המהפכה הרביעית
רוזוולט, ג'ונסון, רייגן - אובאמה: אמריקה השלימה הלילה עוד מהפכה היסטורית, שאמורה ליצור רצף של ניצחונות נוספים. כך או כך, בחירתו של נשיא שחור מפתיעה פחות מכפי שנדמה
ברק אובאמה השיג ניצחון סוחף הודות לשילוב של מגמות היסטוריות, אסטרטגיית בחירות חכמה, ארגון בחירות יעיל וטעויות היריב. במצב של אכזבה וייאוש, הן מהמצב הכלכלי הקשה בבית והן מהמלחמות בחו"ל, הבוחרים העדיפו את האיש הצעיר בהרבה מיריבו שהציג חזון של תקווה וחידוש. משום שלבוחרים אין אמון רב בממסד של וושינגטון, אובאמה הצליח להפוך את חוסר הניסיון שלו בממשל לנכס אלקטוראלי.
בחירת אובאמה מאששת את האידיאולוגיה האמריקנית הקלאסית של שוויון הזדמנויות: כל אחד יכול להשיג כל דבר, אפילו את משרת הנשיאות. בחירת אובאמה גם תשמוט במידה רבה את הביקורת החריפה של מדינות רבות בעולם, בעיקר באירופה, על החברה והפוליטיקה האמריקנית. ניצחון אובאמה מוכיח דווקא עד כמה הן מפגרות אחרי ארה"ב במתן הזדמנויות למיעוטים להגיע למשרות פוליטיות בכירות, שלא לדבר על תפקיד ראש המדינה.
המגמות ההיסטוריות בבחירות לנשיאות שוב הוכיחו את תקפותן. בדרך-כלל הבוחרים אינם מאפשרים למפלגה אחת לשלוט בבית הלבן יותר מ-8 שנים, משבר כלכלי ומלחמות כושלות גורמות לחילופי שלטון ובדרך-כלל למועמדים צעירים יש יתרון על מבוגרים. כל אחד מאלה מספיק להביא לניצחון האופוזיציה. בבחירות השנה, כל המגמות הצטלבו ביחד. בכל זאת, ג'ון מקיין החזיק מעמד עד הקריסה בוול סטריט. הסיבות לכך היו המערכה המוקדמת שאובאמה ניהל נגד הילארי קלינטון, ההסתייגויות מחוסר הניסיון שלו ואולי גם מהשקפת עולמו הליברלית מאד ומוצאו האתני והדתי.
אובאמה ביצע מהפכה בניהול מערכת הבחירות. הוא ניהל מערכה שעשתה שימוש מקסימלי במהפכת המידע ובטכנולוגיות התקשורת שהיא יצרה. הוא השתמש באינטנסיביות באינטרנט לתקשר עם בוחרים, להפעיל אותם, להעביר להם מידע ולגייס תרומות.
קבע סטנדרטים חדשים
בדרך-כלל מועמדים רפובליקנים מגייסים הרבה יותר משאבים ממועמדים דמוקרטים, אבל אובאמה הצליח לגייס הרבה יותר כספים ממקיין - עד כדי כך שבימי המערכה האחרונים הוא לא ידע מה לעשות בהם. מטה אובאמה גם הפעיל דרכים מתוחכמות לטיפול בתקשורת, שממילא נטתה לטובתו. אובאמה קבע סטנדרטים חדשים שיכתיבו בעתיד את ניהול מערכות הבחירות בארה"ב ובדמוקרטיות ליברליות אחרות.
אובאמה, הלילה. ביצע מהפכה בניהול מערכת הבחירות (צילום: רויטרס)
בחירת פוליטיקאי אפרו-אמריקני לנשיא מפתיעה פחות מכפי שנוטים לחשוב. התבדו כל ההערכות לפיהן לבנים רבים אמרו לסוקרים שיצביעו בעד אובאמה ומטעמים גזעיים בשעת האמת בקלפי יצביעו בעד מקיין. בסקרים שנערכו לאורך כל העשור האחרון מורים על כך שרוב מתעצם של בוחרים הביע נכונות להצביע עבור מועמד אפרו-אמריקני לנשיאות.
למרבה האירוניה הרפובליקנים תרמו להתפתחות הסובלנות הזו הרבה יותר מאשר הדמוקרטים. הם מינו לראשונה אפרו-אמריקנים לתפקידים חשובים בממשל האמריקני: את קולין פאוול ליועץ הנשיא לביטחון לאומי, ליו"ר המטות המשולבים של הצבא ולשר החוץ ואת קונדוליסה רייס ליועץ הנשיא לביטחון לאומי ולשרת החוץ. על כך יש להוסיף את העובדה שאובאמה הוא בן למשפחה מעורבת, אב שחור ואם לבנה.
מלכתחילה רק למקיין ואולי גם לראש עירית ניו-יורק לשעבר, רודולף ג'וליאני, היה סיכוי כלשהו לזכות בנשיאות וזאת בשל מעמדם העצמאי והביקורת שלהם על מפלגתם וראשיה. מקיין עשה כמה שגיאות קריטיות ומערכת הבחירות שלו לא היתה יצירתית מספיק. בחירת שרה פיילין כמועמדת שלו לתפקיד סגן נשיא התבררה כטעות פטאלית משום שהיא ביטלה את יתרון הניסיון העדיף שלו על אובאמה והחזירה את תומכי הילארי קלינטון הממורמרים חזרה למחנה הדמוקרטי. חוסר ניסיונה של פיילין, תשובות והצהרות מגוחכות שנתנה בראיונות עיתונאיים הפכו אותה מנכס לנטל.
