פרשנות: הפיטורים ההמוניים מוצדקים. לפעמים
המנהל הישראלי הוא חובב גדול של פיטורים, ככלי לגיטימי להפגנת גבריות. לרוב הוא נהנה גם מתגובה חיובית של המשקיעים בת"א, שמקפיצים את ערך המניה. האם המהלך מתבצע תמיד לטובת החברה ומהסיבות הנכונות? תני גולדשטיין סבור שלא בהכרח
אין מדובר בגל ספונטני של פאניקה, כמו הפאניקה שאולי גורמת לירידות בבורסה. ראשי הארגונים הכלכליים מדברים כבר כמה שבועות על הפיטורים שתוכננו ל"אחרי החגים". מדובר במבצע מתוכנן, מחושב ומתואם שיזמו בכירי המגזר העסקי, וכמו כל מבצע, מוטלת על יוזמיו, וגם עלינו, העיתונאים, החובה לשאול ולבדוק היטב את מטרותיו, את האפקטיביות ואת המידתיות שלו, ולבחון גם אם למניעים הרציונליים והלגיטימיים לא נוספו גם מניעים אחרים, יצריים ואפלים יותר. האם אין מי שנהנה בסתר לבו מהחגיגה המבהילה, שבה אלפי עובדים נשלחים לביתם ומאבדים את מקור פרנסתם וכבודם העצמי.
והמנהל הישראלי הוא חובב גדול של פיטורים. גם בשנות הגאות, לא מעט עובדים ידעו את נחת זרועו של מנכ"ל חדש, שעוד לפני שלמד את רזיה העסקיים של החברה - ביצע פיטורי התייעלות - והקפיץ את המניה. מין מבחן גבריות שכזה.
יש בורסות בעולם שבהן פיטורים מורידים מניות, כיוון שהם נחשבים לסימפטום של בעיה בחברה. בתל-אביב? פטר כמה עובדים, ומיד תקבל סקירה אוהדת מבית-השקעות כלשהו. ויש גם מומחים לכך: מעקב אחרי הקריירה של מספר מנהלים מראה שהם עבדו זמן קצר בכל חברה, ביצעו פיטורים המוניים, גרפו בונוסים שמנים (שלעתים האפילו על חיסכון השכר) - ורצו הלאה. באתי, ראיתי, פיטרתי.
הסבל האנושי של העובדים נדחק הצידה
חשוב להדגיש: פיטורים הם מהלך לגיטימי, שבמקרים רבים הוא הכרחי ולכן מוצדק. פיטורים של עובד שאינו עושה את המוטל עליו מפנים מקום לעובד מוכשר יותר. פיטורים המוניים בחברה מצילים עובדים רבים נוספים, שכן אם החברה תמשיך להפסיד, היא תקרוס.
לכן, חלק גדול מהפיטורים הנוכחיים הם לגיטימיים, אבל צריך לבדוק היטב אם זה המצב תמיד. האם כל החברות שפיטרו ביטלו למנהלים את כל הבונוסים והתנאים הנלווים? האם באף חברה לא הופעלה "דלת מסתובבת" ולא גוייסו עובדים חדשים, זולים יותר, במקום המפוטרים? האם לא היו מקרים שבהם האווירה נוצלה לחיסול חשבונות, או לחיזוק האגו והתדמית של מנהלים חסרי ביטחון? לפי הנתונים מהשטח, לא בטוח התשובה לשאלות הללו שלילית.
היה השבוע מקרה, שפורסם באתר זה, של שתי חברות היי-טק שפיטרו, כשהמפוטרים מחברה אחת גוייסו מיד אחר כך לחברה השניה. וזה לא היה מקרה יחיד.
צריך לבדוק היטב גם את תפקודה של התקשורת. מוספים כלכליים, כולל הערוץ הזה, מתחרים ביניהם מי יפרסם את הפיטורים ראשון ויקטוף את הכותרת. זה טבעי, זה לגיטימי, זה חלק מתנאי השוק. אבל מי שמפרסם כותרת ענק על פיטוריהם של ארבעה עובדים, פשוט מלבה את התופעה.
תופעה נוספת המתגלה בגל הפיטורים הנוכחי, בניגוד לגלי פיטורים קודמים, מתפרסמים מעט מאוד ראיונות עם העובדים. מעט כתבים מראים את הסבל האנושי, הכאב והחרדה, מקשיבים לטענות, מצלמים את הבכי. מעט כתבים ופרשנים מפנים למנהלים את השאלות הקשות. הרי "אין מה לעשות". זה "המשבר", זה "המצב". זה לא אנחנו.
פיטורים הם כישלון להנהלה
עצה קטנה למנהל המפטר: אם אתה צריך לפטר, פטר. אבל זכור: פיטורים, כל פיטורים, הם כישלון. כישלון שלך. הרי מישהו גייס את העובדים הללו וחשב שהם נחוצים לו. פיטוריו של עובד בודד הם לעולם כישלון של המנהל שגייס אותו לעבודה. פיטורים המוניים הם לעולם כישלון של הנהלה שלא הצליחה להסתגל למצב ולשמור על הלקוחות שלה, על השווקים ועל חיוניותה.
החברות המצליחות והמוצלחות באמת במשק הישראלי - ישקר, טבע, התעשייה האווירית ורפא"ל - מפטרות מעט מאוד עובדים. שאל את עצמך אם אתה נוהג כמו המנהלים בחברות הללו. שאל את עצמך אם החברה שלך מפסידה בגלל העובד שפיטרת, אם היא תתפקד בלעדיו, ואם באמת תשמח לראות אותו מועסק בעתיד בחברה מצליחה יותר, אצל מנהל מוכשר יותר.
