אומת הפסים והכוכבנים

תמיכתו הנלהבת של ברוס ספרינגסטין בברק אובאמה, מאז אפריל השנה, היא רק חוליה אחרונה בשרשרת ארוכה של קשרים אמיצים בין כוכבים לנשיאים. מי שחושב שהקשר בין פופ לפוליטיקה התחיל כשביל קלינטון אימץ את השיר של פליטווד מק, "Don't Stop Thinking About Tomorrow" כשיר הקמפיין שלו, צריך לחזור אחורה כמה עשרות שנים.

אובאמה וספרינגסטין. נולדו ביו.אס.איי (צילום: רויטרס) 

אם בוחנים את מנהיגי צפון אמריקה בחצי השני של המאה ה-20, לא מפתיע לגלות שהיו אלה בעיקר הדמוקרטים שטיפחו קשרים עזים עם כוכבי הרוק. רפובליקנים העדיפו, כצפוי, ז'אנרים מעט יותר שמרניים, כמו מוזיקה קלאסית (ג'רלד פורד אמר על ארתור רובינשטיין כי הוא "העניק את האושר שבחיים") או קאנטרי, עליו אמר רונלד רייגן, "זו לא מוזיקה קלאסית, אבל זו קלאסיקה אמריקאית".

הראשון שהכניס קצת אבק כוכבים לבית הלבן היה ג'ון קנדי, לו היו, כידוע, קשרים ענפים בעולם הבידור. מלבד הקשר היותר-מאמיץ עם מרילין מונרו, היה קנדי מקורב ל-"Rat Pack" החבורה של פרנק סינטרה, דין מרטין, סמי דיוויס ג'וניור, ג'ואי בישופ ופיטר לופורד. הסיבה לכך היתה משפחתית: לופורד היה גיסו של קנדי, כבעלה של פאט, אחותו הקטנה של הנשיא. סינטרה, תומך נלהב של קנדי, אפילו לקח את להיטו "High Hopes" והקליט גרסה שהיא תעמולת בחירות טהורה, גם אם חיננית למדי.

אבל החיבה לא תמיד היתה הדדית. קנדי, מצידו, חשש מעט שקשריו של סינטרה עם העולם התחתון יחבלו בקריירה שלו. בעקבות עצה של אחיו בובי, שיצא באותה תקופה למסע צלב נגד המאפיה, הוא אפילו ביטל תכנון ללון בביתו של סינטרה בפאלם ספרינגס. זאת אחרי שסינטרה הנלהב שיפץ מחדש את הבית עבור הביקור, הכשיר מנחת למסוקים והתקין במקום 25 קווי טלפון ושירותי טלקס לאנשי הלשכה. כשקנדי בישר שהוא ישהה במקום זאת אצל הזמר בינג קרוסבי, בעל התדמית הנקיה יותר, סינטרה לא סלח.

מימין: בובי קנדי עם לופורד וסינטרה (צילום: Gettyimages) 

ומה עם יריבו הרפובליקני של קנדי? ריצ'רד ניקסון נפגש עם האחד והיחיד, אלביס פרסלי. אלא שבאותה תקופה, פרסלי לא היה במיטבו, בלשון המעטה. בדצמבר 1970, כשמלך הרוקנ'רול כבר היה במגמת דעיכה, מסומם ופרנואידי, הוא החליט לפנות לנשיא. הוא כתב לניקסון מכתב (על נייר מכתבים של חברת תעופה) והביע רצון להיפגש איתו כדי להעניק לו שי ולהציע את עצמו כסוכן פדרלי. באיזה נושא? במלחמה נגד הסמים, למרבה האירוניה.

"עשיתי תחקיר מעמיק בנושא שימוש בסמים וטכניקות שטיפת מוח של הקומוניסטים ואני בדיוק נמצא במקום שבו אוכל לסייע לך", אמר מלך הרוקנ'רול. "אנשי תרבות הסמים, הפנתרים השחורים וגם ההיפים לא רואים בי אויב, או חלק מהממסד", הוא הסביר, אך ביקש לשמור על העניין בסוד.