בשנים האחרונות, הרפובליקנים איבדו הרבה יותר מאשר שליטה בקונגרס ב-2006 לדמוקרטים והבית הלבן שעבר אליהם הלילה. הרפובליקנים טיפחו מיתוס לפיו הם טובים בהרבה מהדמוקרטים בשני תחומים: כלכלה וכספים ומדיניות חוץ תקיפה שמבוססת על אינטרסים לאומיים. משבר הכלכלה והבנקאות החמור והמלחמה הארוכה בעיראק שברו את המיתוס הזה. ניפוצו תרם לתבוסת מקיין ויכולות להיות לו אף השלכות ארוכות טווח על יחסי הכוחות בין שתי המפלגות.
מקיין בנאום ההפסד, הלילה. עשה שגיאות (צילום: AFP)
המהפכה הרביעית
ניצחון אובאמה עשוי לעשות היסטוריה יותר מאשר בחירה ראשונה בהיסטוריה של אפרו-אמריקני לנשיא. בחירתו עשויה ליצר מהפכה אלקטורלית, רביעית בהיסטוריה המודרנית של ארה"ב. שלוש מהפכות אלקטוראליות התרחשו בארה"ב במאה הקודמת, שתיים של הדמוקרטים ואחת של הרפובליקנים. מהפכה אלקטוראלית יוצרת רצף של ניצחונות בבחירות לנשיאות ולבית הלבן שמבוססת בעיקר על אידיאולוגיה פוליטית, חברתית וכלכלית.הנשיא פרנקלין דילאנו רוזוולט עשה את המהפכה הראשונה שבאה אחרי קריסת הבנקים והבורסות ב-1929. הוא בנה קואליציה מנצחת של ליברלים, פועלים, מיעוטים ודרומיים שהבטיחה שלטון דמוקרטי ארוך בבית הלבן מ-1932 עד 1952 . הנשיא לינדון ג'ונסון היה אחראי למהפכה השנייה שהבטיחה שוויון זכויות לשחורים ולנשים, כולל הזכות להצביע בבחירות. המהפכה שלו לא החזיקה הרבה זמן בגלל המלחמה הכושלת בויטנאם אבל בוודאי שהניחה את התשתית לניצחון אובאמה. המהפכה של הנשיא רייגן יצרה קואליציה של שמרנים, נוצרים דתיים ובוחרים דמוקרטים שהתאכזבו מהמדיניות הליבראלית מדי, לטעמם, של מפלגתם. למעט שתי תקופות כהונותיו של קלינטון, המהפכה הזו שלטה בבית הלבן מ-1980 ועד 2008.
ניצחונות אובאמה והישגיו במדינות שמרניות, שהתמידו בהצבעה עבור מועמדים רפובליקנים, מבטאים שינויים דמוגרפים. מדינות צמיחה שמרניות בדרום ובמערב התיכון, כמו וירג'יניה, צפון קרולינה, קולורדו, נוואדה ואריזונה, קולטות עובדים משכילים ובדרך-כלל ליברלים בתעשיות ההי-טק והיספניים שבאים לענות על ביקושים בשירותים ובעבודות השחורות יותר. שתי הקבוצות הללו תומכות בדמוקרטים ומשנות את היחסים ביניהם לבין הרפובליקנים. השאלה היא אם תוצאות הבחירות יצרו מפה אלקטוראלית חדשה ודומיננטית שבמרכזה קואליציה דמוקרטית של ליברלים, המעמד הבינוני, שחורים, והיספאנים שמשקלם הדמוגראפי עולה מדי שנה, או שהתוצאות יהיו זמניות והרפובליקנים יתאוששו כבר בבחירות הבאות לקונגרס שיתקיימו ב-2010.
התשובה לשאלה הזו טמונה בתוצאות. אם אובאמה יגשים את הבטחות הבחירות שלו ואפילו מקצת מתוכניותיו ויעמוד בציפיות הגבוהות שהוא יצר, המהפכה האלקטוראלית שלו עשויה להתבסס. אם לא, היא לא תחזיק מעמד הרבה זמן. מעתה, הדמוקרטים ישלטו הן על הרשות המבצעת והן על הרשות המחוקקת. לאובאמה לא יהיו שום תירוצים להגן על חוסר עשייה בשל מחלוקת בין רשויות הממשל - תירוצים רווחים בעידן שבו מפלגה אחת שולטת בבית הלבן והמפלגה היריבה בקונגרס. לדמוקרטים יש הזדמנות לשלוט תקופה ארוכה בפוליטיקה האמריקנית.
פרופ' איתן גלבוע, מומחה לארה"ב מאוניברסיטת בר-אילן, נמצא בשבתון בארה"ב ומכהן כפרופסור אורח באוניברסיטה של דרום קליפורניה בלוס אנג'לס
לפנייה לכתב/ת 
