"יפה" פלוס "חנון" בסיר לחץ שווה זוג בני אדם

אז בהתאם לדרישה הזאת, "היפות", שאכן היו כולן נאות מאוד וחטובות ביותר, קבעו שהשמש זורחת ושוקעת בתוך הים, התפוקקו מרוב צחוק וחשבו שבית המקדש חרב ב-1967. "החנונים" הגיעו עם חולצות פלאנל משובצות, נעלי קיפי ומשקפיים עבי מסגרת. למעשה, אחד מהם, שחר, נראה שילוב של שני גיבורי "עולמו של וויין" גם יחד.

הסתכלתי על שתי הקבוצות האלה כמו שהן הסתכלו זו על זו - כמו על שני שבטים מוזרים. באמת יש אנשים כאלה?

רעות וחברותיה תלו באיציק וחבריו מבטים המומים, ולהפך. הבנות היו המומות מהסרבול, חוסר החן והקלאמזיות, שלא לומר כיעור, של חבורת המהנדסים / גיקים / חובבי מד"ב שהתכנסה בווילה. הבנים היו המומים מהיופי, התלבושות וקלילות המחשבה, שלא לומר טמטום, של הדוגמניות / סטייליסטיות / ברמניות.

תחילת התוכנית היתה כמו בליינד דייט כפוי

לדעתי, למרות הסטריאוטיפים, הקריקטורות, והמניפולציות שנעשו מן הסתם על ידי ההפקה, כי אחרי הכל זה טלוויזיה, אפשר ללמוד מ"היפה והחנון" משהו חשוב על יחסים. תחילת התוכנית היתה כמו בליינד דייט כפוי, וסיומה - כמו זוגיות ארוכת טווח. מתפשרים, גדלים, מתפתחים, לומדים זה מזה, מתרגלים. זה אפרופו הדיונים שיש לנו כאן מידי פעם על רשימות מכולת למיניהן. הסדרה הזאת יכולה ללמד אותנו שגם אם אתה מעדיף דוגמנית בלונדינית ארוכת רגליים, ואת מעדיפה טייס שחרחר תמיר, מאוד יכול להיות שאילו היו מכניסים אתכם לחדר אחד למשך תקופה עם הטיפוס ההפוך לחלוטין לזה שמופיע בחלומותיכם הרטובים - הייתם יוצאים זוג.  

אז לא, פינגווינית, ממש לא! אנחנו לא כותבים שאסור להתאהב, שאסור להתחתן, אדרבה. ערוץ יחסים מפרסם בראשית כל שבוע, דבר ראשון על הבוקר, סיפור אהבה וזוגיות מהחיים ("זוג השבוע"). פאנל היועצים, המורכב מפסיכולוגים, סקסולוגים, מאמנים, עורכי דין ואפילו פילוסוף אחד, משיאים עצות לקראת זוגיות, איך לקיים אותה, ומה עושים בזמני משבר. רבים מהכותבים מספרים ברגישות על הכיף של האהבה ומתגעגעים אליה בהיעדרה.

כולם מתגודדים איפה שיש אקשן

אני לא רוצה להישמע קיטשית, ומצד שני לא רוצה להיות צבועה. אני מוקירה את סיפורי האהבה הקסומים של ישראל קליוסטרו, של דני דין, של אלעד שיינפלד, ושמחה מאוד בסיפורי ההצלחה של הזוגות (גם אם לא הכירו דרך ג'יידייט!). אני מקפידה לפרסם סיפורים כאלה, כי הם מעוררים תקווה ומעודדים. אבל אם תשימו לב - אתם עצמכם, הקוראים, פחות אוהבים לדבר על הסיפורים היפים האלה. אזור הטוקבקים שמתחת לסיפורים החיוביים והמלבבים די שומם. משום מה, ואולי מטבע הדברים, כולם מתגודדים איפה שיש אקשן, ואז נראה כאילו כל הזמן יש מלחמה וכולם קורבנות.

כך אני מקווה. כך אני מאמינה.

• יש לכם סיפור היכרות משעשע / מרגש / מיוחד במינו? כיתבו לנו את הסיפור וצרפו תמונות.