פרסלי התדפק על שערי הבית הלבן עם המכתב והשי. יועצי הנשיא המליצו לניקסון להיפגש איתו, משום שפרסלי נודע כרפובליקני והם קיוו שהמפגש עם הכוכב ישפר את תדמיתו של הנשיא. המתנה שפרסלי נשא בכליו על מנת להעניק לנשיא היתה אקדח ממלחמת העולם השניה עם שבעה קליעי כסף. מיותר לציין שהשירות החשאי החרים אותו ממנו חיש מהר.

במפגש עצמו (למטה) הציע ניקסון לפרסלי הצעה לא-בלתי הזויה: להקליט שיר שהנושא שלו הוא 'תתמסטלו מהחיים', במרכז שיקום פדרלי לנפגעים מסמים. השיר אמנם מעולם לא הוקלט, אבל פרסלי קיבל תג מיוחד מהמשרד ללוחמה בסמים. בכך זה הסתכם.

אגב, התמונה שבה נראים פרסלי וניקסון לוחצים ידיים היא הפריט הנצפה ביותר בארכיב הלאומי. המבקרים במקום מעדיפים אותו על פני מגילת העצמאות של ארה"ב, או החוקה, או כל שאר מיליוני הפריטים במקום.

ג'ימי קרטר הוא מעריץ נלהב של בוב דילן. למעשה, עוד לפני שנבחר לנשיא, כשעוד כיהן כמושל ג'ורג'יה, ציטט את דילן בנאום שלו מ-1974: "המקור להבנה שלי לגבי מה שנכון או לא נכון בחברה הזאת, הוא מחבר שלי, משורר ששמו בוב דילן. אחרי ששמעתי את שיריו, כמו "הבלדה של האטי קרול", "Like A Rolling Stone" ו-"The Times, They Are a-Changing", למדתי להעריך את הדינמיות שבשינויים בחברה המודרנית.

"גדלתי כבנו של בעל אדמות. אבל לא נראה לי שאי פעם הבנתי באמת את הקשרים בין בעל אדמות לפועלי חווה עד שלא שמעתי את שירו של דילן "Maggie's Farm", עם השורה: "לא אעבוד יותר בחווה של מגי". 

"Maggie's Farm", כמה הולם, הוא אחד השירים האהובים גם על ברק אובאמה. בכתבה על השירים באייפוד של המועמד המוביל לנשיאות, אמר אובאמה שהוא אוהב את השיר "מהטעם הפוליטי. זה מדבר אליי כשאני מקשיב לרטוריקה הפוליטית". דילן, מצדו, החזיר לו אהבה וטען שהוא תומך בו "כי הוא מנסח מחדש את הטבע של הפוליטיקה מהיסוד ומעלה. הוא מגדיר מחדש מה פוליטיקאי צריך להיות, אז נחכה ונראה איך זה מסתדר".

גם אם הוא פחות נחרץ פוליטית, גם סטיבי וונדר השפיע על אובאמה הצעיר לא מעט. באותה כתבה הסביר אובאמה: "אם עליי לבחור גיבור מוזיקלי אחד, זה חייב להיות וונדר. כשהייתי בנקודה שבה מתחילים להתקרב למוזיקה, סטיבי הוציא את האלבומים Music of My Mind, Talking Book, Fulfillingness’ First Finale and Innervisions, ו-Songs in the Key of Life. זו חמישיית האלבומים המבריקה ביותר מאז ומעולם".

וונדר, מצידו, לא נותר חייב במחמאות. "אובאמה הוא שילוב של ג'ון קנדי ומרטין לותר קינג", אמר לאחרונה. "עם שילוב שכזה, הוא לא יכול להפסיד".