בר-און: בלמנו לחצים להתערבות בשוק ההון
שר האוצר אמר בוועדת הכספים: "בשלב זה אין מקום להתערבות. מתקיים מעקב יום-יומי אחר ההתפתחויות ונתערב אם נצטרך". לדבריו, "בדיעבד ברור היום שכניעה ללחצים להתערב היתה מחוללת משבר או מחריפה את המשבר הקיים"
השר הדגיש כי מתקיים מעקב יום-יומי אחר ההתפתחויות בשוק, באוצר ובבנק ישראל תוך הכנת חלופות להתערבות ולפי העילה יש תוכנית פעולה. השר הדגיש כי לכל תוכנית יש מארג של יתרונות וחסרונות, של תועלת ועלות עם ההשפעה לטווח ארוך וקצר, ולפיכך "אסור לנו לדבוק בכלי פעולה אחד מבלי להתחשב בהשפעותיו על שוק ההון ולהשלכות החברתיות שייגזרו מהתקציבים הדרושים".
לדברי השר, התשואה השלילית במכשירי קופות הגמל והפנסיה מתחילת השנה עד קרוב לסוף אוקטובר הסתכמה ב-15-12%, אבל לדבריו הפסדים אלה נמוכים בהרבה מהשפעות המשבר העולמי על מדינות אחרות.
בר-און הוסיף, כי הציבור בישראל מתנהג בבגרות ובאחריות בסכום המשיכות. לדבריו, בספטמבר עמד סך המשיכות על 200-150 מיליון שקלים ביום, אבל בשבועות האחרונים המשיכות התמתנו ועמדו על 150-100 מיליון שקלים ביום. זאת, לעומת כ-100 מיליון שקל משיכות בממוצע בראשית השנה. השר הדגיש כי מדובר במשיכות של כספים נזילים ממסלולי החיסכון לטווח קצר, ולא במסלולי החיסכון לטווח ארוך המיועדים לגיל הפרישה.
לדבריו, בשלושת מכשירי החיסכון לגיל הפרישה הצטברו היום למעלה מ-600 מיליארד שקל, והיקף המשיכות ממכשירים אלה מסתכם עד עכשיו ב-133 מיליארד שקלים מתוך הסכום הנ"ל (87 מיליארד מקופות הגמל ו-46 מיליארד מקרנות ההשתלמות). מדובר, כאמור, רק במשיכות מהכספים הנזילים שהצטברו אחרי 15 שנה בקופות הגמל, למי שלא הגיע לגיל הפרישה, ואחרי 6 שנים בקרנות ההשתלמות.
"חשש לוויסות ציני של המשבר" בתקופת הבחירות
השר חזר והדגיש, כי צפויה האטה במשק בעקבות המשבר הגלובלי אבל האוצר נחוש לצמצם את השפעתה בכל הכלים האפשריים, מתוך התעלות על ההתפתחותיות הפוליטיות, עקב הקדמת הבחירות.
הוא ציין 4 קווי יסוד שמנחים את פעולת משרד האוצר:
ניסיון להנהיג מדיניות אחראית וזהירה, שרואה רק את טובת המשק ולא נכנעת ללחצים פוליטיים וסקטוריאליים;
צעדים מדודים, נחושים וברורים להבטחת הצמיחה, ובעניין זה מתבצעת עבודת מטה שבסיומה תוגש התוכנית לאישור הכנסת. מדובר בחבילת צעדים שיידרשו כתשובה להשלכות הריאליות של המשבר;
מדיניות תקציבית מאוזנת שלא שוללת התערבות אלא בזמן ובמקום המתאימים. "בלמנו עד כה לחצים להתערבות כזאת, ובדיעבד ברור היום שכניעה ללחצים אלה היתה מחוללת משבר או מחריפה את המשבר הקיים", אמר השר;
ניסיון מתמשך להפריד את הכלכלה מהמערכת הפוליטית לנוכח התקופה הרגישה שבה השחקנים הפוליטיים מקצינים עמדות ונגררים להצהרות נטולות יכולת מימוש וביסוס מקצועי. השר התריע מפני "חשש לוויסות ציני של המשבר, תוך ניסיון לפרוט על נימי הציבור לצרכים פוליטיים".
השר אמר כי בשלב זה קשה לכנס את כל השחקנים כדי לבקש שיתוף פעולה גורף, אבל הוא מבקש מהכנסת להתעלות ולהתחשב באינטרס הכלכלי הכולל, כלומר להמשיך במדיניות אחראית שמטרתה לשמר את אמון הציבור במערכת.
"החיסכון הפנסיוני הוא יעד אסטרטגי"
השר הדגיש כי באוצר לא מתמקדים במעקב אחר שוק אחד, אלא בוחנים אותו במגוון השווקים והשלכותיהם על כספי המפקידים והחוסכים כמו גם על הרווחה החברתית. "תהיה זו טעות להיגרר לשיח צר שבוחן שוק וסקטור זה או אחר, כי בסוף היום עלינו להבטיח את יציבותה של המערכת הפיננסית ותפקודה בשוק בכלל כדי לשמר את אמון הציבור".
השר הדגיש כי החיסכון הפנסיוני הוא אחד מעמודי התווך של הביטחון הכלכלי שנועד להבטיח רמת חיים איכותית לפורשים ממעגל העבודה, ולכן זהו יעד אסטרטגי של כל המשק המודרני כולל ישראל.
בתשובה לקריאת גנאי של אחד מנציגי קופות הגמל, שאמר כי נראה שהשר לא הפנים את עוצמת המשבר, שאל בר-און: "ומה אתם עשיתם בעניין זה? האם הורדתם את דמי הניהול?".
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ אבישי ברוורמן, כינס את הדיון במטרה לדרוש משר האוצר "תשובות קונקרטיות" איך להרגיע את ציבור החושש לאובדן ערך החיסכון הפנסיוני. ברוורמן אמר לפני הדיון כי אם לא יקבל תשובות, בכוונתו להציג תוכנית חלופית משלו. עם זאת, בסיום הדיון לא הציג ברוורמן תוכנית כזו.
ברוורמן דיבר בדיון על הצורך בהיערכות משרד האוצר למניעת מחנק אשראי במערכת הפיננסית, אולם בר-און ביקש ממנו שלא להשתמש במונח "מחנק", בטענה כי הוא עלול להשפיע כנבואה המגשימה את עצמה, ואמר כי עדיף להשתמש במילים "מצאי אשראי" (האשראי המצוי).
ח"כ ראובן ריבלין (ליכוד) אמר בתגובה לדברי השר: "למרות עמדתי האופוזיציונית, אני מחזק את ידי שר האוצר. אמירותיו בהחלט מנעו פאניקה בציבור והשרו רגיעה בשווקים הפיננסיים".
