמינים ובדלקת, החיסון לאלרגיה גורם למערכת החיסונית לפתח סבילות למחוללי האלרגיה. הטיפול ארוך ודורש השקעה והתמדה, אך בהחלט יעיל ובטוח". דורית הרהרה מעט. "בינתיים אסתפק בטיפול התרופתי", אמרה. "בעתיד, כבר נראה".

אלרגיה

מה זה? אלרגיה הוא שם כללי למצב שבו המערכת החיסונית שלנו מחליטה לפעול במרץ, אך ללא שום הצדקה, כנגד גורמים טבעיים וחפים מפשע בסביבתנו.

מי סובל מזה? האלרגיה שכיחה יותר בילדים, אך היא עשויה להופיע בכל גיל וללא הבדל בין נשים לגברים. המחלות האלרגיות הן רבות, ושיעור הבעיות האלרגיות בעולם המערבי נמצא בעלייה מתמדת. ההערכה היא ששליש או רבע מהאוכלוסייה עשויים לסבול מהן.

למה זה קורה? הביטויים האלרגיים תלויים בגורם ובדרך החשיפה אליו. אלרגיה לגורמים סביבתיים החודרים לדרכי הנשימה שלנו תגרום להתפתחות נזלת אלרגית, סינוסיטיס ושיעול, ובמקרים הקשים יותר גם לאסתמה שלמעשה נובעת מכיווץ דרכי הנשימה עקב התגובה האלרגית. למרות שקיימת נטייה גנטית ומשפחתית לאלרגיה ולאסתמה, לא חייבים להיוולד אלרגיים ולעתים מתפתחת בעיה רק בגיל מבוגר ואפילו בקשישים. לעתים קרובות שינוי באורח החיים, בסביבת המגורים או בעבודה הוא שגורם להתפרצות האלרגיה והאסתמה.

1. באמצעות טיפול תרופתי משולב לאסתמה ולנזלת אלרגית. לטיפול באסתמה נהוג לתת אחד או יותר מהתרופות הבאות, בהתאם לחומרת המחלה: משאף המכיל מרחיבי סמפונות קצר טווח ("ונטולין"), טיפול נוגד דלקת במשאפים ("בודיקורט" או "פלקסוטייד"), טיפול בנוגדי לויקוטריאנים ("סינגולייר"), טיפול במשאף משולב המכיל מרחיב סמפונות ארוך טווח וחומר נוגד דלקת ("סימביקורט" או "סרטייד").

לטיפול בנזלת האלרגית נהוג לתת אנטי היסטמינים, תרסיסים נוגדי דלקת לנזלת וטיפול בנוגדי לויקוטריאנים ("סינגולייר").

2. טיפול סביבתי מונע להימנעות מחשיפה למחוללי האלרגיה.

3. חיסונים כנגד מחוללי האלרגיה (אימונותרפיה).