שמחתם של האימפוטנטים

כמו אחרי כל מסיבה טובה ורוויית שמחה ואלכוהול, מתחיל המזרח התיכון הערבי להתעורר לבוקר שאחרי בחירתו של ברק אובאמה לנשיאות ארה"ב ויחד איתו מתעוררות לא מעט שאלות וכאבי ראש. מה בדיוק קרה אתמול? מה הוא יעשה? מהי המדיניות האמריקנית כלפי המזרח התיכון והאם יש בכלל ביסוס לתקוות הרבות שנתלו באובאמה?

מי שטרם החל לתהות על קנקנו של אובאמה וממשיך לחגוג, לפחות כלפי חוץ, הם הסורים אשר יוצאים מגדרם על קץ שלטון הרפובליקנים בבית הלבן. "הרחוב הסורי שבע רצון באופן כללי מבחירתו של אובאמה. ראשה של סוריה פתוח לדיאלוג וידה מושטת לשלום, לשיתוף פעולה ולבנייה. הגיוני מאד שסוריה תמתין לשינוי במדיניות האמריקנית, אשר סבלה בשמונה השנים האחרונות מקיבעון מחשבתי הדומה לאלה של המוחות הפונדמנטליסטיים", כתב אסעד עבוד, עורך בטאון מפלגת השלטון הסורית "א-ת'ורה".

"האוזניים האמריקניות נסכרו בפני כל הקריאות לדיאלוג ולשיתוף פעולה. הם העדיפו לשלוח במקום זאת מסרי לחץ ואיום... לכן, סוריה מצפה לשינוי בקו העקרוני הזה, כלומר שארה"ב תפתח את אוזניה כדי לשמוע את האמת ואת הרצון לפעול למען שלום וצמיחה ולא למען מלחמות ועונשים", הוסיף עבוד.

אובאמה נישא על פסל החירות (מתוך: "אל-חיאת")  

אבל פרט לקולה של סוריה, שדומים לו נשמעים גם מטהרן ומחמאס, ישנם גם קולות מפוכחים יותר שמתחילים לתהות על מהות העתיד שמביא אובאמה איתו. הראשון להתפכח היה לא אחר מאשר חבר הכנסת לשעבר, עזמי בשארה, הגולה בקטאר בחשד שסייע לחיזבאללה במהלך מלחמת לבנון השנייה.

"אין ספק שמדובר בהיסטוריה בכל הקשור למוצאו הגזעי של אובאמה, אולם בסופו של דבר האיש הזה הוא איש הממסד האמריקני, יקיר 'וול סטריט' ואיש אינו מבטיח שחזונו הכלכלי יתרום לשיפור מצבם של בני המיעוטים", אמר בשארה ששימש כפרשן בשידורי הבחירות של רשת "אל-ג'זירה". בשארה הוסיף כי לאובאמה קשרים טובים עם ישראל והשדולה הפרו-ישראלית, הוא מוקף ביועצים ישראלים ולכן אין לצפות בהכרח שיענה על התקוות שהערבים תולים בו.

אובאמה? יריב במסכה

קולות נחרצים יותר נגד אובאמה נשמעו עוד לפני היוודע תוצאות הבחירות בארה"ב. כך, למשל, הצהיר אחד מגדולי הפוסקים בעולם הסוני, השייח יוסף אל-קרדאווי, כי הוא מייחל לבחירתו של ג'ון מקיין. "מקיין הוא אויב גלוי לעין המאפשר לך לקבוע את עמדותיך בבירור ובאופן חד משמעי. מי שעומד לצדו גם הוא אויב ואין ספק שאויב ברור כזה גורם לך להיות בכוננות מתמדת כדי לעמוד מולו".

בשאלה שהפנו אל אל-קרדאווי גולשים כדי לדעת "איזה תוצאות טובות למוסלמים לדעתו", אמר הפוסק הסוני כי אובאמה הוא למעשה "יריב במסכה" וכי "על הערבים שחושבים שהדמוקרטים עוינים את הערבים פחות מהרפובליקנים לדעת, כי מספר העיראקים שנהרגו על ידי ממשל קלינטון כפול מאלה שנהרגו בזמנו של ממשל בוש. הדמוקרטים הורגים בשקט ומבלי שאיש חש בכך וכאן טמונה הסכנה. הם כמו נחש הנע למגע, אינך חש בו אלא כאשר הארס שלו כבר חדר לגופך. בשל כל זאת אני מעדיף את מקיין".

אך זאת לא הבעיה היחידה. ישנם בעולם הערבי כאלה שסבורים כי אובאמה יציב אתגר חדש למדינות "ציר הרשע" ויחשוף בכך את פרצופן האמיתי. "ברוב פאר והדר אמריקני ועולמי חסר תקדים הוכתר ברק אובאמה ל'מלך' על ארה"ב. הוא יישב על הכס כשהוא נהנה משלטון כמעט מוחלט וזאת לאחר שמפלגתו השיגה רוב מוחץ בשני בתי הנבחרים", כתב מנכ"ל רשת "אל-ערביה", עבד אל-רחמן ראשד, במאמר שפרסם בעיתון "א-שרק אל-אווסט" היוצא לאור בלונדון.

