עושים סלט מהמדע
באמצעות הכלאות של זנים שונים, מייצרים מדענים ירקות בעלי תכונות מיוחדות. השאיפה היא להגיע לתכונות כמו עמידות ועסיסיות, אך גם ליצירת צבעים חדשים וצורות מיוחדות, התורמים לגיוון הסלט שלנו וסל המוצרים של החקלאי. כך עושים את זה
הכנת סלט, כמו גם שיווק ירקות לסלט, יכולים להפוך עם השנים לעסק מייגע. שוב אותה עגבנייה אדומה ואותו מלפפון ירוק. אפילו הפלפלים כבר הפכו לחיזיון נפוץ ומשמים, תמיד או ירוקים או צהובים או אדומים. כדי להפיג את השעמום שלנו ולהרחיב את סל המוצרים של החקלאי, רותמים מדעני מכון "וולקני" של משרד החקלאות את יכולותיה של ההכלאה למאמץ החקלאי, ומייצרים באמצעותה ירקות כמוהם לא ראיתם מימיכם.
מרעננים את הסלט בצורות וצבעים חדשים (צילום: אביטל להב)
התהליך מתחיל באיתור תכונה רצויה. המדענים מחפשים לרענן את הבסטות בירקות עם צבעים שונים וצורות חדשות אבל לא פחות מזה הם מחפשים תכונות המוסיפות בריאות וכוח לצמח ומגדילות את היבול. "תכונות כגון גודל וצורת פרי ניתן למדוד בצורה ויזואלית" מסביר ד"ר אילן פארן ממכון וולקני. "תכונות כגון עמידות למחלות או גורמי עקה (תנאים המכבידים על הצמח, א.ל) נמדדות על ידי חשיפה לגורם המחלה או תנאי סביבה הגורמים לעקה כגון מליחות גבוהה ומדידת עוצמת העמידות והרגישות למחלה או לתנאי העקה. תכונות כימיות כגון תכולת פיגמנטים או תכולת חריפות נמדדות על ידי שיטות מדידה כגון כרומטוגרפיה או ספקטופוטומטר".
אחר כך מתחילה ההכלאה בין צמח זכרי לצמח נקבי. ישנן תכונות אשר צמודות למין מסוים וידוע שרק צמח זכרי או נקבי מביא אותן. מטרת ההכלאה היא ליצור שילוב מושלם בין תכונות רצויות אצל כל אחד מהצמחים, לכן האבקה עצמית אינה מועילה ומונעים אותה. "את הפרח של ההורה הנקבי מסרסים על מנת למנוע האבקה עצמית" אומר ד"ר פארן. "הסירוס נעשה על ידי הסרת האבקנים לפני שהם משחררים אבקה. לאחר מכן אוספים אבקה מההורה הזכרי על ידי נעור האבקנים לתוך קפסולה. ההכלאה נעשית על ידי יישום האבקה על הצלקת של ההורה הנקבי בעזרת מרית (Spatula)". בסופו של שלב זה, עומד דור של צאצאים הנושא צירופים שונים של תכונות משני ה"הורים".
לאחר מכן מתחיל התהליך בו מוציאים את הצאצאים שלא קיבלו את התכונות הרצויות ומשאירים את אלה שנושאים את שילוב התכונות אליו ביקשו להגיע. הצאצאים שנבחרו להמשך התהליך מתחילים להעמיד דורות חדשים של צאצאים דרך האבקה עצמית. בדרך כלל נחוצים כשבעה דורות של הפריות עצמיות ליצירת הורה המכיל תכונות מקובעות ("טהורות"), כלומר כאלה שמופיעות אצל כל הצאצאים. לאחר שמגיעים לתכונות מקובעות, ניתן להתחיל בגידול חקלאי של הירקות החדשים ולהשלים את המסלול, המתחיל במעבדתו של המדען ומסתיים בקערת הסלט שעל שולחנות האוכל שלנו.
