פרשנות: האוצר מתיר לפרסם ש-2+2=5

מסופר על יהודי שהגיע זמנו למות, אולם אבוי, נגזר עליו לבלות זמן מה בגיהינום. כחלק מיוזמה לשיפור השירות בגיהנום, קיבל היהודי אפשרות בחירה בין שני סוגי גיהינום: אמריקני וישראלי. מה ההבדל? שאל הבר-מינן. פשוט מאוד, ענה המלאך: בגיהינום האמריקני קמים בשש בבוקר, מקבלים מקלחת של מים קפואים ואחר כך מים רותחים, הולכים על קוצים וגחלים ובשמונה בערב הולכים לישון, ואילו בגיהנום הישראלי קמים בשש, עוברים מקלחת של מים קפואים ואחר כך מים רותחים, הולכים על קוצים וגחלים ובשמונה בערב הולכים לישון. אגב, אני ממליץ על הגיהנום הישראלי, אמר המלאך. מה כל כך מומלץ? השתומם המת, והמלאך ענה: ישראל, אתה יודע: שש זה לא שש, מים קפואים זה לא מים קפואים..

הסיפור הזה מזכיר את היוזמה החדשה שבישלו אתמול משרד האוצר ואגף הפיקוח על שוק ההון. גופי ההשקעות המוסדיים - קרנות הפנסיה, בתי ההשקעות, חברות הביטוח וקופות הגמל - קיבלו היתר לרכוש בחלק אגרות חוב ולרשום אותן בערכי עלות (הערך שבו רכשו את האג"ח) ולא בערכים שוק שוטפים (הערך שבו הן נסחרות בבורסה).

היתר לפרסם דו"חות לא מדוייקים

מטרת האוצר הייתה ברורה: לאפשר לגופים המוסדיים להשקיע מהכספים שברשותם ללא פחד מהירידות בשוק האג"ח, ובכך להמריץ אותם להשקיע בו. אבל למען המטרה הזאת, האוצר, נתן, בעצם, רשיון להפיק דו"חות לא לגמרי מדוייקים.

הרגולטור ומקצוע החשבונאות שמים דגש מאוד חזק על הצגת ערכים בצורה המדוייקת ביותר. ואם כבר יש ערך שהבורסה נתנה למניה או אג"ח מסויים, זהו ערכו וזהו. נניח שחברת השקעות מסויימת מחליטה לקנות ניירות ערך של איסלנד, לדוגמא, בשווי של מיליון שקל, אבל הבורסה של איסלנד שוקעת למצולות הפיורדים, ושווי ההשקעה יורד למאה אלף שקלים. הרגולטור אמור להכריח את החברה לרשום הפסד של 900 אלף שקלים. למה? כי זה מה שהנכס שווה עכשיו. אם בית ההשקעות יוכל לרשום ששווי השקעותיו באיסלנד הוא מיליון שקלים, הרי שמדובר פה במצג שווא - במקרה הטוב.

מעתה יוכלו הגופים המוסדיים לרשום את השקעותיהם הגרועות ביותר לפי ערכי עלות ולא לפי שוויו הנכון. מעתה, הלקוח הפשוט יבוא לבנק, ויוכל לעמוד בפני הברירה הבאה: להשקיע בפק"מ ולקבל תשואה של 2-2.5%, או בקופת שנותנת תשואה של 8% - אבל בבדיקה מעמיקה יותר יגלה ש-8% זה לא בדיוק 8%, כי הקופה מושקעת באיסלנד, והמים הקפואים הם לא בדיוק מים קפואים...

ומה יקרה כשנבוא לקחת את הכסף?

סוכני הביטוח יוכלו מעתה להבטיח לקהל המבוטחים השוטה שלהם תשואות מדהימות, ולטעת בליבם את האשליה שהם יוכלו להזדקן בכבוד מהכסף שהם חוסכים. ואני סקרן לדעת מה יקרה במקרה הבא: נניח שגוף מסויים שמבטח אותי יבטיח לי תשואה של 8%, ועל סמך כך אגש להתחייבות מסויימת ,למשל לקנות דירה, ואבוא לפרוע את כספי. האם אקבל את מה שהבטיחו לי, או שפתאום אופתע לגלות ששש בבוקר זה לא בדיוק שש בבוקר?

אין לי שום ספק כי בבוא תאריך החתך לקביעת שווי ההשקעות, היצירתיות של מנהלי התיקים תרקיע שחקים. לקוח שיקנה את האג"ח של דלק נדל"ן, למשל, בעשרה תאריכים שונים, יקבל את חמשת הרכישות הראשונות בערכי שווי שוטף ואת חמשת הקניות המאוחרות לפי העלות. נשאלת השאלה- איזה שווי בדיוק יירשם?

ענתבי, חפש טריק אחר

המפקח על שוק ההון העניש לא מזמן שלושה גופים בקנסות (ובפרסום שלילי) על אי-דיוקים של מיקרו אחוזים בחישוב התשואה המדוייק. במקומם הייתי מבקש החזר על הקנסות ופרסום הודעת התנצלות...

אדוני המפקח על שוק ההון, אנא, שנה את החלטתך, תמצא טריק אחר על מנת לשפר את מצב שוק האג"ח. הפתרון לשוק לא יבוא מעיקום ברוטלי של הראי. בואו ננהג, בעניין הזה, כמו  האמריקנים: נדאג שהמים הקפואים יהיו מים קפואים, אפס מעלות ולא מעלה אחת יותר.