אל החלמוניות ביער להב

הכירו את החלמונית

הפרח שייך למשפחת הנרקיסים והוא מהסימנים המובהקים המבשרים את בוא הסתיו. הצמח, בעל בצל גדול, מצמיח בסתיו פרחים צהובים גדולים, בצבע חלמון עמוק ובוהק, הפורחים בקרבת האדמה. גם בתקופה בה רוב הצמחים עדיין לא פורחים, הוא מקדים את השאר ובולט בייחודו לתקופת פריחה מרהיבה וקצרה של שבועיים עד שלושה שבועות. בשל התופעה הייחודית הפרח זכה לכינוי "פרח התדהמה הצהוב".

אורך עלי העטיף של הפרח נע בין 5 ל-8 ס"מ. הצמח הינו רב-שנתי ובצלו עטוף קליפות דקות חומות, בדומה לבצלי הצבעוני. כל בצל מצמיח בין פרח אחד לשניים. בבקרים פורש הצמח את עלי כותרתו ולעת ערב הוא סוגרם בחזרה.

סיפור מעניין קשור לדרכי התפשטותה של החלמונית. שלא כצמחים אחרים המאבקים ונישאים ברוח למקומות אחרים שם הם מכים שורש – התפשטותה של החלמונית הוא בעזרת נמלים. מן השחלה של הפרח מתפתח לקט בשרני הנישא על עוקץ קצר. עם ההבשלה מתבקע הלקט ומפזר גרעינים שחורים בהם גופיף לבן העשוי רקמה שמנונית. גופיף זה משמש פיתיון לנמלים האוכלות אותו. כך מפיצות הנמלים את זרעי החלמונית.

"פרח התדהמה הצהוב". חלמוניות בנגב (צילום: רז ארבל)

תעודת זהות

משך הסיור: כ-4-3 שעות בהתאם להתעניינות. 

שטח יער להב: משתרע על פני כ-30,000 דונם.

יוצאים לדרך  

תחילה נבקר בעמק החלמוניות, בגבעות גורל שבסמוך ללהבים (צפונית לבאר שבע) ונתרשם ממקבץ של החלמונית הגדולה (Sternbergia Clusiana).  

בתום הביקור בחניון החלמוניות ובגבעות גורל נצא לפקוד את יער להב. ראשית נבקר במרכז ג'ו אלון ומוזיאון לתרבות הבדואים. המוזיאון הקרוי על שמו של טייס חיל האוויר, ג'ו אלון, ממוקם בלב היער ומשלב פעילות מחקרית-לימודית עם מוזיאון המוקדש לתרבות הבדואים. התצוגה עשירה וכוללת צפייה בסרט, האזנה לסיפורי עם, ביקור באוהלי האירוח, מיצג לתולדות ההתיישבות היהודית בצפון הנגב, תצוגה מפעילות הקק"ל - "המדבר המתעורר", מרפסת תצפית על דרום השפלה וספר המדבר והפעלות לכל המשפחה.

תצוגה במרכז ג'ו אלון (צילום: מאיר אזולאי)

נמשיך בכביש לעבר מגדל התצפית וניסע כשני קילומטרים דרומה בדרך העפר על פי השלט המכוון לחורבת רימון (ח'ירבת אל רמאמין) - שרידי בית כנסת קדום של יישוב יהודי מימי בית שני (נחמיה י"א, כ"ט). תושביו נמנו עם שארית הפליטה, שלא גלתה לבבל. במרכז המבנה ששרד, נותרו חלקי קירות ופריטים ארכיטקטוניים ורצפה בה חקוקים חמישה עיטורי רוזטות, קישוט יהודי אופייני לימי בית שני. בראשית שנות ה-80 של המאה הקודמת נטעה קק"ל במקום חורשת עצי אלת הבוטנה (ידוע גם בשם "פיסטוק"). כאשר עצים אלה החלו להניב פירות, בראשית שנות ה-90' הפך המקום למושבת ציפורים נודדות. יער להב מהווה למעשה הזדמנות אחרונה עבור ציפורי שיר רבות לצבור אנרגיה אחרונה לקראת המשך המסע. פירות העצים שניטעו במקום מהווים מקור אנרגיה חשוב לציפורים הנודדות. באתר קיימת תחנה לטיבוע ציפורים.

נשוב לכביש הראשי של היער ונמשיך לעבר מגדל התצפית. המגדל נישא לגובה של 518 מטרים מעל פני הים וממנו נשקף נוף של שפלת יהודה, הרי חברון, מישור החוף הדרומי ובקעת באר שבע. המגדל משמש את יערני קק"ל לשמירה על היער מפני אש. (העלייה למגדל אסורה!).

משם נמשיך לתל חליף וחורבת חליף – מצפון לקיבוץ להב. תל המזוהה עם רימון, יישוב הנזכר בנחלת שבט שמעון (יהושע י"ט, ז'). בתל התגלו שרידים מתקופת הברונזה ומן התקופה הישראלית הקדומה (המאות ה-9-6 לפנה"ס). מראשו נשקפת תצפית נאה על מישור החוף. חלק מן השרידים נפגע בשנות החמישים, בעת חפירת תעלות קשר למטרות צבאיות. בחורבת חליף (חורבת חוילפה) נמצאו שרידי כלים מהתקופה המצרית, ובסמוך מערות קבורה יהודיות מן המאות ה-3-2 לספירה, עדות לקיום יישוב יהודי בשפלה לאחר מרד בר כוכבא.

נחזור שוב לכיוון מגדל התצפית ומעט לפניו מסתעפת דרך עפר שפונה לשיפוליו המערביים של היער. באחד מעיקולי הדרך הכשירה קק"ל רחבת תצפית מקורה - מצפור קראל, שפניה אל מישור החוף הדרומי. כעשר דקות הליכה למרגלות התצפית בו שוכנת חורבת אבו חוף - יישוב מן התקופה הביזנטית וכנסייה, שעמודיה מוטלים על הקרקע. בחורבה התגלה מבנה קולומבריום – בעל כוכים קטנים, בדמות שובך יונים. הוא יוצא דופן בכך שהוא בנוי מאבן ולא חצוב בסלע, כמו שאר מבני הקולומבריום בשפלה. במקום ישנם גם שרידי יישוב מהתקופה הכלכוליתית ולכן באר המים שנחשבת כעתיקה ביותר מסוגה בעולם.

מגדל תצפית ביער להב (צילום: ארכיון הצילומים קק"ל)

כיצד מגיעים