כרטיס אדום לסיקריקים
התרעה חמורה לקנאי מאה שערים (הסיקריקים): בעקבות חסימת מאה שערים לנשים בשמחת בית השואבה והאלימות נגד "תולדות אהרון" יוצא לראשונה בד"ץ העדה החרדית במחאה חריפה נגדם - "גדול העוון והעונש של מבזה תלמיד חכם"
הקץ לסיקריקים? לאחר המאורעות שפקדו את מאה שערים במהלך ימי חג הסוכות, הגיעו רבני בד"ץ העדה החרדית למסקנה שהסאה הוגדשה עד תום. המלחמה החזיתית שהתחוללה בין קנאי מאה שערים, ובתוכם, כחץ שלוח לפני המחנה, הסיקריקים, במהלך חג הסוכות, הביאה לראשונה את רבני הבד"ץ, להוקיע את הקנאים ודרכי פעילותם.
כך, תחת הכותרת "מחאה נמרצת" פירסמו הרבנים מודעה רשמית מטעמם כנגד ביזוי האדמו"ר מתולדות אהרון, הרב דוד קאהן, והוצאת שם רע על הקהילה בראשה הוא עומד. חסידות תולדות אהרון זכתה במודעה לשבחים בשל עמידתה על משמרת הקודש והצניעות, ואילו הצד שכנגד, הלא הם קנאי מאה שערים, והסיקריקים בתוכם, זכו להתרעה חמורה: "גדול העוון והעונש של מבזה תלמיד חכם". למחאתם של רבני הבד"ץ הצטרפה גם שורה ארוכה של רבנים מהשכונה והאזור.
הרקע למודעה הוא המלחמה על הצניעות שהתחוללה בין אנשי חסידות תולדות אהרון לפלג הקנאים במאה שערים שמעוזו הוא בית הכנסת "אוהל שרה".
מדי שנה גודשים אלפים את שכונת מאה שערים בכדי להשתתף בשמחת בית השואבה המתקיימת בבתי הכנסת שבאזור. בשנים האחרונות, לאור התרבות המבקרים, החלו להסדיר הפרדה בין נשים לגברים לאורך רחובה הראשי של השכונה, אלא שבחג הסוכות האחרון, ההסדר הזה לא סיפק את הקנאים והם החלו מאיימים כי ימנעו בכוח את כניסתם של המבקרים הרבים, ובכללם גם של הנשים, זאת בשל החשש לפגיעה בצניעות המוקפדת הנהוגה בשכונה במהלך שאר ימי השנה.
אולם, על אף האיומים, פסקו רבני הבד"ץ כי החגיגות ימשכו, אלא שהן יסתיימו מוקדם מהרגיל וכמו כן, הוחלט לסגור את עזרות הנשים בפני מבקרות מבחוץ. על מערך ההפרדה, שכלל בין השאר גם בניית גשר מיוחד למעבר הגברים וכיסוי המעבר לנשים בבד יוטה אטום, היו אמונים אנשי חסידות תולדות אהרון וכסף רב הושקע על ידם בבנייתו.
בתפריט: גניבת שטריימלים, וניתוץ משקפיים
אלא שהנחיות הבד"ץ לא הותירו רושם רב על הקנאים וגם כנגד מערך ההפרדה שהוקם היה להם טענות. כך, במהלך ימי החג, הגיעו מספר קנאים וחסמו את המעבר לנשים במחאה על הסדרי ההפרדה הקלוקלים לטעמם. כתוצאה מכך, הנשים שביקשו לעבור במעבר הנפרד נאלצו לשוב על עקבותיהם, ואילו חלקן, באין מעבר אחר, חזרו לאחור וצעדו לאורכו של הכביש, במקום בו צעדו גם גברים. תוצאות מעשיהם של הקנאים כבר העלתה את חמתם של אנשי 'תולדות אהרון' והתגובה לא אחרה לבוא ובין הצדדים החלו חילופי מהלומות שכללו גם שימוש בשוקרים חשמליים וגז מדמיע, גניבת שטריימלים וניתוץ משקפיים. ביום שלמחרת כבר הונפקו שלוש מודעות שכללו חלופת האשמות וגידופים.
אחת המודעות אף כללה דברים חריפים אישיים כנגד האדמו"ר מתולדות אהרון, הרב דוד קאהן. בין השאר, הואשם האדמו"ר כי לעומת אביו, האדמו"ר הקודם (הרב אברהם יצחק קאהן) הוא נוטה להקל בגדרי צניעות והכול למען בצע כסף. "להתרפס בפני העשירים בזמן טקס ההדלקה אשר עורך בל"ג בעומר במירון. עומד ומרקד לפני הפרוצים והפרוצות שיפתחו את כיסיהם התפוחים בממון להעמידם קרובים לאדמו"ר תוך פריצות כל גדרי הצניעות". כלומר, כדי למצוא חן בעיני העשירים מוכן האדמו"ר "לסלוח" על פריצת גדר בנושא הצניעות, לקרבם אליו, ולרקוד עימם.
