עמותת "אני ישראלי" הגישה ערעור לעליון

עמותת "אני ישראלי" ממשיכה במאבק על העתירה לביטול רישום הדת וההשתייכות האתנית במרשם התושבים. העמותה קמה בכדי להביא את מדינת ישראל להכרה בלאום הישראלי ומנהלת מזה שבע שנים מאבק לרישום כל אזרח ישראלי המבקש זאת, כבן הלאום ה"ישראלי".

בשנים האחרונות ערכה העמותה החתמה של אזרחים על ההצהרה "אני ישראלי", אלפי אזרחים הצהירו באמצעותה כי: "אני מצהיר/ה שאני שייך/כת ללאום הישראלי", והביעו את הזדהותם עם התביעה לזהותם כישראלים בסעיף הלאום במקום הזיהוי האתני-דתי. לאחר שנאספו אלפי חתימות, החלה העמותה לפעול בתחום המשפטי. עשרים ואחד אזרחים פנו לבית המשפט המחוזי וכעת הם מנהלים ערעור לעליון, בבקשה לקבל "פסק דין הצהרתי", בו יאשר בית המשפט שהעותרים שייכים כולם ללאום הישראלי, וכי על השלטונות לרשום אותם כישראלים במקום ה"לאום" שרשום במרשמי הזהות שלהם.

העותרים, בהם המחזאי יהושע סובול, הפרופסורים יוסף אגסי, יוברט לו-יון, יהושע פורת ואיתמר אבן זהר, הח"כ לשעבר אורי אבנרי, המוסיקאי אלון אוליארצ'יק, השרה לשעבר שולמית אלוני, עאדל קעדאן, (שעתירתו נגד היישוב קציר הביאה עקרונית לביטול אפלית ערבים ברכישת קרקעות לבניה) ואחרים, טוענים שהמדינה מגדירה את לאומיותם בעל כרחם על פי דתם, תוך פגיעה בזכויות האזרח שלהם ובניגוד לאמנות בינלאומיות שישראל חתומה עליהן.

עשרים ואחד אזרחים פנו לבית המשפט בבקשה לקבוע שמשרד הפנים אינו רשאי לחייב

אותם להרשם כבני הלאום היהודי, הערבי או האחר. לדעתם, כל אזרח ישראלי רשאי, אם הוא רוצה בכך, להרשם כבן הלאום הישראלי ולהמנע מרישומו על פי מוצאו הדתי או האתני כ"יהודי" "ערבי", "דרוזי", "צ'רקסי" וכדומה.

העותרים, טענו כי בכל הדרכונים הישראלים רשום שנושא הדרכון הוא בעל "Israeli Nationality" שמבטא את אזרחותו ולאומיותו הישראלית של בעל הדרכון. "לא ייתכן שישראל תכיר בלאום הישראלי כלפי חוץ – כלפי מדינות העולם – ותסרב להכיר בו ברישומים לצרכי פנים", נטען בעתירה.

פסק הדין - הנושא "אינו שפיט"

בסיומו של הליך שהתקיים בבית המשפט המחוזי בירושלים, במשך יותר משנתיים דחה השופט נועם סולברג את העתירה, וקיבל את עמדת המדינה שטענה כי נושא הלאום "אינו שפיט". לבית המשפט העליון הוגש בימים אלו ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים להמנע מדיון בבקשתה של קבוצת העותרים לקבל פסק דין הצהרתי על היותם בני הלאום הישראלי, בנימוק שנושא רישום הלאום הישראלי "אינו שפיט".

המערערים, המיוצגים על ידי עורכי הדין יואלה הר-שפי ויוסף בן משה, מצטטים את מגילת העצמאות וקובעים שבהכרזת המדינה קם הלאום הישראלי, המורכב מבני "העם העברי העצמאי בארצו" ו"בני העם הערבי תושבי מדינת ישראל" שנקראו "לשמור על שלום וליטול חלקם בבניין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה." הללו חולקים על קביעתו של השופט סולברג כי "לא נוצרה במדינת ישראל אומה ישראלית בנפרד מן העם היהודי".

עוד טוענים העותרים, שהפרקטיקה הישראלית ברישום הלאום עומדת בניגוד לאמנות בינלאומיות, בהן הצהרת זכויות האדם של האו"ם מ-1948 והאמנה האירופית על לאומיות מ-1997.

עם הגשת הערעור אמר יו"ר העמותה פרופסור עוזי אורנן, בלשן בעל שם עולמי ופעיל זכויות אדם: "החלטת בית המשפט המחוזי שגויה, קודם כול משום שבעצם הכרזת העצמאות נוצר לאום למדינה, וזהו הלאום הישראלי, שכמו בכל מדינה הוא נושא את שם המדינה. לאום  זה", הוסיף אורנן  "כולל את כל אזרחי המדינה, בלי כל הבדל בדת או בגזע, ומגילת העצמאות מתחייבת שלכולם אזרחות שווה ומלאה". 

עוד הוסיף  אורנן כי "המהומות הקשות שאירעו בחגים בין יהודים לערבים בעכו מוכיחות שאי קיום ההתחייבות לשוויון אזרחי ולאומי ברוח מגילת העצמאות הוא מקור לאסון מתמשך". הוא אף הבטיח שהעמותה תמשיך במאבק המשפטי והציבורי כנגד התקנות המנציחות את השסע ואת אי השוויון בין הקבוצות הדתיות והאתניות בישראל.

"תנאי הכרחי להשגת שוויון אמיתי ושלום במדינה הוא הקביעה שכל האזרחים הם 'בני הלאום', ושום אדם לא יהיה מופלה בגלל מינו, דתו, מוצאו, גזעו, צבע עורו או השקפותיו" מסכם אורנן. "רישום רשמי של לאום אחיד לכל האזרחים הוא הצעד הראשון כדי להתגבר על הקיטוב הקשה ועל האפליה בין ה'מיגזרים' המרכיבים את אוכלוסיית המדינה הזו, כולנו חוסים בצל קורת גג משותפת ולמרות הביקורות כולנו מעריכים את חיינו המשותפים ורוצים בהמשך שלֵו שלהם".

• לעצומת הרשת של עמותת "אני ישראלי", לחצו כאן .