"אמריקה מסוגלת לתקן את דרכיה ובגמישות ניכרת" (צילום: AFP) 

"החשיבות הנוספת בעניינו של אובאמה היא הפופולאריות הבינלאומית שלו. זוהי הפעם הראשונה בה הגיע נשיא אמריקני לתפקיד יחד עם פופולאריות עולמית. שלא כמו בעבר, אובאמה הוא סמל היסטורי ולא רק נשיא אמריקני", הוסיף ראשד והדגיש: "אפילו מדינות העוינות את המדיניות האמריקנית - מקובה, דרך ונצואלה ועד לצפון-קוריאה ואיראן - לכולן יש רק תשבוחות על אובאמה, בואו ייתן להן את הצידוק לחפש פתרונות לסכסוך שלהן עם ארה"ב.

לדבריו של ראשד, למדינות העוינות את ארה"ב "לא יהיה קל להמשיך במערכה מול אדם שרבים כל כך תולים בו תקווה. הן לא יוכלו לטעון שהוא שליח הניאו-שמרנים, הלובי הישראלי או סוחר נשק, כפי שעשו עם הממשל הנוכחי. החשיבות של אובאמה היא בכך שהוא נותן ל'גורמים הסוררים' באזורנו 'מעבר בטוח' לצד של השלום ונותן להם את הצידוק לעזוב את המחנה הקיצוני תוך שמירת כבודם... על מדינות אלה לזכור כי אובאמה השיג ניצחון סוחף ורוב בקונגרס, שייאפשר לו לצאת למלחמה או לחתום על שלום ללא כל התנגדות".

מתי נסראללה יכיר בתבוסתו כמו מקיין?

אך בעוד שמרבית התהיות על אובאמה בעולם הערבי מופנות כלפי חוץ, יש גם את אלה שמפנים את חצי הביקורת פנימה ושואלים "מתי אצלנו?". עורך העיתון "א-שרק אל-אווסט", טארק אל-חמיד, הידוע בלשונו החדה היטיב מכולם לנסח זאת במאמר שפרסם תחת הכותרת "שמחתם של אימפוטנטים".

"הצהרות השמחה שנשמעו באזורנו בעקבות נצחונו של אובאמה הן בבחינת שמחתם של האימפוטנטים. אובאמה הוא מועמדו של הבוחר האמריקני ולא מועמדנו שלנו. האמריקנים הם אלה שבחרו בו לטובת האינטרסים שלהם ולא לטובתנו. למרות זאת, התגובות הנשמעות באזורנו מעידות על עומק המשבר בו אנו חיים".

אל-חמיד בחר למקד את עיקר קצפו בהתנהלות השלטונות הלבנונים, האיראנים והסורים: "יו"ר הפרלמנט הלבנוני, נביה ברי, אמר כי 'בבחירתם של האמריקנים באובאמה הם מנסים להבהיר את דפי ההיסטוריה'. מזל שיש להם דמוקרטיה נהדרת שכזאת והיכן הדמוקרטיה שלכם? היכן האינטרסים של העם שלכם כשאתם מכוונים נשק נגד אזרחים? אמריקה בחרה נשיא שחור ואתם - סיסמאות שחורות. האם נסראללה יכול לשאת נאום הדומה לזה של מקיין ולהודות בתבוסתו?", אמר אל-חמיד ועקץ: "המועמד הרפובליקני לא דרש שליש חוסם מהממשלה" (כפי שדרש וקיבל נסראללה – ר.נ.).

"ראו למשל את דבריו של שר החוץ האיראני, לפיהם בחירתו של אובאמה היא ביטוי לרצונו של העם האמריקני לשנות את מדיניותה של ארה"ב.

מתי נזכה לראות את רצונו של העם האיראני? האם ישנו חוסר יכולת גדול מזה? שר ההסברה הסורי אמר כי הוא מקווה שבחירתו של אובאמה תסייע לשנות את מדיניות החוץ של וושינגטון, האם אובאמה הוא המועמד של דמשק לפתור את בעיותיה של סוריה? היכן תפקידה של סוריה? היכן מאמציה כדי לפתור את בעיותיה? כיצד זה דורש השר הסורי מארה"ב להסיר את מדיניות הבידוד מעל דמשק בשעה שזו צרה ומפליאה את מכותיה בלבנון?"

אל-חמיד לא חסך מילות תוכחה גם מחמאס, שקרא לאובאמה ללמוד את הלקח של קודמו ולנהוג בעמים האחרים בצורה תרבותית. "האם 'הדרך התרבותית' היא ההפיכה שהובילה חמאס, או שמא הפגזת אזרחים חסרי ישע? אובאמה הוא תוצר של תנועת מאבק אזרחית שלא עשתה שימוש באלימות ולא נעזרה בכסף או בנשק מגורמים חיצוניים. בחירתו היא ההוכחה כי אמריקה מסוגלת לתקן את דרכיה ובגמישות ניכרת. כאשר אנו רואים את התגובות של כמה גורמים מתוכנו, אין לנו אלא לומר כי בחירתו של אובאמה היא בבחינת שמחתם של האימפוטנטים".

ראיתם דיווח מעניין מהעולם הערבי? שלחו לנו במייל האדום .