כדור שלג
החל מאותו רגע, הלכה הקלחת והתלקחה. הקנאים האשימו את אנשי 'תולדות אהרון' שהפליאו בהם את מכותיהם בבריונות ואכזריות. במהלך שבת חול המועד אף נרשמו מספר תקריות של יידוי אבנים. לאור ההסלמה בין הצדדים, כבר נאלץ הגאב"ד, הרב יצחק טוביה וייס, העומד בראש בית הדין של העדה החרדית, לבקש מהצדדים "להוריד פרופיל", אך פנייתו נותרה ללא מענה חיובי. כאשר הקנאים ארגנו עצרת תפילה ברחבת מאה שערים כנגד הפריצות שפשתה בשכונה, אחד ממשתתפי העצרת נשא שלט עליו התנוסס הכיתוב- "רוצחים לובשי פסים" - זאת כמחאה על המכות הנמרצות שהוכו בהם יומיים קודם לכן על ידי אנשי החסידות המזוהים בלבושם המפוספס.
בתגובה, הופיעו במקום עשרות מחסידי 'תולדות אהרון' ועל פי הדיווחים מהשטח, הם שפכו גז מדמיע, היכו חלק מאנשי חבורת הקנאים, זרקו שולחנות ושברו ספסלים וגרמו להרס רב לבית הכנסת "אוהל שרה". האירוע הזה כבר הרתיח את חמת הקנאים והם החריפו את מחאותיהם כנגד 'תולדות אהרון' והאשימו אותם ב"תאוות דם ורציחה" וטענו כי אלו אף איימו לשרוף את בית הכנסת על ספרי התורה שבו עד היסוד. גם בביטאון "דער בלאט" (הדף), המשתייך לאחד הפלגים בסאטמר לא ההינו להתעלם מהמתרחש וכבר החלו מכנים את שמחת בית השואבה - 'שמחת בית התועבה'.
היסטוריה של מלחמות
כבר מזה כמה שנים ש"הסיקריקים" מהלכים אימים על הציבור החרדי. הם אינם בוחלים באמצעים וגם לא מתייראים מלהטיל חיציהם גם באישים מכובדים או רבנים חשובים. על ביתו של מנהיג הפלג הליטאי, הרב יוסף שלום אלישיב, השליכו הסיקריקים אבנים כאשר הוציא פסק הלכה שלא מצא חן בעיניהם בעניין חילול הקברים בכביש פסגת זאב. הרב אהרון לייב שטיינמן, אחד הרבנים החשובים בציבור החרדי-ליטאי, נאלץ להגיע לחתונת אחד מנכדיו בבית שמש כשהוא מלווה באבטחה כבדה לאחר שהסיקריקים איימו עליו מאחר והתיר את הגיוס לנח"ל החרדי. גם לחייו של הרב מאיר ברנדסדורפר, חבר בית הדין של העדה החרדית הם ירדו, לאחר שהעז ללחוץ את ידו של הרב שטיינמן. לאחר שראש עיריית ירושלים, אורי לופוליאנסקי שכל את נכדו, יצא תחת ידם פשקוויל שהכריז כי מותו של הפעוט נגרם בעקבות קללת "פולסא דנורא" שרבנים הטילו על ראשו.
יצוין, כי במודעה הרשמית של הבד"ץ לא ננקב שמם של אותם אלו שנגדם מופנית מחאת הרבנים, אלא רק מחאה כנגד הפגיעה באדמו"ר מתולדות אהרון, אבל "מי שמבין - מבין שזה נגד 'הסיקריקים', רק שלא רצו להכתים את כל הקהילה של 'אוהל שרה'", מסביר יודע דבר. אולם, נשאלת השאלה: מה קרה שדווקא לאור המהומות שהתחוללו בחג הסוכות האחרון הוחלט סוף- סוף לצאת נגד 'הסיקריקים'? "עד עכשיו הפגיעה שלהם הייתה באנשים מבחוץ, והמחאה הייתה כנגד אנשים ותופעות שגם הבד"ץ מתנגד אליהם, גם אם דרכי הפעולה לא תמיד מצאו חן בעיני הרבנים.
"אלא שהפגיעה באדמו"ר מתולדות אהרון - זו כבר פגיעה במישהו שהוא בשר מבשרה של העדה החרדית",
מסביר תושב השכונה. אלא שנראה שהמחלוקת הזו, שהמאבק למען הצניעות רק משמש לה כיסוי, עוד תמשיך לדמם זמן רב בקרב המחנה. מאז פרוץ האירועים, לא עובר יום מבלי שמודעות המשמיצות זה את המחנה שכנגד, נתלות על קירות השכונה. המחלוקת הזו אף שוסעת שסע בין משפחות ושכנים. תושבים המזדהים עם צדקת 'הסיקריקים' מודיעים כי הקנאים לא ינוחו ולא ישקטו עד שמפליאי המכות והפוגרום מ'תולדות אהרון' לא יבואו על עונשם הראוי. גם את הדברים שנכתבו במודעות רבני הבד"ץ, שבימים כתיקונם זוכים למעמד בלתי מעורער של אוטוריטה הלכתית- היה כבר מי שכינה כ"כתבי פלסתר מלאי שקר ודופי". אחרים השומעים את איומיהם של הקנאים ולאור מחאת הבד"ץ, הם אומרים: "עכשיו הם עוד לא לוקחים את זה ברצינות וצוחקים - אבל הם עוד גם יבכו".
תושב אחר מצר על המצב שלאורו, "גם את הפינה אחרונה שנשארה לנו ביהדות החרדית, שכונת מאה שערים שיצא לה שם של מקום עם יראת שמיים אמיתית - גם את זה הורסים".
לפנייה לכתב/ת 
